ההתפתחויות המסתמנות בזירה הפלסטינית עלולות לשבש באופן חמור את יכולת הממשלה החדשה, והעומד בראשה, לקדם את יעדיהם האסטרטגיים בתחום המדיני-ביטחוני. תהליכי העומק בזירה הפלסטינית, שמייצרים פוטנציאל להסלמה עד כדי התלקחות בשטחים ובירושלים, הם תוצאה של שילוב בין גורמים פלסטיניים וישראלים. עם זאת, התממשות פוטנציאל זה והשתלטות הזירה הפלסטינית על סדר היום האסטרטגי של מדינת ישראל תלויות לא מעט בממשלה הנכנסת - ויושפעו מצעדיה בשטח.

כבר לפני כמה שנים הניח אמ"ן על שולחנם של מקבלי ההחלטות התרעה אסטרטגית להתלקחות בשטחים, ונראה כי המגמות שעומדות בבסיסה רק מחריפות. בדמדומי שלטון אבו-מאזן חווה הרשות הפלסטינית משילות דועכת, שחיתות, היעדר לגיטימציה ומצוקה כלכלית כרונית. השטח רווי נשק, שמקורו בגנבות מצה"ל, בארגוני הפשיעה ובהברחות מירדן. דור צעיר, שלא ידע את האינתיפאדה ואת מחיריה הכבדים, ואינו חושש ממנגנוני הרשות, קם, מתחמש, יוצא לפיגועים - וזוכה לתמיכה עממית רחבה.

מהומות בקבר יוסף בשכם
מהומות בקבר יוסף בשכם, החודש

מבצע מעצרים רצוף ונרחב של צה"ל הנמשך כבר חודשים רבים, סיכל מאות פיגועים, עצר אלפי חשודים והותיר עשרות רבות של הרוגים פלסטינים, רובם חמושים. האופק המדיני בין ישראל לפלסטינים לא קיים ובמקומות הקדושים, בעיקר בהר הבית, קיימת רגישות קיצונית של כלל הצדדים.

התלקחות באזור יהודה ושומרון ובירושלים תסבך מאוד את ישראל, ותקשה לקדם את היעדים האסטרטגיים החיוניים הבאים:

  1. בלימת הגרעין האיראני.
  2. העמקת היחסים באזור והרחבת מעגל הנורמליזציה - בדגש על סעודיה.
  3. חיזוק היחסים האסטרטגיים עם ארצות הברית ושימור תמיכתה בישראל.
  4. שימור מעמדה האזורי והבין לאומי של ישראל, כולל מול אתגרים בתחום המשפטי והכלכלי.
  5. מיצוב ישראל כערכית בעיני העולם, תוך מימוש הזדמנויות הנובעות מכך.

כיצד הסלמה בזירה הפלסטינית תפגע ביכולת לספק מענה מיטבי ליעדים אסטרטגיים חיוניים של ישראל, ומדוע יש לתעדף אותם על פני האתגר הפלסטיני בעת הנוכחית?

אתגר הגרעין האיראני

תכנית הגרעין האיראנית מצויה בשלב המתקדם בתולדותיה. איראן צברה אורניום מועשר ל-20% ו-60% בכמות המספיקה ל-4 פצצות, וביכולתה להעשירה לרמה צבאית (90%) בתוך כמה שבועות. זאת, להבדיל מייצור הנשק הגרעיני (זיווד מתקן נפץ גרעיני על ראש טיל, שייקח לאיראן שנים בודדות מרגע החלטה). במקביל, המשטר האיראני מתקין צנטריפוגות מתקדמות במרחבים מוגנים היטב, עורם מכשולים על פקחי סבא"א, ואפשר ששוקל לחצות את סף ה-60% ולהתחיל בהעשרה ל-90%.


החלופות שבידי ישראל לבלום כעת בעצמה את תוכנית הגרעין של איראן מסובכות ועתירות סיכונים, ויורידו לטמיון את ההישג המרכזי של ישראל בעשורים האחרונים – הפיכת הגרעין האיראני לבעיה של העולם ולא לבעיה ישראלית. בנסיבות אלה, בלימת התקדמות איראן בגרעין תלויה בזירה הבין-לאומית ובעיקר בארצות הברית. אלא שהאתגר שמציבה איראן אינו מצוי בסדר עדיפויות גבוה של ממשל ביידן ושל העולם, הממוקדים בתחרות המעצמות: במלחמה באוקראינה, בתחרות מול סין ובמאבק לשימור העליונות הטכנולוגית.

