למרות החלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד נתניהו, ראש הממשלה יוכל להמשיך לכהן בתפקידו – כך מסביר הערב (חמישי) ד"ר אדם שנער, מומחה למשפט חוקתי מהמרכז הבינתחומי הרצליה. עם זאת, המצב ישתנה כשיינתן פסק דין סופי וחלוט שמרשיע אותו בעבירות שיש בהן קלון.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"כרגע, לפי החוק היבש, שום דבר לא משתנה במובן הזה שראש הממשלה נתניהו יכול להמשיך לכהן גם תוך כדי המשפט כמעט עד סופו בעצם", מפרט ד"ר שנער. "העניין הזה משתנה בשני מקרים. במקרה הראשון יש פסק דין סופי וחלוט שמרשיע אותו בעבירות שיש בהן קלון, ובמקרה זה ראש הממשלה מסיים את תפקידו על פי החוק. מקרה אחר שייאלץ את נתניהו לפנות את הכיסא הוא מצב שבו הכנסת מעבירה ברוב החלטה להעביר את ראש הממשלה מתפקידו. זה יכול לקרות לפני שיש פסק דין סופי, אך רק לאחר שישנה הרשעה בתיק.
אך עד מצב אפשרי שבו עשוי בית המשפט להרשיע את ראש הממשלה, האם נתניהו יעמוד בכל מקרה לדין? "כעת אין לראש הממשלה חסינות מפני העמדה לדיון, אך הוא זכאי בתור חבר כנסת להגיש בקשה לוועדת הכנסת שתעניק לו חסינות והחוק אכן מאפשר את זה בתנאים מסוימים", עונה ד"ר שנער. "התנאי הרלוונטי יותר הוא אם הכנסת תחליט שהיועץ המשפטי לממשלה הגיש את כתב האישום לא בתום לב ובאפליה, כלומר מתוך כוונת זדון או אכיפה בררנית כלשהי. התנאי השני להענקת חסינות הוא מקרה שבו הכנסת מחליטה שמדובר בעניין משמעתי פנימי שיכול להתנהל בתוך כותלי המשכן ולאו דווקא בהליך פלילי, תנאי שאינו רלוונטי למקרה הזה, כי הרי לא מדובר בסוגיה אתית".
ד"ר שנער מסביר כי אם יצליח נתניהו לקבל חסינות מוועדת הכנסת יעמדו בפניו שתי אפשרויות: "אפשרות אחת היא שנתניהו לא מועמד לדין וממשיך לכהן בתפקידו ללא כל הפרעה וללא משפט, וניתן יהיה להעמידו לדין רק בתום הכהונה. האפשרות היותר סבירה היא שתוגש עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה להעניק לנתניהו חסינות, ושם אנחנו רואים גם תקדימים לכך שבית המשפט העליון רשאי ויש לו את הסמכות לבטל את החסינות ולהכריע כי יש להעמידו לדין".
אך מעבר לכל ההליכים הרגילים, יש בעיה ייחודית נוספת - אין כנסת פעילה, ולכן גם אין ועדת כנסת ולא תהיה עד שתורכב ממשלה. "יש חוות דעת של היועץ המשפטי לכנסת אייל ינון שקובעת כי כל עוד אין ועדת כנסת קבועה אי אפשר להתחיל בהליכי חסינות ובשמיעת הבקשה - זה מצב שלא היינו בו מעולם. המשמעות היא שיצטרכו למצוא פתרון בכנסת. אפשרות אחת היא שיחכו עד שתהיה ועדה קבועה, וייתכן שזה יקרה רק בעוד מספר חודשים אם יהיו בחירות נוספות. כל עוד אי אפשר יהיה להכריע בעניין החסינות אי יהיה אפשר להתחיל את המשפט, כך נתניהו יטען לפחות וזו זכותו. לכן המשך הטיפול בתיק עלול לקחת עוד זמן רב, תלוי גם במידה רבה בהתפתחויות הפוליטיות בארץ".
באשר לאופציה שנתניהו ייצא לנבצרות, ד"ר שנער מבהיר כי היא מוגבלת כרגע למאה ימים בלבד. מכיוון שאין סיכוי שההליך המשפטי יימשך פחות ממאה ימים, אפשרות זו אינה עומדת על הפרק. ראש ממשלה שרוצה להישאר בתפקידו - פתרון הנבצרות איננו יעיל או ישים עבורו. זה אכן סוגיה שעלתה במסגרת מתווה הנשיא, אך גם אז דובר על כך שיש לשנות את החוק ולהאריך את תקופת הנבצרות כדי ליישם את הפתרון הזה".
סוגיה נוספת שעומדת על הפרק היא היותו של נתניהו שר הבריאות, הרווחה, התפוצות והחקלאות. "ההלכה אומרת שבנסיבות מסוימות, כשמדובר בעבירות חמורות כפי שאנו עדים להן היום, ראש הממשלה צריך לפטר את השר הרלוונטי", מפרט ד"ר שנער. "המשמעות היא שנתניהו יצטרך לפטר את עצמו מלהחזיק בתיקים הללו, וייתכן שהוא לא יוכל להחזיק באחד מארבעת התיקים הללו כתוצאה מהגשת כתב האישום".