אתה מאמי אתה מאמי שלי!! אני רציתי שאתה תנצח נישבר לי הלב שלא ניצחתה 3>

* שירה ולינוי   28/08/09 | 22:23

השתוקק לעבדו באמת ובתמים. כי למעשה, כה נשגבת היא גדולתו, עד ששום אדם אינו מסוגל לעבדו כיאות. עשה כמיטב יכולתך.עשה כל מאמץ להגברת כיסופיך לאל. מובן שאין די בכך: עליך להוציאם אל הפועל. אך גם אם אינך ראוי להגשים את שאיפותיך הרוחניות, יקרים הם הכיסופים עד מאד, וראויים לשכר.

* סנטה קלאוס   05/07/09 | 12:27

אורך רוח: את אוזניך על-ידי הקשבה לדברי חכמים ואת עיניך על-ידי עצימתן בפני רע.אין זה מספיק לדעת את הבורא בשכלך בלבד. כרוך בינתך ללבך, בכדי שיראת רוממותו תביא לידי מסירות מושלמת.

* סנטה קלאוס   05/07/09 | 12:19

היא בעמצעות נגינה וזמרה. גם אם אינך שר היטב פצח בשיר! שיר לעצמך , כשאתה לבד בביתך. העיקר שתשיר. לעולם אל תוותר על הזדמנות ללמוד את דבר האלוהים. הלימוד מיישב את הדעת ומשקיט את הלב. דבר האלוהים הוא מקור כל חיי אמת.למד לדעת ולהבין את הדברים. ביכולתם לרפא את נשמתך ולאחדה עם מקורה.

* סנטה קלאוס   05/07/09 | 12:13

לעולם לא יושם בפניך מכשול שאין בכוחך להתגבר עליו. בעת המסע להתקרבות אל הבורא נדמה שהתמסרות מסוימת היא האידאלית, ולאחר זמן נדמה שהתמסרות אחרת עדיפה. למה לבלבל את עצמך? כל מה שתעשה הוא טוב, בתנאי שלא תעשה כל רע. העסק עצמך בעשיית הטוב ומימלא ייעלם הרע מעצמו.

* סנטה קלאוס   05/07/09 | 12:07

אחרת, כיצד תוכל לעמוד בכל הקשיים שלבטח יופיעו בדרכך? אל תיפול ברוחך עקב המכשולים הרבים בהם אתה נתקל במסעך הרוחני. הם נמצאים שם בכוונה, בכדי לחזק את שאיפתך להגיע למטרה. ככל שהמטרה נעלה יותר, כן על כמיהתך להתעלות- בכדי להשיגה.

* סנטה קלאוס   05/07/09 | 11:35

הצמיחה הרוחנית חייבת להתקדם לאט ובבטחה. לעתים קרובות אנו מעוניינים להשתפר ולשפר את יחסנו במהירות רבה מדי, והתוצאה היא תסכול ומבוכה. לעולם אל תעמוד על כך שהכל יתנהל בדיוק כרצונך, אף לא בעניינים שברוח.עליך לדעת, שהמאמצים אותם אתה משקיע בכדי להתקרב לאל- גם אם אינך מצליח בסופו של דבר להגשים את שאיפותיך- לעולם אינם לריק.

* סנטה קלאוס   05/07/09 | 11:30

שהאל דוחה אותך ומואס במאמציך. התמד בדרכך: אל תתייאש. בבוא ביום, תוסרנה כל המחיצות. הצמיחה הרוחנית משולה לעתים לנסיעה בדרך הררית. התנחם בידיעה שירידתך היא רק הכנה לקראת עליתך.

* סנטה קלאוס   04/07/09 | 16:17

נשלט בידי ה', ושכל תופעת טבע אינה מהות עצמית אלא תוצאה של ההשגחה העליונה.כל המאמין בעיקרון זה באמונה שלמה מסוגל לשנות (בתפילותיו) את הטבע, שהרי הוא יודע את האמת- שאין, למעשה, "טבע, בכלל. אדרבה, ה' מושל בעולמו בדרך ייחודית-למשל, שהיבשה תישאר יבשה, ושהים יישאר ים- לכך קוראים "טבע". אולם, אם ירצה ה' ובכל שעה שירצה, יוכל לשנות את הקיום הזה, ולהפוך את הים ליבשה.רק זאת: האמן באמונה שלמה שה' צדיק, ושכל משפטיו צדק, ושכל הקורה קורה בעצת ה', כדי לאפשר לנו חופש בחירה.

