דיונים מרתונים מתקיימים אל תוך הלילה לטובת חוק התרומות, אבל את החוק שאמור להגן על נשים שחיות בפחד מוות - דוחים לאחרי הפגרה, במקרה הטוב. רק היום הודיעה המשטרה על מותה של ורה פלצינטה לאחר שהייתה מורדמת ומונשמת בעקבות חבלת ראש- בן זוגה חשוד ברצח שלה.
7 נשים נרצחו מתחילת השנה - 7 נשים בשלושה חודשים, והממשלה עסוקה בחקיקת חוקים פרטיים במקום להגן על נשים.
הצעת החוק לאיזוק אלקטרוני עברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת - באישור של חברי האופוזיציה והקואליציה, שהבינו שזו מלחמה משותפת. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר הוא זה שיכול להחיל עליה דין רציפות, אבל בינתיים הוא דוחה את החוק בטענה שיש לבצע בו שינויים על מנת לוודא שלא ינוצל להגשת תלונות שווא נגד גברים, כך לדבריו.
למרות הניסיון של בן גביר לייצר מעין סימטריה – החיים במציאות נראים אחרת, אין בהם סימטריה. נשים נרצחות, מאוימות, נרדפות עד שהן נאלצות לברוח למקלטים, או לתוכניות הגנה של המשטרה (!). החוק אמור לוודא שגבר שאובחן ברמת מסכונות גבוהה והפר צווים קודמים יהיה במעקב.
54 ח"כים הצביעו נגד, 53 בעד. כשראש הממשלה הצביע נגד החוק - נשות האופוזיציה ענדו אזיקים אלקטרונים על היד וצעקו לעברו "דם נשים אינו הפקר". נתניהו אגב, כמעט בכל שנה ביום המאבק באלימות נגד נשים מגיע עם רעייתו שרה לבקר במקלט לנשים מוכות ומבטיח להן שידאג למציאות בה יהיו בטוחות. רה"מ אפילו הבטיח אי שם ב-2018 שהוא באופן אישי יקדם את החוק, אבל היום הרים את ידו נגדו, נגד הנשים.
נסו לשער לעצמכם מה אתם הייתם עושים אם הייתם חיים בפחד מוות על החיים שלכם? על החיים של הילדים שלכם? כשהמדינה לא מציעה לכם שום פתרון. והגבר האלים ממשיך להסתובב חופשי. רוב הנשים בוחרות להישאר עם הגבר האלים, לנסות לפייס, לשמור כמה שאפשר על הילדים. אם המדינה הייתה יכולה להבטיח להן שהן מוגנות- ששומרים עליהן- שאותו בן זוג שמאיים לרצוח אותן לא יוכל להתקרב אליהן, אז אולי היו יכולות לבחור אחרת. האזיק האלקטרוני לא רק מציל חיי נשים, הוא אמור לאפשר להן, לראשונה, לחיות.