הקרב העיקש על התקציב הסתיים בפשרה: היום נערך שוב דיון אודות הקיצוץ בתקציב המשרד בקבינט המדיני-ביטחוני - כהמשך לדיון שנערך אתמול. בסופו, נקבע כי 2.75 מיליארד שקלים מעודפי התקציב יועברו לתקציב הביטחון - זאת בהתאם להחלטת הממשלה מחודש מאי האחרון.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה היום פה אחד - ולאחר דיון ממושך - להעביר עודפי תקציב בגובה 2.75 מיליארד שקלים, לתקציב הביטחון. זאת בהמשך ובהתאם להחלטת ועדת השרים מחודש מאי 2013. בנוסף הוחלט להקים ועדה ציבורית לבדיקת תקציב הביטחון על כל מרכיביו. כמו כן, יוקם צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר, זאת במטרה לזרז את פינוי מחנות צה"ל ממרכז הארץ כדי לפנות קרקע לבנייה באזורי ביקוש - כך נמסר ממשרד ראש הממשלה לאחר סיום הדיונים בנושא תקציב הביטחון.

"קיבלנו פה אחד החלטה שמאזנת בין אתגרי הביטחון הגדולים שניצבים בפני מדינת ישראל, ובין הצורך להמשיך לנווט באחריות את כלכלת ישראל מול המשבר הכלכלי העולמי", אמר ראש הממשלה נתניהו זמן קצר לאחר קבלת ההחלטה.

"ראש הממשלה החליט להוסיף לתקציב הביטחון למרות שהתנגדתי לכך בדיון - זאת לאחר עימות קשה שהחל אתמול ונמשך עד לפני זמן קצר. אנחנו עדיין עומדים על כך שמערכת הביטחון צריכה להתנהל באחריות כלכלית ולהתייעל", הגיב שר האוצר יאיר לפיד להחלטה. "לא נשלים עם העובדה שמעמד הביניים נושא בנטל ומערכת הביטחון לא. אני שמח שהצלחנו למנוע העברת מלוא הסכום שביקשה מערכת הביטחון, כי 1.75 מיליארד השקלים דרושים לנו למעונות, לבריאות, לחינוך ולצעדים שיובילו להורדת יוקר המחיה בישראל".

יעלון: "אני חש בושה על הדרך"

שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון אמר לאחר הישיבה כי "עשרות אלפי משרתים, נגדים וקצינים, שמחויבים למשימותיהם 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, לעיתים מזומנות תוך הקרבת התא המשפחתי רואים בלב דואב כיצד מתנהלת על גבם מלחמה שאין בה צורך ושנועדה להשחיר את פניהם".

שר הביטחון תקף את אנשי משרד האוצר שתמכו במהלך הקיצוץ ואמר כי "התקשיתי להבין כיצד הרשו לעצמם גורמים כאלו ואחרים לפגוע באופן מכוער כל כך בציבור משרתים שלם, גברים ונשים, ולהציג אותם כגזלנים. אין לי מילה אחרת לתאר זאת, ואני חש בושה נוכח הדרך הנפסדת הזו".

"גם אם למישהו יש ביקורת או תהיה, מן הראוי שיעשה זאת באופן ענייני והגון, ולא יפגע בעשרות אלפי אנשי קבע מסורים ומחויבים, וכפועל יוצא מזה יפגע גם בצה"ל", ציין יעלון.

חילופי ההאשמות: "האוצר מסית נגד אנשי הקבע"

המאבק על הקיצוצים בתקציב הביטחון ניטש סביב דרישת מערכת הביטחון להקטין את הקיצוץ בתקציב בכארבעה מיליארד שקלים. גורמים במשרד טענו כי שיעור הקיצוץ שמציע האוצר גדול מההיקף שעליו סוכם. אתמול נועדו בנפרד אנשי משרד האוצר ואנשי מערכת הביטחון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לנסות ולמצוא פתרון. 

גורמים במערכת הביטחון יצאו בהתקפה חסרת תקדים על משרד האוצר, ובעיקר על השר יאיר לפיד. הגורמים טענו כי הדיון על הקיצוץ התנהל בצורה מבישה ולא עניינית, וכי ההסתה נגד אנשי הקבע "חצתה כל גבול". "יפה לדבר על מעמד הביניים, אבל אלפי משרתי קבע מפוטרים ועוד אלפי עובדי התעשיות הביטחוניות שאולי יפוטרו זה לא מעמד הביניים?", אמרו בכירים במערכת. "האוצר מתנהל כמו גוף שיש לו מדינה. הוא מסית נגד אנשי קבע שמרוויחים משכורות נמוכות מאוד". 

במערכת הביטחון הדגישו כי התקבלה בעבר החלטה בקבינט שלפיה עודפי תקציב יינתנו בעדיפות לביטחון כי "היה ברור שאנחנו בתקציב חסר. לפיד הצביע בעד ההחלטה הזו ועכשיו מסרב לעמוד מאחוריה". האוצר נדרש להציג לראש הממשלה את עודפי התקציב עד אמצע אוקטובר ולא עשה זאת, ולטענת מערכת הביטחון סירב לעשות זאת גם כעת. כמו כן, לדברי הבכירים, האוצר מתכחש להחלטה לחשוף את העודפים התקציביים בכלל.

 הרמטכ"ל התריע: "לא נוכל לספק ביטחון"

"חבריי חצו את הגבול". הרצוג (צילום: רויטרס)
בחזית המאבק. יעלון, נתניהו ולפיד | צילום: רויטרס

הרמטכ"ל בני גנץ הציג בפני נתניהו תמונה עגומה שלפיה הקיצוץ בתקציב שדורש משרד האוצר - קיצוץ של 4.5 מיליארדי שקלים - לא יאפשר לספק ביטחון למדינת ישראל. במערכת הביטחון מזהירים כי בהיעדר תוספת לתקציב, תתרחש פגיעה ממשית בביטחון אזרחי ישראל. "במצב הנוכחי אי אפשר לספק ביטחון", אומרים הגורמים. "לא יהיו אימונים, לא יהיו הכשרות והצבא יתנוון. זו סכנה אמיתית - אי אפשר לומר שאנחנו מתחמקים". לאחר ההחלטה אמר גורם צבאי: "הרמטכ"ל נלחם על משרתי הקבע ביושר ובאופן נקי וימשיך לדאוג לסגירת הפערים בביטחון ישראל. הפער עדיין קיים ונאלץ לבחון את משמעויותיו, עיקרו פגיעה בכשירות צה"ל".

שר האוצר לפיד אמר כי הוא ילחם על כל שקל והבהיר כי מתן תוספת לביטחון פירושה הסטת משאבים מהחינוך ומהרווחה - דבר שיפגע במעמד הביניים. במקביל, שר הביטחון משה יעלון החליט לבטל את אבטחת היישובים בעוטף עזה - הן מסיבות כלכליות והן בשל החלטה מבצעית לפיה ניתן לאבטח את היישובים גם ללא חיילים בשערי הכניסה ליישובים.