* סנטה קלאוס   20/06/09 | 17:44

תכונותיו עם תכונות הבורא,, הוא מתחיל להשיג את מטרת הבריאה, שהיא קבלת תענוג מהבורא. הוא משיג שהתענוג הזה הוא אינסופי, ואינו מוגבל על ידי מסגרת האגואיזם.לפני התיקון, כל שיש לאדם הוא רצון ליהנות לעצמו. בהתאם למידת תיקונו, הוא מעדיף את הרצון לתת על פני הרצון ליהנות, ולכן עדיין איננו מסוגל לקבל תענוג למען הבורא. רק אחרי שהוא מסיים את תיקונו, הוא מסוגל להתחיל לקבל תענוג אינסופי, לא למען תועלתו הפרטית, אלא למען מטרת הבריאה.תענוג זה הנו תענוג"שלא על מנת לקבל", אי לכך הוא איננו מוליד הרגשת בושה, מכיוון שעל ידי קבלת התענוג, השגת והרגשת הבורא,האדם שמח שהוא עושה לבורא נחת רוח. וכך, ככל שהוא מקבל יותר ונהנה יותר, גדלה שמחתו מהעובדה שהוא מסב הנאה לבורא.

* סנטה קלאוס   20/06/09 | 17:27

שבאדם מתנגשים שני כוחות, שני רצונות, שתי מטרות ושתי דעות, מצד אחד האדם צריך להשיג את ה"השתוות עם הבורא בתכונותיו", כדי שמצד שני,רצונו היחידי יהיה לוותר על הכל למען הבורא. אבל אמרנו שהבורא הוא לגמרי אלטרואיסי, שאיננו זקוק לדבר, שהוא רוצה רק שנרגיש תענוג אינסופי, ושזו מטרתו בבריאה. והרי הן שתי מטרות הפוכות לחלוטין. מצד אחד האדם צריך לתת הכל לבורא, ומצד שני הוא צריך ליהנות בעצמו.אלא שאחת המטרות, למעשה, איננה מטרה כשלעצמה, אלה בבחינת אמצעי להשגת המטרה. בשלב הראשון האדם צריך לטהר את כל מחשבותיו, רצונותיו ופעולותיו מכל רבב של אגואיזם, ולהפכם לאלטרואיזם טהור. כל מחשבותיו, רצונותיו ופעולותיו צריכים לחרוג אל מחוץ לגופו, ולהיות למען הבורא בלבד. ואכן,מתוך כך שמחוץ לבורא ונברא, אין בבריאה דבר, הרי ברגע שהאדם חורג אל מחוץ למסגרת גופו, הריהו פוגש בבורא.

* סנטה קלאוס   20/06/09 | 17:16

להשיג את תכונת הבורא, לאלה המנסים לחרוג ממגבלות גופם ולפרוץ לעולם הרוחני. לאנשים אלה, הבורא שולח מכשולים, אותם חווים כרצונות וכמחשבות הגוף המרחיקים אותם מרוחניות. כל זה נועד לגרום לכך שהאדם יכיר במצבו הרוחני האמיתי ויעמוד על טיב יחסו לבורא: שיהיה מודע למידת הצדקתו את פעולות הבורא, למרות טענות שכלו. כל זה נועד להגביר את מודעותו לעומק התרעומת אותה הוא חש כלפי הבורא הנוטל ממנו את תענוגות העולם הזה. תענוגות הנראים לפתע כה מתוקים ומפתים לגוף המתקשה למצוא ולו הנאה קלה באלטרואיזם. אדם עשוי שלא לראות בטענות גופו, את פעילות הבורא הנוטע בו הרגשות אלו ואחרות. אבל עליו לדעת שהבורא הוא זה שאף יוצר את התגובות על הרגשות והמצבים שהוא עצמו נותן. כל זה נועד לעזור לאדם ללמוד על עצמו. הבורא מלמדו, דרך התנסות חוזרת ונשנית, להכיר את עצמו ואת התייחסותו לרוחניות ולתלותו בבורא, כאם המלמדת את בנה.

* סנטה קלאוס   20/06/09 | 16:26

בכוונתנו, היא לשאול את עצמנו אם השכל והלב מסכימים לכוונה. במידה שהשכל והלב אינם מתנגדים, הרי שעובדה זו מעידה כאלף עדים, שכוונתנו האלטרואיסטיות לכאורה, אינן נקיות מרבב של אגואיזם.במילים אחרות, הונאה עצמית לפנינו, ולא אלטרואיזם אמיתי וטהור.כשאדם מתעסק במחשבות שאינן קשורות לצורכי גופו, מייד מופיעות אצלו שאלות "בשביל מה אני צריך זאת, ולמי אמור להביא תועלת?" עלינו להבין כי לא הגוף שלנו הוא זה השואל את השאלות, ולא שכלנו ולבנו הם המציבים את הסייגים על מעשה המנוגד לאינטרסים הפרטיים שלנו. אלו הן פעולות הבורא עצמו, היוצר בנו את המחשבות והרצונות הללו, ולא מאפשר לנו להתנתק בכוחות עצמנו מרצונות הגוף, כי אין עוד מלבדו. הוא מושך אותנו אליו, כדי שנלמד להכיר בטבענו, ונוכל להגיב לכל מחשבה ורצון של גופנו בנסיון להתנתק ממנו.!!1המשך יבוא.

