שכיחותה של הודאת נאשם כראיה במשפטים פליליים היא גבוהה ביותר. כמו בתיקים רבים, גם במרכזה של פרשת זדורוב עלתה שאלת מעמדה של הודאת הנאשם, זו שניתנה בפני המדובב "ארתור" וזו שניתנה לאחריה בפני חוקרי המשטרה. הגם שאין בנמצא נתון מדויק בדבר שיעור ההרשעות במשפט הישראלי אשר מבוססות על הודאת הנאשם, ברי כי מדובר בשיעור גבוה ביותר.

לאורך השנים נשמעו דעות שונות ומגוונות בנוגע למעמדה של ראיית ההודאה. יש הסבורים כי מדובר ב"מלכת הראיות", "נסיכת הראיות", "מאותן ראיות ראשונות במלכות". בהתאם לגישה זו, "יש להודאה מקום של כבוד בסולם הראיות", עד כי אם נטלת אותה מן המשפט "נטלת ממנו את נשמת אפה של עשיית הצדק". לעומת זאת, אחרים מבטאים תפישה חשדנית כלפי ההודאה ומכנים את ההודאה כ"קיסרית הרשעות השווא". בהתאם לגישה זו, מדובר ב"ראיה חשודה", "בלתי רציונלית", אשר קיים בה פגם מובנה, מולד.

לצד זאת, יש הסבורים כי הגם שאין "לקשור כתרים להודאה", אין לראות בהודאה משום "שפחת הראיות". בהתאם לגישה זו, אין להפוך את היוצרות וליצור חזקה שלפיה כל הודאה היא הודאת שווא.

רומן זדורוב (צילום: דויד כהן, פלאש 90)
הגישה המבקרת את קבלת ההודאה ניצחה | צילום: דויד כהן, פלאש 90

אני סבור כי יש להיזהר בבחינת קבילותה של ההודאה ומשקלה, ואין להתכחש לאפשרות כי נאשמים ימסרו במהלך חקירותיהם הודאות שווא. הגישה שהייתה רווחת בעבר ולפיה אין אדם מפליל עצמו על מעשה שלא ביצע, אינה יכולה לעמוד עוד היום. ודאי שאין לראות בה חזקה משפטית. יש להכיר בסכנה של הודאות שווא ועל כן לבחון כל הודאה בקפדנות ובזהירות בטרם ייקבע על פיה ממצא מרשיע. על כן, יש להתייחס להודאת נאשם בגישה של "כבדהו וחשדהו": לא ניתן להתעלם מכוחה כראיה קבילה ובעלת משקל, אך בו בזמן אין להתעלם גם מחולשותיה ומהחששות הנלווים לה.

הכרעת הדין בפרשת זדורוב, על דעת הרוב המזכה שבה אל מול דעת המיעוט המרשיעה, מבטאת, בין השאר, את הגישות השונות בקשר למעמדה של ההודאה במשפט הפלילי.

בית המשפט בעניין זדורוב, חזר למקורותיו של הכלל התלמודי לפיו "אין אדם משים עצמו רשע". בהתאם לכלל זה, הודאת נאשם פסולה מלשמש ראיה. כפי שהסביר הרמב"ם, הכלל נשען על תפישה אשר לפיה אין זה טבעי כי אדם יספר על פשעיו. בהתאם לגישה זו, ייתכן שהנאשם יודה בעבירה שלא ביצע, בשל לחץ או מצוקה פנימית כלשהי, ועל כן יש לבחון אותה במסרקות ברזל. כך נעשה בעניינו של זדורוב, ובהתאם הוכרע כי מדובר בהודאת שווא.

>>> פרופ' יניב ואקי שימש כמנהל מחלקת העררים בפרקליטות המדינה, כיום עומד בראש המכון הישראלי למשפט פלילי יישומי במכללה למינהל, משרד עו"ד חן, יערי, ואקי ושות'