הכפר עיסאוויה שבמזרח ירושלים אינו גדול במיוחד: כ-20 אלף בני אדם מתגוררים בו, כולם אזרחים, ירושלמים נושאי תעודות זהות כחולות. אלא שהאזור זכה בשבועות האחרונים לנוכחות אינטנסיבית וחסרת תקדים של כוחות הביטחון, עם פשיטות מדי ערב ולעיתים קרובות גם במהלך היום, של כוחות משטרה, יס"מ ומג"ב. התושבים רואים בצעדים של המדינה ענישה קולקטיבית, אך במשטרה טוענים שהדבר הכרחי להחלת הריבונות ואכיפת החוק.
"זו שכונה שיש בה לצערנו מוקדי תמיכה נרחבים של ארגוני טרור", מסביר סנ"צ אלי כהן, קצין האח"מ של מרחב קדם. "נעשו הערכות מצב בחודשיים האחרונים והבנו שהמשוואה הזו של ניידת שנכנסת חוטפת אבנים, לא נשברת. אנחנו לא נהיה מוכנים לקבל משוואה כזו".
"יש כאן 20 אלף בני אדם שרוצים לחיות. שרוצים לנשום", מסביר עומר, תושב הכפר. "הם לא חיות. אפילו בגן חיות נותנים לחיות מנגו, אבטיחים ומלונים, קרח כשחם. אנחנו - רק מדכאים עוד ועוד ועוד. עד מתי?
"אם לא יהיו יידוי אבנים, מטענים ובקבוקי תבערה, אני לא אדרש לכוחות מיוחדים", אומר כהן. "כך גם אם יהיו רק בודדים שהאוכלוסיה תוקיע אותם באמת, ותסייע לי. אני כמובן לא מצפה שתסייע לי מעל פני השטח, אני מבין את הבעיות של האוכלוסיה בעניין הזה".
"אתם יודעים מה הבעיה שלכם הישראלים?", שואל עומר. "אתם ממציאים פנטזיה ואז מאמינים לה. הדיבורים על אנרכיה, אלה שטויות שלא רלוונטיות כבר. יש יידוי אבנים, אבל שכחתם שבסופו של דבר אתם הכובש, וגם לי יש זכויות. אז תתייחסו אלי כמו בן אדם".
בשכונת עובייד, מוקד הפעילות המשטרתית, אבנים שנזרקות נענות ברימוני הלם. מסביב כמעט הכל סגור, חוץ ממספרה שמצאנו שפתוחה בשעות הלילה. "החיים שלנו כאן לא טובים", מתאר סאלח, בעל המספרה. "הרסו את הכלכלה של הכפר. החריבו אותה. אם רוצים לעשות סדר, הם יכולים לעשות את זה בשיטה אחרת. הילדים זורקים אבנים? שיעצרו אותם, אין צורך להשבית את כל הכפר".
כבר שנים שעיסאוויה נחשבת למעוז לאומני, אפילו יחסית למזרח ירושלים. עימותים כאלו אינם מחזה נדיר. במשטרה מדברים על שגרה של זריקת אבנים לעבר כביש 1 שעובר בסמוך, על בקבוקי תבערה שמושלכים לעבר בית החולים הדסה הר הצופים, ובעיקר לעבר ניידות. מאז החל המבצע הנוכחי לפני כחודשיים, נעצרו, על פי המשטרה, 165 בני אדם, 39 מהם במעצר עד תום ההליכים. תושבי עיסאוויה, לעומת זאת, מדברים על 340 עצורים ופחות מ-10 כתבי אישום שהוגשו.
"הצורה לא נכונה. כששוטרי היס"מ באים ומחלקים שנאת חינם, הם יכולים להפוך כל נער וכל צעיר שנמצא בכפר לפצצה שאי אפשר לדעת מתי היא תתפוצץ", מזהיר אחמד מסרי, תושב הכפר. אך סנ"צ כהן לא קונה את הטענה: "מי שמשתחרר מהכלא אחרי שזרק בקבוקי תבערה, מקבל מסיבות שחרור. מסיבות השחרור האלה זורעות את הזרעים לאותם ילדים, שכשיגדלו יזרקו גם בקבוקי תבערה על בית החולים, לא כוחות היס"מ שלי שמסתובבים בעיסאוויה, למרות שנוח למישהו להציג את זה ככה".
בימים האחרונים רף המתח ירד ונראה ששני הצדדים הסכימו על הפסקת אש. אבל הבעיה רחוקה מלהיפתר, ויתכן שבמהרה תצוף שוב. נראה שהבעיה בעיסאוויה, כמו כל מזרח ירושלים, היא בכלל פוליטית ועמוקה הרבה יותר.