בהתחלה הייתה המכונית. אחר כך הייתה כבר תאונת הדרכים הראשונה, ואז החלו הוויכוחים - עד כמה מהירות קשורה בתאונות? מהירות הורגת, פוגעת, מזיקה. וזו גם המדיניות הרשמית של מדינת ישראל. כל מה שידעתם על כבישי המדינה הולך להשתנות.
בפרוייקט חסר תקדים בהיקפו, בהשקעה לא פחות ממדהימה של מיליארד ומאתיים מיליון שקלים, ירושתו הכבישים כאן החל מסוף השנה ב-60 מצלמות מהירות. בסופו של דבר, יהיו בכבישים 200 מצלמות מהירות שייצרו דוחות בקצב שלא הכרנו.
המצלמות יעבדו בשיטה מתוחכמת - לא עוד פילים שצריך לפתח כמו פעם, אלא מצלמות דיגיטליות משוכללות שיכולות לצלם בלי סוף תמונות שישלחו בתקשורת היישר אל מוקד המשטרה, ומשם לבית הלקוח, כלומר - הנהג העבריין. בתוך 96 שעות מרגע שהמצלמה צילמה את עובר העברה, הדוח יגיע לעובר העברה.
הרעיון הוא לעקוב אחר מדינות נוספות בעולם, כמו הולנד, בריטניה וצרפת שכבר ישמו את המערכת הזאת לפני מספר שנים, ובהן הוכח שיש ירידה משמעותית במספר תאונות הדרכים. האומנם? יש מומחי בטיחות שחושבים אחרת וסבורים כי הרבה מאוד נהגים נורמטיביים ייתפסו.
300 מיליון ש"ח לקופת המדינה
תומכי התכנית מצביעים על צרפת, שבה, לטענתם, האכיפה הזו הוכיחה עצמה. מאידך, גם בריטניה הייתה עמוסת מצלמות, עם דגש על הייתה. הממשלה החדשה הדיעה לפרלמנט שהיא החליטה לקצץ דרמטית את התקציב של מצלמות הבטיחות שמותקנות בכבישי אנגליה.
הסיבה הייתה סטטיסטיקות מאוד לא חד משמעיות לגבי התרומה של אותן מצלמות להפחתת תאונות הדרכים. זאת אומרת, למצלמות המהירות האלה אין בעצם השלכות על כמות התאונות הקטלניות.
החלטנו לעשות את החישוב - והגענו למסקנה כי כמות כזו של דוחות שינפיקו המצלמות, תכניס למדינה בשלב ראשון כמעט מאה מיליון שקלים בשנה. עם השלמת התכנית הסכום יגיע גם ל-300 מיליון שקלים בשנה.
ברור שהגברת אכיפה בכבישים ורידה את מספר התאונות. השאלה היא איזו אכיפה. השאלה היא אם לא צריך להתקיים כאן דיון ציבורי אמיתי רגע לפני. לתהות על מיקומן של מצלמות המהירות האלה, שיפיקו קנסות ענק, מיליונים שלא יושקעו בבטיחות בדרכים אלא ילכו סתם לקופת המדינה, כמו כל מס אחר. לבחון אם הפרוייקט במתכונתו הנוכחית, יעשה באמת את מה שכולנו רוצים - ימנע את התאונה הבאה.
ממשטרת התנועה נמסר הערב בתגובה: "הפרויקט מנוהל על ידי המשרד לביטחון פנים ויש לפנות אליו".