מתקן גרעין איראני (צילום: AP)
הזמן אוזל? מתקן גרעין איראני, ארכיון | צילום: AP

על רקע זה, משימתה העליונה של ממשלת ישראל היא להניע את העולם לשוב ולהתמקד בבלימת התקדמות איראן בגרעין. לשם כך היא תצטרך לגייס עוצמות, לבסס אמון ותהיה זקוקה ל"שקט תעשייתי" בזירה הפלסטינית כדי למנף את היחסים וערוצי שיתוף הפעולה המיוחדים עם ארצות הברית נגד איראן.

תרגיל צבאי של משמרות המהפכה סמוך לגבול אזרבייג'ן (צילום: רויטרס)
תרגיל צבאי של משמרות המהפכה סמוך לגבול עם אזרבייג'ן | צילום: רויטרס

הדיכוי הברוטלי של מהומות החיג'אב והסיוע האיראני הצבאי למלחמה האכזרית של פוטין באוקראינה מייצרים תנאים נוחים לישראל להחזיר את המיקוד הבין-לאומי בבעיית הגרעין האיראני. עם זאת, הסלמה בזירה הפלסטינית בעת הנוכחית, או מהלכים חד-צדדיים לשינוי הסטטוס-קוו - ובראש ובראשונה סיפוח דה-פקטו - ישאבו קשב ביחסי ישראל-ארצות הברית במקרה הטוב, וידרדרו אותם במקרה הרע. בכל מקרה, תהליכים כאלה יפגעו באופן חמור ביכולת להתמקד בשיח עם הממשל האמריקני וברתימתו לשיתוף פעולה הדוק מול איראן.

איראנים מוחים על מותה של מהסא אמיני (צילום: AP)
מדוכאת באלימות. מחאת החיג'אב באיראן | צילום: AP

הרחבת מעגל הנורמליזציה

גם אם הסוגייה הפלסטינית אינה נמצאת בראש מעייניהן של מדינות המפרץ, הן מחויבות לה מבחינת דעת הקהל הפנימית וה"רחוב הערבי", שהשתקפו היטב בעת המונדיאל בקטאר. הסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות התאפשר, כזכור, בין היתר, בזכות ויתור ישראל על מהלכי סיפוח ביהודה ובשומרון. סעודיה מגלה רגישות רבה עוד יותר בנושא הפלסטיני, כמי שהובילה את יוזמת השלום הערבית ונוכח מעמדה המחייב בעולם האיסלאם. הסלמה בזירה הפלסטינית בכלל, וסביב הר הבית בפרט, תמנע מסעודיה להתקדם ברמה המדינית מול ישראל. עימות חריף במקומות הקדושים יגרור מתיחות גם מול מצרים ובוודאי מול ירדן, עד כדי ערעור היחסים הבילטראליים.


יתרה מכך, כל התקדמות ביחסים עם סעודיה תהיה תלויה בערבויות ותמורות אמריקניות משמעותיות לממלכה, תוך גידור סיכונים מבחינת ישראל (דרישות סעודיה למערכות נשק מתקדמות ולתוכנית גרעין אזרחית רחבה). מתיחות ביחסי ירושלים-וושינגטון סביב הנושא הפלסטיני תקשה מאוד לקיים במקביל מגעים רגישים וניווט עדין מסוג זה.

מוחמד בן סלמאן, ג'ו ביידן, פסגה, ג'דה, ערב הסעודית (צילום: רויטרס)
בדרך להתקרבות לישראל? מוחמד בן סלמאן עם ג'ו ביידן | צילום: רויטרס

היחסים עם ארה"ב והסיכון המשפטי הבינ"ל

מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן הזהיר באחרונה את ישראל כי ארצות הברית "תתנגד בתוקף למהלכים שיערערו את הסיכוי לשתי מדינות, כולל הרחבת התנחלויות, מהלכים לקראת סיפוח, הפרת הסטטוס-קוו ההיסטורי במקומות הקדושים, הריסות, גירוש והסתה".


מהלכים ישראליים שיערערו במובהק את האיזון הקיים בזירה הפלסטינית או במקומות הקדושים בירושלים, לא כל שכן אם יזוהו כסיבה להסלמה ביטחונית, יפגעו לא רק במערכת היחסים עם ממשל ביידן ובתיאום עימו - אלא גם יחלישו את בסיס הערכים המשותפים שעליו מושתתים היחסים בין העם האמריקני (ובתוכו יהדות ארצות הברית) והישראלי. זאת בייחוד אם ייתפסו צעדי הממשלה הנכנסת בארצות הברית ובמערב כפגיעה בדמוקרטיה ובשלטון החוק בישראל, וכגזענות חשוכה המפלה לרעה זרמים רפורמיים ואת קהילת הלהט"ב. הצהרות ופרסומים במהלך המגעים להקמת הממשלה כבר עוררו תגובות ראשונות בארץ ובעולם, ומהווים סימן לבאות.

