בראשית היה הקול. שנים לפני שידענו כיצד נראה אותו קירשנבאום, היינו מחכים בערבי שבת לשמוע את קולו. קירשנבאום היה ממקימי הטלוויזיה הישראלית, העורך הראשי של מבט, אבל את סרטיו התיעודיים הראשונים הבוסים הגדולים לא נתנו לו לקריין.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"הקול שלך מאנפף", אמרו לו, "לא מתאים לטלוויזיה". עד שמישהו הבין שהחיסרון הוא יתרון: אין עוד קול כזה. אף אחד לא קריין כך לפניו - משוחרר, שנון, קליל ומרחיב דעת בעת ובעונה אחת, והכל בהומור אופייני. מתעד מקורי וסקרן של הישראליות.
עשור שלם לפני שכתבות היומן שלו הפכו צפיית חובה, קירשנבאום יצר וערך את התכנית שהדהימה את האזרחים והטריפה את השלטון. ניקוי ראש נולדה בשנה שלאחר מלחמת יום כיפור. "הפכנו להיות שליחי הציבור", הסביר קירשנבאום לימים את העובדה שהתכנית הלכה על הראש של גדולי מפלגת השלטון מפא"י.
ניקוי ראש זיכתה את קירשנבאום בפרס ישראל ונחשבת עד היום לסאטירה הכי חריפה ששודרה כאן. לא פלא שכשיוצרי ארץ נהדרת פנו לקולנוע, הם כיבדו את האב הרוחני שלהם בתפקיד אברהם אבינו.
"אפשר לראות את החושך בקצה המנהרה"
הוא הספיק להיות שחקן וכתב ועורך ומפיק ומנכ"ל רשות השידור וגם לביים שנה אחת את הגשש החיוור. הרזומה של קירשנבאום היה עשיר ומפואר כבר לפני 20 שנה, אבל בתחילת העשור הקודם הוא המציא את עצמו מחדש.
יש רבים שהופכים לטרחנים עם השנים, אבל לונדון וקירשנבאום רק השביחו. צמד סקרנים דעתנים: הראשון עם ידענותו המקפת ושפתו המליצית והשני עם ההומור החד והמפתיע תמיד. כשהוא עצמו היה בתפקיד המרואיין, לא היה ישיר ונוקב ממנו. "אפשר כבר לראות את החושך בקצה המנהרה", אמר לאחרונה בריאיון. "הכוונה היא שבמדיניות שבה ישראל מתנהלת, הסוף הולך וקרב".
את העיסוק היומיומי באקטואליה הישראלית הקשה איזן במסעותיו לאפריקה. הוא נהנה לתעד מקרוב אריות וגורילות וצופיו הנאמנים נהנו ממנות גדושות של קריינות קירשנבאומית כמו פעם. בטקס פרסי אופיר שנערך השבוע הוא הגיש את הפרס לסרט התיעודי כשהוא עושה פארודיה על הסגנון של עצמו, אבל לעגו האמיתי כוון לטלוויזיה של תקופתנו.
הבוקר, דקות ספורות לפני שעמד להגיש את פינת הספורט השבועית, נפטר מוטי קירשנבאום. נדם הקול המוכר של העיתונאי והבמאי והסטיריקן המקורי והנוקב. איפה ישנם עוד אנשים כמו הדוקומנטריסט ההוא אשר היה כעץ שתול על פלגי מים.