נתחיל מהשורה התחתונה – הממשלה קבעה בישיבתה השבועית, כי הבחירות המקומיות יתקיימו בתאריך 27.2.24. ההחלטה שמה סוף לחרושת השמועות שהיו בימים האחרונים סביב הסוגיה האם לדחות את הבחירות ואם כן - למתי. ישנם מקומות בהם החלטת ממשלה היא המילה האחרונה, אך לא כאן בארץ, בה דברים יכולים להשתנות בהינף אינטרס פוליטי.
אז למה בכלל נדחו הבחירות? הסיבה המרכזית הייתה, איך לא, 'חרבות ברזל'. לפי מידע שנמסר מצה"ל, כ- 3,983 מועמדים גוייסו למילואים במסגרת מלחמת 'חרבות ברזל', כאשר כיום כ-2,350 מהם עדיין נמצאים בשירות מילואים פעיל. חלק מהם, כך על פי צה"ל, מתמודדים לתפקיד ראש הרשות. בעקבות פניית שר הפנים, משה ארבל, הודיע צה"ל כי לא יוכל לשחרר את כל המתמודדים משירות פעיל, וזאת מסיבות מבצעיות.
ההיקף הנרחב של המתמודדים ברשויות השונות, יחד עם העובדה שרבים אחרים נמצאים במילואים, כמו גם יישובים שלמים שפונו ופוזרו, הוביל לדרישה לדחות את הבחירות למועד מאוחר יותר. בתחילה ביקש השר ארבל לדחות אותן לדצמבר, לאחר מכן הוגשה בקשה להעבירן לינואר, עם התמשכות המהלך הצבאי, וכעת החליטה הממשלה על פברואר, כאשר הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי, אמר לאחרונה כי הלחימה בעזה תימשך עוד חודשים.
האם מישהו מעריך שעד פברואר תסתיים פעולת צה"ל בעזה וכל החיילים יחזרו? וגם אם כן – האם ייוותר למועמדים מספיק זמן, שלא לדבר על קשב, לנהל קמפיין אפקטיבי?
אל מול הסיבות לדחות, יש גם הטוענים כי אין לדחותן לתאריך רחוק יותר, מכיוון שדבר זה ישפיע על ספר הבוחרים, אותו ייאלצו לפתוח ולעדכן, תוכניות מוניציפאליות ועוד.
יחד עם הסיבות המעשיות, ישנן סיבות פוליטיות, כאשר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', טען כי מדובר במהלך שנועד לפגוע במועמדים מטעם מפלגתו אשר מצביעיה ידועים באחוז המתגייסים לשירות מילואים פעיל הגבוה. זאת בניגוד למפלגות החרדיות, עימן נמנה שר הפנים, שבוחריהן משרתים פחות במסגרת שירות צבאי. כך סוגיה שלטונית הפכה לסוגיה פוליטית.
דחיית מועד הבחירות מפעילה תהליך מתגלגל אשר תוצאותיו משפיעות לא רק על הבחירות עצמן ועל הרכב המועצות המקומיות, אלא גם על תוכניות פיתוח, פרוייקטים, תקציבים שונים ולאור האקטואליה – גם בשיקום חלק מהקהילות שנפגעו מאז ה-7.10. אחת הדוגמאות לכך היא נושא הנדל"ן. באוגוסט האחרון הוציא מטה התיכנון הלאומי, האחראי על פעילות ועדות התיכנון השונות הוראה להימנע מקבלת החלטות ארוכות טווח, לאור הבחירות המתקרבות – בדומה למקובל בבחירות הארציות, אז הממשלה נמנעת מלעסוק במינויים או החלטות אשר ישפיעו על הממשלה הבאה.
לאור ההארכות השונות, יוצא שכבר מאוגוסט אין כמעט דיונים בוועדות התיכנון, ונוצר צוואר בקבוק בכל הקשור לאישור תוכניות ומתן היתרים שונים.
לדעתי, הבעיה המרכזית נעוצה בעובדה שבכל פעם ניתנה הארכה קצרה מדי. גם הפעם. ה-27.2.24 הוא בעוד חודשיים בלבד. לא זמן מספיק למערכת בחירות ראויה לשמה, בטח לא בתקופה כזאת, לאחר מלחמה. לאור זאת, אני מציע לדחות את הבחירות לתאריך רחוק הרבה יותר – ספטמבר 2024. אני מעריך שיהיו לא מעט שירימו גבה ואף יטענו כי מדובר בדחייה שלא לצורך, אך לדעתי הם טועים. מעל ל-100,000 אזרחים נעקרו מבתיהם. חלקם שוכנו יחד, וחלקם, כמו יישובי עוטף עזה, מפוזרים במקומות שונים, כך שקיום בחירות למועצה מקומית תחייב הצבת קלפיות בכל רחבי הארץ – הליך לוגיסטי מסורבל במיוחד המועד לפגיעה בטוהר הבחירות. יתרון נוסף לדחייה ארוכת טווח הוא העובדה שהדבר יעניק 'שקט תעשייתי' למתמודדים, כמו גם לתושבים. וכיצד יעברו המתמודדים לראשות העיר קריית שמונה, לדוגמא, בין עשרות המלונות אליהם פונו תושבי העיר, על מנת להעביר את המסרים שלהם? וכמוהם יש עוד רבבות אזרחים שנעקרו מבתיהם.
קמפיין בחירות אינו דבר של מה בכך, ולהתחיל אותו כאשר בכל פעם ישנה הארכה רק יפגע באפקטיביות הקמפיין וביכולת המועמדים להעביר את עמדותיהם בסוגיות השונות, בפני התושבים. טוב תעשה המדינה אם תחליט לדחות את הבחירות למועד מאוחר בהרבה, דוגמת ספטמבר 2024, על מנת לייצב את המערכת, להעניק לראשי הרשויות המכהנים אורך נשימה לטפל בתושביהם ולא בקמפיין, וכן לתת את ההזדמנות לשאר המתמודדים לנהל קמפיין מסודר.
מאת עו"ד עידן בן-יעקב, ממשרד בן-יעקב עו"ד, המתמחה בנדל"ן, ניהול הון משפחתי וסייבר
***
כתבה שיווקית בחסות בן-יעקב עו"ד, המתמחה בנדל"ן, ניהול הון משפחתי ומשפט מסחרי. הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100