העיר העתיקה בירושלים (צילום: 123RF‏)
המצב בעיר העתיקה בירושלים ובמתחם הר הבית יכריע אם פנינו להסלמה | צילום: 123RF‏

הסלמה בזירה הפלסטינית תאיץ גם תהליכים שכבר מתנהלים נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC) ובית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) בהאג. הפקדת סמכויות המנהל האזרחי בידי מפלגה פוליטית אידיאולוגית, שתמנה את היועצים המשפטיים בשטחים ותספק חסינות לחיילים מהעמדה לדין, תיתפס בעולם - בצדק - כפוליטיזציה של המערכת השלטונית-מנהלית והמשפטית בשטחים. לפיכך, מהלך שכזה יערער את עמדתה המסורתית של ישראל כי שלטונה הצבאי ביהודה ושומרון הוא זמני, וכי עתיד השליטה בשטח יקבע במשא ומתן עתידי.


מהלכים אלה, בוודאי אם ילוו בצעדים להחלשת בית המשפט העליון, ישמטו מתחת לרגלי ישראל את קו ההגנה היעיל ביותר שיש בידיה לפיו מערכת אכיפת החוק הישראלית היא עצמאית, נוהגת לפי כללי המשפט הבין-לאומי ויכולה לשפוט בעצמה את פעולות צה"ל. באמצעות קו הגנה זה, ישראל הצליחה להדוף במשך שנים רבות את דרישת אויביה בעולם ליישום עקרון ה"משלימות" ולהפעלת סמכות שיפוטית אוניברסלית על שטחה, לוחמיה וקציניה.

ביקור ביידן: פגישת ביידן ונתניהו (צילום: רענן כהן)
ממשל ביידן הזהיר, נתניהו יקשיב? ארכיון | צילום: רענן כהן

מאילו מהלכים צריך להימנע?

  1. שינוי הסטטוס-קוו בהר הבית - בעשור החולף הר הבית הוכיח כי הוא "הנפץ האולטימטיבי" המחבר בין זירות רגישות, שלישראל אינטרס ביטחוני עמוק להפריד ביניהן. במאי 2021 הייתה ההסלמה בהר העילה לכניסת עזה לעימות, וחמור מכך לזליגתו לתוך תחומי ישראל ולערים המעורבות – הישג חסר תקדים לחמאס. המבחן הממשי הברור שיעמוד לפתחה של הממשלה בהר הבית יחל בחודש אפריל, אז יחל הרמדאן שיחפוף לפסח, יום השואה ויום העצמאות, ולאחריו יום ירושלים. עם זאת, מתחים בהר הבית עשויים להתלקח עוד לפני שרשרת החגים והמועדים הנפיצים.
  2. מהלכי סיפוח דה-פקטו, החלת ריבונות והכשרת מאחזים ביהודה ושומרון - מהלכים כאלו יפגעו במעמדה האזורי והבין-לאומי של ישראל וביחסיה עם בעלת בריתה היחידה – ארצות הברית, יקשו על תהליך הנורמליזציה והאינטגרציה של ישראל באזור ויאיצו את המערכה המשפטית הבין-לאומית נגדה. הרס נרחב של בנייה פלסטינית עלול להגביר השלכות שליליות אלה.
  3. שינוי במדיניות המפרידה בין הציבור הפלסטיני לטרור. גל הטרור הנוכחי (כמו זה של 2016-2015) טרם סחף את האוכלוסייה הפלסטינית ברמה העממית. מקורו בעיקר בצפון השומרון (ג'נין ושכם) והוא אינו רציף ויום-יומי. התנאים להתלקחות קיימים ומה שמונע אותה היא פעולה רציפה ונחושה, אבל ממוקדת ושקולה, של כוחות הביטחון שמבדלת בין האוכלוסייה הפלסטינית לבין גורמי הטרור. זאת, לצד מדיניות כלכלית מרחיבה שמאפשרת פרנסה לבעלי משפחות מיהודה ושומרון וגם מעזה. הפעלת כוח לא מדודה, ענישה קולקטיבית (סגרים, צמצום חד של עבודה בישראל) ופגיעה בכלכלה הפלסטינית - כל אלו ישיגו תוצאה הפוכה ודווקא ירחיבו את מעגלי הטרור.