* סנטה קלאוס   20/06/09 | 11:58

למטרת הבריאה, ובכל זאת מרגיש שהוא אינו מבין דבר ותהליך התיקון שלו איננו מתקדם, הוא נוטה עד מהרה להאשים את הבורא במצבו, וזה מרחיקו מן האמת אף יותר. אדם המתחיל לנסות ולחשוב מחשבות אלטרואיסטיות, בעקבותיהן הוא מתכנן לפעול פעולות אלטרואיסטיות, מגלה כי גופו ושכלו מתנגדים למחשבות הללו, ומנסים בכל דרך אפשרית להניאו ולהסיתו מהדרך הזו. מייד מופיעות בו מאות מחשבות, סיבות שלא ניתן לדחותם, מכיוון שאלטרואיזם, כלומר כל מה שלא קשור לתועלת גופו, איננו טבעי עבורו, ושכלו שאיננו מסוגל לסבול רצונות כאלה, מייד מנסה למגר אותם. לכן המחשבות המכוונות לוויתור על אגואיזם נראות בעיננו קשות מאוד. במידה שלא קשה לנו לחשוב מחשבות אלה, סימן שהן עדיין לא מנותקות לחלוטין ממידה כלשהי של תועלת לגוף. במצב ביניים שכזה האגואיזם עשוי להוליך אותנו שולל, ולגרום לנו לדמות שמחשבותינו ומעשינו אלטרואיסטיים.!!.......המשך יבוא.

* סנטה קלאוס   20/06/09 | 10:58

עד קבלת תענוג למען הבורא: איך אדם יכול לבחון באיזה מצב רוחני הוא נמצא? הרי כשהוא מרגיש בטוח ומרוצה, הוא מאמין בכוחותיו ולא נזקק לבורא. במילים אחרות, הוא שקוע באגואיזם שלו ומרוחק מהבורא באופן קיצוני. ולהיפך, כאשר הוא מרגיש אבוד וחסר כוחות, הוא מרגיש בעומק לבו בצורך בתמיכת הבורא. אם כן, ייתכן שדווקא המצב של אובדן הכוחות הוא המצב הרוחני המקדם יותר.. כאשר אדם עושה מאמץ ומבצע מעשה כלשהו הנתפס בעיניו כטוב, עד כדי תחושת סיפוק מ"מעשהו, הוא נוטה מייד ליפול לרשת האגואיזם, ולא להבין שהבורא הוא שנתן לו אפשרות לעשות משהו טוב. בכך הוא רק מחזק את האגואיזם שלו!!!..........המשך יבוא.

* סנטה קלאוס   20/06/09 | 10:27

כי אם אל ה' ואל תורתו. העיקר-לשוחח עם ה' על כל דבר. כאשר האדם נוהג כך,אפילו את ענייני החולין הפשוטים ביותר, אל ה'. הוא עשוי לשקול בכל רגע מה תכליתו לבסוף. אין ימיינו אלא כצל עובר. אני זוכר בימי נעורי, לפני זמן רב, ששלחו לי מתנות אירוסין, אבל נעורי חלפו-עברו כהרף-עין. בדרך דומה יחלוף-יעבור זמנו של כל האדם בעולם הזה כהרף-עין, ומאום לא ישאר מלבד מה שאסף כל אחד לעצמו מהתכלית הנצחית. "הבל הבלים, אומר קהלת, הבל הבלים: הכל הבל" עתה, בני, שמח שאנחנו יכולים לפחות לדון במחשבות אלה ולכוון את רצונותינו לקראת התכלית הנצחית. זו נחמתנו, זו ישועתנו, זו תקוותנו ושמחתנו לעולם ועד! אשרנו-מאושרים אנחנו!"

* סנטה קלאוס   18/06/09 | 11:57

מי שומע את מה שבליבך מי?

* סינדרלה שלך   13/06/09 | 17:14

* סינדרלה העצובה   13/06/09 | 17:00

זה לא חוקי להיות כל כך חתיך שנון ומתוק כרגיל, אמיר שלא נס לחו, משדרג את ערוץ 24. מה אומרים לאמיר? תודה שנולדת....

