תארו לכם מצב שבו החשד היה הטרדה מינית - אפילו לא כתב אישום, רק חשד. כמה זמן היה לוקח לנבחר להיות מסולק מהזירה הציבורית? אבל כתבי אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים שנבחנים על ידי 24 פרקליטים ובראשם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט מדינה. זה - אפילו לא מתחיל להרעיד את הכיסא.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
נצמדים ללשון החוק, ומוותרים לגמרי על המבחן הערכי, הראוי והמעשי - ואגב עבירת מין קשה הרבה יותר להוכחה, בדרך כלל זו מילה מול מילה. במקרה של שחיתות שלטונית, ובטח במקרה של נתניהו, יש שלושה עדי מדינה, הודעות SMS, הקלטות ומארג שלם של ראיות נסיבתיות. ועדיין מסרבים להאמין או מעלימים עין.
שאלתם את עצמכם איך יכול להיות שבמדינת ישראל סביב שולחן הממשלה יושב שר שהורשע, נשלח לכלא, השתחרר וחזר לכהן בזירת הפשע (ראו מקרה אריה דרעי), ואילו רק ראשיתן של טענות על הטרדה מינית סילקו מאותו השולחן בדיוק שר אחר מבלי שאפילו נחקר במשטרה (סילבן שלום)? אל תבינו לא נכון, טוב מאוד שהשתרשה כאן נורמה של אפס סובלנות לעבירות של הטרדה מינית. אבל איך למען השם התקבעה פה כזו סלחנות לעבירות של שחיתות שלטונית וטוהר מידות?
משהו השתבש בשיח הציבורי. טוב שהמטוטלת נעה לקצה בעבירות מין והטרדה מינית אבל חבל מאוד שמן העבר השני, העבירות של שחיתות ציבורית וטוהר מידות נצבעו בצבע פוליטי - ימין סלחן שמאל קפדן. את המחיר, אגב, של פעולה בניגוד לאינטרס הציבורי משלמים כולם, תומכי ביבי ומתנגדיו המושבעים - חשבון טלפון מנופח, גשר שתוכנן במכרז מוטה, מינויים לא ראויים, מגדלים שקמים מהסיבות הלא נכונות. השחיתות הורסת כל חלקה טובה בלי הבחנה, אבל הספין החדש תופס.
אחרי שהבטיח ש-"לא יהיה כלום כי אין כלום" ואחר כך התחייב ש-"הכל יקרוס כמו מגדל קלפים בשימוע", הקו החדש של נתניהו מדבר על כך ש-"רק העם יבחר ראש ממשלה". בסך הכל זה נשמע הגיוני במדינה דמוקרטית. אבל האם זה היה מתקבל על הדעת אם מעל ראשו הייתה מרחפת עננה של הטרדה מינית, או עבירת אלימות?
ולמען הסר ספק, עבירת השוחד מסווגת כפשע ודינה עד 10 שנות מאסר. עם כל הכבוד לדין הבוחר, יש מרחב ציבורי שלם של מה נכון, מה ראוי ומה מצופה מאיש ציבור. במשך שנים - לעיתים בצדק, המערכת הפוליטית טענה להסגת גבול מצד הרשות השופטת, אבל עכשיו ראו איזה פלא - אותם פוליטיקאים נצמדים ללשון החוק ומוותרים מראש על קביעה ערכית.
זה לא היה עובד להם בכל עבירה אחרת. עדות מוצללת אחת, והפוליטיקאים היו נעלמים מהאולפנים. זהו כתב אישום מפורט שמשרטט באופן ברור איך פעם אחר פעם העדיף ראש הממשלה את האינטרס הפרטי שלו על פני האינטרס של כולנו. חברי הכנסת מהדהדים במרץ את המסרים מבלפור, מבלי שרובם כלל טרחו לקרוא את מה שכתוב שם.
הנה לכם מדרג חדש של עבירות, עם סט חדש של כללים - לא המשפט כי אם הבוחר - הוא זה שקובע ומחליט. בשלב הזה, על המשך הכהונה, בשלב הבא מן הסתם גם על חסינות, ומי יודע אולי במעלה הדרך גם על פסק הדין.
בכל פעם שתשמעו שרק העם יקבע תשאלו את עצמכם למה רק לראש ממשלה מגיע הלוקסוס הזה, למה לא לכל נבחר ציבור? למה לא לכל פושע? נעשה משאל מי בעד או נגד הרשעה, נפתח סקר בטוויטר: "מי חושב שנתניהו/ביטן/דרעי/ליצמן/חיים כץ.." אשמים ונסגור עניין לפי התוצאה. למה לא תכנית ריאליטי עם הצבעה במסרונים?
כל הטיעון הזה לא היה מחזיק מים אם חס וחלילה נתניהו היה נחשד בעבירת מין או הטרדה. טוב מאוד שעל זה כבר לא עוברים בשקט. הבעיה הגדולה היא שעם פגיעה בטוהר המידות מוכנים להשלים ולאפשר לנאשם להישאר בעמדת הכוח אותה על פניו ניצל שוב ושוב. אכן הפיכה. בערכים ובנורמות. משהו לא טוב קורה בממלכת ישראל. יהיה דין הבוחר אשר יהיה.