דפנה ג'ראפי הייתה צעירה מצליחה ושאפתנית, שנאלצה לעבור ניתוח לא מסובך במיוחד. אבל הניתוח הזה הסתיים בחיים הרוסים עם נכות של מאה אחוזים.

כבר יותר משלוש שנים שדפנה ואבי מנסים להסתגל למצב החדש, שבו הפכה דפנה מצעירה תוססת ואוהבת חיים – לנכה במצב קשה. באוקטובר 2005 אושפזה דפנה, מתכנתת מחשבים בעלת תואר שני ותכניות לדוקטורט, בבית החולים בילינסון, במטרה להסיר גידול בצווארה. הרופאים הסבירו שלפני הניתוח יש צורך בניתוח מקדים, שמטרתו – הפסקת הזרמת הדם אל הגידול. 

דפנה ובעלה טוענים שהרופא החתים אותה על טופס הסכמה לניתוח רק רגעים ספורים לפני הניתוח, כשהייתה כבר מטושטשת, והבטיח לה שהסיכון הוא תיאורטי בלבד. אבל במהלך הניתוח התברר שהניתוח עצר לא רק את הזרמת הדם לגידול, אלא גם את אספקת הדם למוח.

הנזק: עיוורון בעין ימין, שיתוק בחצי גוף ואפילפסיה

"באופן ביצוע הפרוצדורה נפלו כשלים מהותיים", כתב מומחה לנוירוכירורגיה שבדק את המקרה מטעם המשפחה, "לא הייתה בקרה מספקת, לא נערכה התייעצות עם המומחים המתאימים... דבר שהיה עשוי למנוע את האירוע הנדון".

הנזקים שנגרמו לדפנה בלתי הפיכים. בין השאר: עיוורון בעין ימין, שיתוק בחצי גוף, אפילפסיה, בעיות מוטוריות וקוגנטיביות. "הנחמה היחידה שלי בימים הראשונים", אומר אבי, בעלה של דפנה, "היא שלפחות היא חיה. אני לא מאמין שזה נעשה מתוך רוע – אבל אי אפשר שלא להריח קצת זלזול".

תגובת בית החולים בילינסון: "עם כל ההבנה והצער למצבה הנוכחי של המטופלת, היא עברה פעולה רפואית חיונית לקראת ניתוח מציל חיים, הכרוכה בסיבוכים מוכרים. הסיבוכים האפשריים של הפעולה הוסברו לה במלואם, והטענה שהיא קיבלה את ההסברים תחת טשטוש אינה נכונה. ההתייחסות המלאה לטענות תינתן בבית המשפט".