הצהרת יועצו הבכיר של המנהיג האיראני העליון, לפיה לאיראן יש את היכולת הטכנית לבנות פצצה גרעינית, אינה בגדר הפתעה אסטרטגית או מודיעינית. עיתוי ההצהרה אינו מקרי, ואלו הסיבות האפשריות לכך שהדברים נאמרים דווקא עכשיו:

  1. פסטיבל האיומים על איראן של הימים האחרונים - ביקור ביידן באזור הוביל לשורה של התבטאויות חריפות יותר (מהצד הישראלי) וחריפות קצת פחות (מהצד האמריקני) בדבר מימוש האופציה הצבאית נגד תכנית הגרעין האיראנית. מדובר בתגובה מילולית לאותם איומים מילוליים.
  2. ניסיון של המחנה באיראן שתומך בהסכם לייצר התקדמות במשא ומתן - מי שדאג לפרסם את הדברים משתייך כנראה למחנה באיראן שמצדד בחזרה להסכם גרעין. זו אחת הדרכים, בראיית החברים באותו מחנה, להפעלת לחץ על ארצות הברית לוויתורים נוספים שיובילו ליעד מבחינתם. יצוין כי אין זה בטוח כלל שעמדתו של המנהיג העליון חמינאי זהה לעמדת מחנה זה ושישנן לא מעט הערכות לפיהן הוא כלל אינו מעוניין בחזרה להסכם גרעין.
  3. בלון ניסוי לאסטרטגיה איראנית חדשה – באם לא ייחתם הסכם גרעין חדש, ייתכן והאיראנים מסמנים את הכיוון החדש אליו יחתרו. לא רק מדינת סף-גרעינית אלא מדינה גרעינית של ממש.

כעת למידע עצמו, הלא ממש חדש, שנחשף בהצהרה ביום ראשון – איראן אכן מצויה כיום ״בזמן פריצה 0״ - כלומר זה רק עניין של החלטה להגיע ולהיות מדינת סף-גרעינית. יש שיגדירו כבר כעת את איראן כמדינת סף מכיוון שיש בידיה את כלל הידע וכמעט את כל היכולות הדרושות להגעה למצב של מדינה גרעינית. העלאת רמת ההעשרה מ-60% ל-90% הינה צעד שתלוי בהחלטה איראנית בלבד.

בדרך למתקן הגרעיני בנתנז, איראן (צילום: Getty Images)
צילום: Getty Images

למרות כל זאת, איראן אינה ממהרת לבצע את צעדי ההתרסה הבוטים הללו. ההנהגה האיראנית מודעת לכך שתהיה זו חציית סף שעלולה להוביל למהלומה, ולכן בוחרת בהתרסה מילולית. יש לחזור ולהזכיר שגם אם איראן תעשיר ברמה הגבוהה שמספיקה לפצצה גרעינית, עדיין יהיה עליה להרכיב את הפצצה עצמה, מה שעל פי מרבית ההערכות המודיעין המערביות, יכול לקחת לה גם שנתיים. משמע, "זמן פריצה אפס" אין משמעותו זמן פצצה אפס. יש עוד מה לעשות, ניתן עוד לסכל ולמנוע.

הטורים של תמיר הימן ב-N12:

המלצות למדיניות

  1. גיבוש אסטרטגיה למציאות של פרויקט גרעין באיראן ללא מסגרת הסכמית: במצב שכזה, ובתיאום עם ארצות הברית, יש לפעול ללחץ רב-תחומי – כלכלי, מדיני, צבאי. האסטרטגיה צריכה לכלול את המשך המערכה החשאית נגד כלל מרכיבי פרויקט הגרעין האיראני. במקביל, יש להמשיך ולבנות את המוכנות לתקיפה צבאית.
  2. הסכם גרעין שיקנה זמן למוכנות טובה יותר הוא אינטרס ישראלי מובהק – לא כל הסכם אבל כן הסכם שיגלגל לאחור את היכולות שנצברו באיראן מאז פרשה ארצות הברית מההסכם המקורי. הסכם שכזה עדיף על הגלישה שלנו למציאות של איראן גרעינית. ההסכם יקנה זמן לישראל לחידוד יכולות מבצעיות ולגיוס תמיכה בין-לאומית למהלך אשר בסבירות גבוהה יוביל למערכה אזורית.
  3. תיאום מודיעיני והבנות דיסקרטיות בין ישראל לארצות הברית בדבר הקו האדום והפעולות שתינקטנה עם חצייתו - התיאום המודיעיני יבהיר את תמונת המצב העובדתית של כלל מרכיבי תכנית הגרעין האיראנית ויצביע על נקודה מוסכמת שמחייבת פעולה צבאית מידית. נכון להשאיר נושא זה לדיונים בחדרי חדרים.
ראש אמ"ן לשעבר, אלוף במילואים תמיר הימן (צילום: INSS)
ראש אמ"ן לשעבר תמיר הימן | צילום: INSS

>>> אלוף במיל' תמיר הימן הוא ראש אמ"ן לשעבר, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שבאוניברסיטת תל אביב