כבר שנים מייבאת ישראל נפט שמזרים הממשל הכורדי מצפון עיראק, דרך צינור, לנמל ג'יהאן בטורקיה ומשם במכליות לארץ. החל מיום שבת, הושבת הצינור בגין הוראה של הבוררות מטעם לשכת המסחר הבין-לאומית בפריס, שפסקה כי יש לקבל את טענת הממשלה בבגדאד שאין לכורדים זכות למכור נפט באופן עצמאי והורתה לטורקיה לשלם פיצויים של 1.4 מיליארד דולר! העברת השליטה ביצוא לידי המנהיגים השיעים הפרו-איראנים תביא, מן הסתם, לניתוק העסקים עם ישראל.
צריך להדגיש מיד: ישראל מייבאת נפט כורדי בכמויות מוגבלות ויש מקורות אספקה חלופיים, אבל רכישת הנפט העניקה ממד כלכלי לקשרים עתירי הימים בין משפחת ברזאני לבין ישראל. במקרים לא מעטים סייעה ישראל לכורדים למכור את הנפט שלהם ללקוחות אחרים. החוילה הגדולה של מנכ"ל חברת השיווק "קאר", באז כרים ברזינג'י, נהרסה אשתקד בהתקפת טילים מאיראן בנימוק שהמקום שימש את סוכני המוסד. הלקוחות החשובים האחרים של נפט כורדי הן איטליה וקרואטיה.
כעת מתחילים להשבית את ההפקה בשדות הנפט הכורדים, שסיפקו לצינור לטורקיה לאחרונה כ-450 אלף חביות נפט ליממה. בימים האחרונים מריצים הכורדים משלחות לבגדאד בניסיון למצוא מוצא מן המשבר, אבל נתקלו בעמדה עיקשת של ממשלת עיראק - התובעת שהסמכות על יצוא הנפט הכורדי תהיה בידיה בלבד ומציעה לשלם תמלוגים לקופת "הממשלה האזורית הכורדית". הסכסוך הזה, שניצת ב-2014, מגיע לנקודת מפנה שתכווץ עוד יותר את חופש הפעולה הכורדי בשדות הנפט, וזאת אחרי שכבר איבדו את השדות העשירים בכרכוך - "ירושלים הכורדית" - לאחר שערכו באיוולתם משאל-עם שהחליט על הכרזת עצמאות וניגפו בפני מתקפה של הצבא העיראקי והמיליציות הפרו-איראניות.
הטורקים, כך מסתמן, מעוניינים בחידוש הזרמת הנפט בכל המהירות בלי לעסוק בשאלה מי מפעיל את השיבר. מבחינתו של ארדואן זו הכנסה קלה של כמיליארד דולר בשנה. לכן, אין לכורדים תקוות גדולות ממנו. מותר להניח שגם בעולם החשוך של עסקי הנפט לא יהיה איזה מאמץ ערמומי של הטורקים לכוון את המיכליות מג'יהאן דווקא לישראל. חבל!
בכלל, המנהיגות הכורדית שוקעת לתוך מריבות מכוערות הן בין בני משפחת ברזאני והן בין שותפיהם-יריביהם בני משפחת טלבאני. כבר הגיעו הדבקים להתנקשויות בראש חוצות וגם ניסיונות הרעלה במסתרים. ככל שהם נחלשים מבפנים, כך נכנסים למגרשם האיראנים והטורקים. כך חלומותיה של ישראל על עתידו של המרד הכורדי מתנפצים מדי יום אל מול עינינו.