לא רק פגישות זום הפכו לשגרת חיינו מאז החלה הקורונה – הריחוק החברתי, המודעות העולה לניקיון והיגיינה והשימוש הגובר בטכנולוגיה הובילו למספר שינויים דרמטיים בהתפתחות סביבת המחייה שלנו, וביניהם להטמעה הולכת וגדלה של רובוטים אוטונומיים ושיתופיים שמקיימים אינטראקציה עם בני האדם, "קובוטים", בשלל תחומים משמעותיים.
ע"פ הנתונים של חברת טכנולוגיית המידע מיטווך, שהקימה לאחרונה את חטיבת Robotize המתמחה בפתרונות רובוטיקה, שוק ה-'קובוטים' מגלגל כבר היום 980 מיליון דולר מדי שנה, כאשר על פי התחזיות הוא צפוי לגדול בשיעור אדיר בשנים הקרובות, כך שבשנת 2026 יגיע לשווי של שמונה מיליארד דולר.
"כבר היום ניתן לראות בשדות התעופה, בתי חולים, אוניברסיטאות ובנייני משרדים בכל העולם יותר ויותר רובוטים", מדגיש אמיר מיטווך, מנהל הפיתוח העסקי של הקבוצה. "הקורונה האיצה את הצורך בפתרונות טכנולוגים שישדרגו את אורח החיים ויאפשרו לנו להתמודד עם אתגרים שלא הכרנו. בכל העולם מבינים שה-קובוטים הם לעתים קרובות הפיתרון".
לדבריו מצטרף גם ד"ר יובל דרור, סוציולוג טכנולוגיה ומגיש הפודקאסט 'עושים טכנולוגיה': "הנתונים לא יכולים להפתיע לדעתי אף אחד. מגיפת הקורונה חשפה את מה שידענו כבר קודם – בני אדם הם יצור ביולוגי פגיע שיכול להיות חולה ולא להרגיש טוב, ולכן ארגונים הבינו שהם צריכים למצוא פתרונות שלא יהיו תלויים במחלות ונגיפים – והרובוטים הם בהחלט פיתרון בולט".
בשנתיים האחרונות גם ישראל נכנסת לתמונה - 'קובוטים' חדשים מגיעים לארץ במטרה לפתור בעיות מהותיות בנושאים בוערים שעלו לכותרות בתקופת הקורונה – בין היתר רפואה, בריאות, שינוע ועולם התעסוקה. "מרכזי הלוגיסטיקה שנבנים היום בישראל – מותאמים לעבודה של רובוטים ולאו דווקא בני אדם", מבהיר דרור. "זו מגמה עולמית שאנו חווים כבר שנים – וכעת צוברת תאוצה".
'גו-בי' – יחליף אתכם במשרד
אחת הבעיות המרכזיות איתה התמודדו בתי העסקים והחברות הגדולות בשנה האחרונה היא הריחוק החברתי שנכפה על ידי הקורונה ואילוץ צוותי העבודה להישאר בביתם לעבוד מרחוק, לרוב באמצעות ה-ZOOM או עזרים טכנולוגים אחרים. אולם גם כעת, כאשר מדינות וחברות חוזרות למשרדים לסירוגין, נראה שהמגמה כאן כדי להישאר.
'גו-בי', של חברת GoBe Robots, מתוכנן כדי להחליף את העובדים וללכת במקומם לעבודה. הוא ישתתף בישיבות ויסתובב בחופשיות במרחב העבודה, יאפשר למנהלים לפקח על פס ייצור, לרופאים לבקר מטופלים ולתיירים לסייר בתערוכה במוזיאון.
הרובוט ניחן ביכולת לנוע בשליטה מרחוק בין חללים על ידי גלגליו הנשלטים מרחוק על ידי המפעיל, והוא אף בעל מסך וידאו משוכלל המאפשר אינטרקציה עם הנוכחים, בין אם הם אנושיים או שמא רובוטים נוספים.
"אם פעם פגישה הייתה מתבטלת בגלל שעובד היה חולה בקורונה, שפעת, או נדחית בגלל איחור בטיסה – היום הרובוטים מאפשרים לבקר בכל מקום פיזית ולהיות נוכח בכמעט כל נקודה על כדור הארץ בזמן קצר", מסביר אמנון אבי גיא, מנהל .Robotize
נגיף הקורונה ו-'מודל העבודה מהבית' שהפך לכמעט שגרה עבור מוסדות ובתי עסקים רבים, הביאו חברות רבות בעולם ובישראל להצטייד ולהתנסות ברובוטים, ביניהם ניתן למנות את מפעלי ים המלח, חברת התרופות טבע, ואילו רק לאחרונה, במסגרת הענקת פרס לסטארטאפים על ידי אוניברסיטת תל אביב, מעניק הפרס הקנדי נכח ונשא דברים בטקס על ידי הרובוט הייחודי.