  4. שינוי חד בפריסת הכוחות ביהודה ושומרון - ניוד גורף ומהיר של כוחות מג"ב מיהודה ושומרון לנגב ולגליל ייצר עומס חריג על צה"ל, יחייב הפעלת מילואים נרחבת בגזרה מועדת לפורענות, ועלול לייצר גם תסיסה בפזורה הבדואית בנגב אם מאמץ האכיפה המוגבר נגד הפשיעה הגואה והחמושה שם ייתפס כהתנכלות לה.
  5. התערבות פוליטית בשיקולים ביטחוניים של צה"ל, המנהל האזרחי והמשטרה - את הדרגים המקצועיים במערכת הביטחון מנחה גישה ממלכתית ומדריכים האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. כמו צה"ל ושב"כ ביהודה ושומרון, גם מרחב דוד במשטרה שאחראי על העיר העתיקה מצליח למנוע הסלמה בהר הבית כל עוד הוא פועל בהתאם לאינטרס הביטחון, החוק והסדר הציבורי. התערבות פוליטית בשיקולי כוחות הביטחון, פגיעה בעצמאותם וסמכויותיהם, התערבות בשרשרת הפיקוד והאשמת הכוחות בתוצאות - הן מתכון להחלשתם, לפגיעה בתפקודם ולהסלמה בשטח.
  6. פערי משילות בקרב האוכלוסיה היהודית ביהודה ושומרון - מדיניות שמאפשרת אלימות מתנחלים גוברת נגד אזרחים פלסטינים תלהיט את השטח ותסבך את משימת כוחות הביטחון לספק שקט וביטחון אישי לכלל תושבי יהודה ושומרון, יהודים וערבים.
  7. החלשה מכוונת של הרשות הפלסטינית - הרשות ממילא נחלשת כמערכת שלטונית מקובלת, מתפקדת ויעילה לאורך זמן, באופן שמייצר בעיית משילות מחריפה ופגיעה ביעילות ובלגיטימציה של מנגנוניה. זאת כולל במאמציהם להחליש את חמאס ולבלום את השתלטותה על יהודה ושומרון - אינטרס משותף לרשות הפלסטינית ולישראל.

התפוררות הרשות הפלסטינית מייצרת איום אסטרטגי רב-ממדי על ישראל: מעבר לצורך למלא את הוואקום ברמה הביטחונית באמצעות פריסה והפעלה רחבה של כוחות צה"ל, יש השלכות ברמה המעשית: האחריות לכלל ההיבטים של חיי היום-יום של מיליוני פלסטינים עלולה לעבור בהדרגה אל ישראל ככל שמשילות הרשות תיחלש, ובמקביל יצטמצם הסיוע הכספי הבין-לאומי הניתן כיום לרשות ונטל מימון חיי הפלסטינים ייפול על משלם המיסים הישראלי. גם ברמה הרעיונית, הרחבת השליטה הישראלית עד כדי סיפוח דה־פקטו צפויה להוביל לסתימת הגולל על עקרון שתי המדינות ולהעצמת רעיון המדינה האחת, המאתגר את מהות ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית וצודקת.


לסיכום, המערכת הפלסטינית נמצאת כיום במגמת הסלמה ממגוון סיבות, בצד הפלסטיני ובצד הישראלי. ייצוב המערכת הפלסטינית ומניעת הסלמה הם המשימה הראשונה במעלה הניצבת בפני הממשלה הנכנסת. מהלכים בלתי זהירים, קל וחומר מאיצי הסלמה, עלולים להפריע למדינת ישראל לבלום איומים ביטחוניים אסטרטגיים אחרים בשלב קריטי בהתהוותם, ובראשם התקדמות איראן ליכולות גרעין. זה הזמן להתעלות מעל שיקולים מפלגתיים צרים ומעל מהלכי מיקוח קואליציוניים, ולהימנע מצעדים שעלולים להוציא את המערכת משיווי משקל, לדרדר את המצב הביטחוני ולהאיץ הסלמה חמורה שהשלכותיה נרחבות.

>>> אלוף (במיל') עמוס ידלין הוא ראש אמ"ן לשעבר, עמית בכיר במרכז בלפר שבאוניברסיטת הרווארד.

>>> אל"מ (במיל') אודי אבנטל הוא מומחה לאסטרטגיה ותכנון מדיניות.

האלוף במיל' עמוס ידלין
אלוף במיל' עמוס ידלין
אל"מ (מיל') אודי אבנטל, מומחה לאסטרטגיה ותכנון מדיניות (צילום: יוסי צבקר, באדיבות המצולם)
אודי אבנטל | צילום: יוסי צבקר, באדיבות המצולם