סיפור רמיסת הכללים על ידי יעקב ליצמן שהביאה ענבר טויזר כאן ב-N12 מעלה שאלות קשות לא רק בנוגע לשר הבריאות, אלא גם באשר למשרד שבראשו הוא עומד. שאלות שמערבות הסתרה, התחמקויות מתשובות, כיפוף הניסוחים הקטגוריים שניתנים בדרך קבע לגבי אזרחים מן השורה ובעיקר - היתממות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הבוקר, אחרי הפרסום, ביקש משרד הבריאות לעדכן ב"חקירה האפידמיולוגית" של השר. זה היה יכול להיות מרשים ביותר, אלא שב"חקירה" עצמה לא פורטו המקומות שבהם שהה (וכפי שהראה התחקיר, הוא שהה גם שהה). זה היה יכול לענות על הגדרת השקיפות, אלא שעדויות של יועצים פוליטיים, שרים, חברי כנסת ופקידי ציבור שהצטברו אצלנו מעידות: ליצמן שהה איתנו באותו חדר, ובניגוד למה שאומר משרד הבריאות, לא קיבלנו שום הודעה או עדכון.
ליצמן הוא שר בממשלת ישראל, ואין ספק שחובה לשמור מטעמי ביטחון על חשאיות אם המקומות שבהם ביקר עלולים להצביע על דפוס שגרתי שיעמיד אותו בסכנה ביטחונית כלשהי. אין פה גרם של ציניות. אבל אנחנו בעת חירום, וכל האזרחים נכנסים מתחת לאלונקה. פרטיותם של רבים מופרת ברגל גסה למען בלימת ההדבקה, ואפשר לצפות שגם פרטיותו, ולו באופן חלקי, של השר - תופר גם היא.
זה יכול היה להיות ה-רגע של שר הבריאות, שדי אם נזכיר שבישיבות הממשלה ממש התעקש להשאיר את המניינים על כנם, גם כשהוסבר לו חזור והסבר שבבתי הכנסת יש את מקדם ההדבקה הגדול ביותר. אז אולי זה לא הרגע של שר הבריאות, אבל לבטח זה היה יכול להיות של משרדו. במקום לתרץ ולהוציא הודעה מזלזלת ש"מפריכה את הפרסומים", לספר לציבור את האמת. במקום זאת, העדיפו לספר לנו "חצי אמת", לומר שבוצעה חקירה - בלי לחשוף את פרטיה.
אז הינה האמת המלאה לפניכם: לא רק שחקירתו האפידמיולוגית של השר לא נחשפה, גם לא נחשפה זאת של היועצת לענייני חרדים של ראש הממשלה, רבקה פאלוך. למרות בקשותינו החוזרות ונשנות, לא קיבלנו עד לרגע זה תשובה מי הם אישי הציבור שבאו עם שניהם במגע. גם הטענה שהשב"כ ביצע איכון סלולרי למכשירו, לא מתיישבת עם טענות של גורמי ביטחון בעניין הזה, וגם לא עם התשובות ש(לא) סיפק המשרד לגבי פאלוך. במקרה שלה, נאמר לכותב שורות אלה במפורש, לא התבקש השב"כ לבצע בדיקות איכון למכשיר הנייד שלה. אולי משהו השתנה. נקווה. ואם כן, לא מגיע לנו לדעת על כך?