לא רק החברה הדנית נמצאת בתמונה – חברות נוספות הבינו את הצורך העולה ביצירת פתרונות לעבודה מרחוק ומציעות פתרונות דומים אשר גם הם מוטמעים בחברות ועסקים שונים בימים אלה. דוגמה לכך הוא הרובוט Double 3 או הרובוטVG o.
"כבר היום חברות גדולות מבינות כי ביכולתן לאפשר לעובדים שלהם גמישות גדולה יותר בעבודתם וכך לאפשר להם להגיע לתוצאות טובות יותר ולחיסכון משמעותי בזמן וכסף ", מציין אבי-גיא ומדגים: "היום אדם אחד יכול באמצעות הרובוטים לפקח על מספר פסי ייצור במפעל או לנכוח במספר פגישות חשובות מסביב לעולם – כל זה בו זמנית ומבלי לקום מהספה בסלון. התחזיות מראות כי בשנים הקרובות אנחנו צפויים לפגוש מסביבנו יותר ויותר פרצופים אנושיים דרך המסכים".
5,000 מתים בשנה מזיהומים בבתי החולים
לא רק פתרונות עבודה מרחוק הביאה תקופת הקורונה – אלא גם מודעות הולכת וגוברת להיגיינה וניקיון אשר התבררו כהכרחיים במטרה לשמור על אורח חיים תקין ולא להידבק בנגיף.
אולם נתונים מוכיחים כי גם ללא כל קשר לקורונה עצמה, לשמירה על תנאים היגיינים במרחבים ציבוריים ככלל ובתי חולים בפרט – יש השלכות חסרות תקדים הנוגעות לחיי אדם.
כך למשל, בארצות הברית אחד 31 חולים המטופלים בטיפול נמרץ נדבקים בווירוסים וזיהומים מסוכנים במרחב בית החולים, ואילו באירופה הסטטיסטיקה עומדת על חולה אחד מכל 15. גם בישראל המצב חמור לא פחות – ע"פ הערכות, כ-5,000 חולים בממוצע מתים מדי שנה עקב זיהומים בהם נדבקו בבתי החולים השונים. כל זאת – עוד לפני נגיף הקורונה.
על כן, במטרה לשפר את התנאים הסניטריים ולהימנע מהדבקה של עובדי רפואה, החמרה במצבם של מאושפזים ואף סיכון צוותי הניקיון – גם כאן הקובוטים נכנסים לתמונה.
כיום משווקים בישראל מגוון של רובוטים אוטונומיים ומתקדמים לחיטוי יסודי של מתחמים בהם קיים חשש לזיהומים ונגיפים שונים. רובוט החיטוי UVD-Robot עושה שימוש בקרינת UVC באורך גל של 254µm שמשפיעה על ה- DNA של החיידקים וה- RNA של הווירוסים, הורגת אותם ולא מאפשרת להם להתרבות.
הרובוטים מסוגלים לעבור בין מתחמים גדולים בצורה מהירה ועצמאית לחלוטין, תוך שהם מחטאים מתחמים רחבים בצורה קפדנית על ידי טכנולוגיות מתקדמות. כך למשל, חיטוי חדר מטופלים ממוצע (25 מ"ר) לוקח 10 דקות ביעילות של 99,99%. השימוש ברובוטים מהסוג הנ"ל הראו בשנה האחרונה ירידה משמעותית ועקבית בהידבקויות בנגיף במקומות בו הופעלו ברחבי העולם.
"הקורונה הפכה את מחדל הזיהומים שהיו בשולי הכותרות – לכותרת הראשית בעיתון", מבהיר מיטווך, מנהל הפיתוח העסקי של הקבוצה. "הטכנולוגיה תאפשר שיפור משמעותי בתנאים של עובדי הרפואה שפועלים לילות כימים במטרה להציל חיים, ואף אנו מקווים כי תפחית משמעותית את המספרים הגבוהים של אנשים שמאבדים מדי שנה את חייהם עקב זיהומים. כמו כן, היא תוביל לחיסכון כלכלי משמעותי עבור מוסדות הבריאות שנדרשות לטפל באותם חולים שנחשפו לזיהומים".
"המנקה בקניון יהפוך למפעיל רובוטים"
כמו כן, לצד הרובוט שמבטיח לחטא את המתחמים עבורנו ולחסוך מאיתנו מפגש לא נעים עם נגיפים, בתעשיית הרובוטים מבטיחים כי בקרוב מאוד אנחנו צפויים לפגוש "עובדי ניקיון" מסוג חדש גם בקניונים, בבנייני משרדים ואפילו באצטדיונים.
"יש יותר ויותר רובוטים המתמחים בשאיבת אבק ושטיפת הרצפה – והביקוש אליהם במשק רק עולה", מדגיש מיטווך. "בתי חולים ושדות התעופה הגדולים בעולם כבר החלו להטמיע את המערכות. ניתן למצוא רובוטים מתקדמים של חיטוי וניקיון בהית'רו בלונדון, או בשדה התעופה הבינלאומי בקטאר. גם הנציגות האירופית רכשו מאות יחידות עבור בתי החולים השונים באירופה. השוק של רובוטי החיטוי מוערך ב 5.57 מיליארד דולר, וצפוי לגדול בגידול שנתי של 32.62% עד שנת 2027".
אולם לצד השתלבותם של הרובוטים במצבת כוח האדם של שירותי הניקיון, החברות מדגישות כי להבדיל מהתרחישים המתוארים בסרטים הבדיוניים - לא מדובר במוצר שנועד להחליף את בני האדם והוא לא צפוי לגרום לפיטורי עובדי הניקיון.
"אנחנו תמיד מבהירים כי הרובוטים נועדו להיות חלק מהצוות – ולא לבוא על חשבון הצוות. בסוף אין תחליף ליד האנושית ועוד אין לנו רובוט שיודע גם לשאוב, גם לחטא, גם לשטוף וגם לפנות את הזבל", מדגיש אבי-גיא, אך מציין באותה הנשימה כי אכן הרובוטים יביאו בטווח הארוך לסיום עידן המקצועות הישנים ותחילת עידן חדש: "אנחנו מאמינים שבעתיד הקרוב, המנקה בקניון יהפוך למפעיל רובוטים".
הרובוט שבא לתת לכם יד בעבודה
אל דבריו מצטרף גם יואל הכט, מנכ"ל חברת Icobots הישראלית: "הרובוטים לא נועדו להחליף אף אחד, אלא לפתור את משבר כוח האדם בתחומים השונים", הוא מבהיר. "בתקופת הקורונה, תחומים שסבלו ממחסור כוח אדם נקלעו למשבר חריף עוד יותר שדרש פתרונות מידיים, והביא להאצה בפיתוח פתרונות טכנולוגים".
על פי הכט, אחד המוצרים אליהם עלה הביקוש במיוחד בתקופת הקורונה הוא הרובוט "סוייר" (Sawyer) אשר באמצעות הזרוע הגמישה והארוכה שלו המכילה כשבעה מפרקים, הוא מסוגל לבצע מגוון רחב של עבודות בדיוק רב ובמגוון רחב של תחומים, בין היתר בקרב חברות מזון, אלקטרוניקה, אריזה ועוד.
"עד לפני 5 שנים לא היה בכלל מקום בשוק הישראלי לקובוטים, אבל המגמה משתנה", מסביר הכט. "משבר הקורונה גרם להרבה חברות לחפש פתרונות לבעיות כוח האדם ובעוד ההתעניינות במוצרים עלתה אצלנו בשיעור של 150%, ההזמנות לרובוטים כמו ה"סוייר" עלו גם הם בעשרות אחוזים".
בנוסף, הכט מספר כי לרובוט הגמיש אף נמצאה חשיבות מיוחדת בעת קורונה, כאשר החברה הצליחה להטמיע את השימוש בו במעבדות קורונה בארצות הברית. "במקום לבזבז כוח אדם איכותי על פתיחה וסגירה של מבחנות במעבדת בדיקות, יש לנו פה רובוט שיכול לעבוד שלוש משמרות ללא הפסקה, בלי לאכול צהרים ובלי לצאת הפסקת סיגריה".
"להבדיל מבהייטק – ישראל עוד לא מעצמת רובוטים"
לפי ההערכות של החברות, ישנם עוד דגמים רבים של קובוטים חדשניים שעושים דרכם לארץ וצפויים להסתובב בקרבנו בקרוב – מרובוט נייד שיבדוק לכם חום בקניון או בשדה התעופה, ועד לרובוט שינוע חכם שיידע להזמין לעצמו מונית ולעלות מהלובי ועד לשולחן שלכם במשרד ללא כל תמיכת אדם.
אולם לצד החדשנות פורצת הדרך ממנה נהנים כבר חברות ומדינות רבות בעולם – המומחים בתחום דורשים לצנן מעט מההתלהבות. "להבדיל מבהייטק – ישראל היא עוד לא מעצמת רובוטים", מדגיש ד"ר דרור.
לפי המומחים, ישראל מעט מפגרת במירוץ החימוש ברובוטים אחר המדינות המפותחות בעולם שנמצאות בשלבים מתקדמים יותר של מיזוג הטכנולוגיות בענפי המשק והתעשייה, ביניהם ארצות הברית, יפן וקטאר.
"כמעט כל אדם שלישי בתל אביב הוא מומחה סייבר – אבל לא תמצא פה הרבה מומחים לרובוטיקה", ממשיך דרור. "בישראל אין חברת רובוטים גדולה שמטמיעה את הטכנולוגיות האלו במדינה מהשלב הראשוני, וגם אין מספיק תאגידי ענק שבסיסם בישראל כדי שיהיה צורך אמיתי להאיץ את שילוב הרובוטים בתעשייה".
"אני מאמין שככל שיעבור הזמן הצורך רק יגבר והמחירים רק ירדו. לא רחוק היום שהרובוטים ידעו לבצע חלק גדול מהפעולות שמבצעים בני האדם – והחברות בישראל ייכנסו למסיבה באיחור אופנתי", הוא מוסיף.