* איזו מין שלווה ולא עושים שום דבר.   13/06/09 | 16:58

האמונה שלנו צריכה להיות חזקה, בלתי ניתנת לערעור, מיוסדת על יסודות איתנים. אמונה אינה דבר שלוקחים מן הארון ולאחר השימוש מחזירים אותה, אמונה היא דבר שצריך להתאמן ולהתנסות בה בכל רגע מהחיים, היא האויר לנשימה של הנשמה. האמונה הולכת ומתחזקת ככול שמרבים להשתמש בה, כאשר האמונה שבנו חזקה מספיק, נוכל לראות את יד ה' בכל דבר, אז גם נוכל לדעת ולהבין בשכל את מה שהאמנו בו קודם לכן. עם הזמן נבין שהכל בשליטת הבורא יתברך וכל הבריאה כולה עם כל ההסתרים והסתירות שבה נבראו ונוצרו רק בשביל ניסיון האמונה והבחירה. במקום בו מסתיים השכל המוגבל בגבולות ההגיון, שם מתחילה האמונה המשוחררת מכל ההגבלים והמתחברת אל האין סוף האמיתי והנצחי.

* סנטה קלאוס   08/06/09 | 12:12

מאורע העובר כל יום בדרכו, שהרי הקב"ה ממקם את עצמו בתוכם, כביכול, כשהוא משגר לכל אדם מסרים שונים, ההולמים את הזמן והמקום.

* סנטה קלאוס   08/06/09 | 11:35

לפחות פעם אחת, כדי שתדע מהו אושר אמיתי.שתי נשמות המתימרות להמריא לגבהים שרק מעטים מסוגלים לה!

* סינדרלה המצפה לנעל המתאימה!!   06/06/09 | 15:46

נישתחרר ממשהוא שכובל את נשמתנו החופשיה,ואז נגיע לגבהים ושיאים שכל אחד מייחל לעצמו.

* אמיר אהבת חיי! סינדרלה המצפה לנסיך איכותי ונדיר!   06/06/09 | 10:55

כיצד אנחנו מנהלים את חיינו? האם אנחנו חיים רק כרצוננו בלי לחשוב על איש מלבדנו? אנחנו חופשיים לעשות כן, נשמות רבות חיות כך ותוהות מדוע הן אינן מאושרות ומרוצות. רק כשנלמד לשכוח את עצמנו ונחיה למען הכלל מתוך מניעים טהורים, נמצא את שלוות הלב האמיתית ואת הסיפוק הרוחני. עלינו לרצות וללמוד לתת ולא רק לקבל, רק כך יוכלו החיים לזרום דרכנו בהרמוניה מושלמת. יש לתת לשפע לזרום ללא מעצורים, כי אנחנו רק צינור שאמור להשפיע לנשמות אחרות. כשניתן מתוך שמחה, מתוך נתינה טהורה ואהבת חיים, נראה כיצד משתנים חיינו לטובה, בתוך תוכינו נרגיש הרגשה של שליחות ויעוד, פתאום נרגיש כיצד חיים רעננים ממלאים אותנו וליבנו מתמלא באהבה ובשמחה לסובב אתנו.

* סנטה קלאוס   06/06/09 | 09:53

לכל אדם יש מקום בעולם, אבל עלינו לחפש ולמצוא את המקום שמתאים לנו.יש לקבל בפשטות את המצב בו אנו נמצאים ולעשות בלב שלם את מה שאנחנו יודעים לעשות, עלינו לשמוח בחלקנו בכל מצב, גם אם נראה לנו שתרומתנו ומעשינו הם חסרי ערך ואין אנו ניצבים בחזית העולם, אל לנו להסתכל על אחרים. נזכור תמיד שצריך את כל סוגי האנשים כדי ליצור את הכלל ולכל אדם מנגינה ייחודית בסינפונית החיים. עלינו לחזק את הנשמות שזכו להשראה והוצבו בעמדה של מנהיגות ואחריות, הם עבדו קשה כדי להגיע לכך והם אשר נועדו להוביל אותנו בדרך הרוחנית, עלינו לחזק ולעודד אותן להמשיך בדרכן, הן זקוקות לכך ומעריכות את זה, יש להודות להן, כי הם אשר לקחו על עצמן את המטלה להוביל אותנו אל דרך החיים.

* סנטה קלאוס   06/06/09 | 09:19

* מלאכית   30/05/09 | 18:28

חיימשלי אין עליך מאמייייייי פשוט כוסוןןןןןןןןן ובן אדם מדהים!! 5555555555555555555555555555555555555555

* אמירוש יפע שלי   30/05/09 | 16:42

כיף כיף ליצפות בך נשמה שלי אין כמוך, אתה אוצר בלתי נדלה כפרה. רוצים עוד ועוד אמיר.

* דובשנית   30/05/09 | 15:29

החסרונות הופכים ליתרונות, מיכוון שבתיקונם ניתן לגרום לבורא שמחה. מי שלא יכול לתקן את עצמו, לעולם לא יוכל לראות את חסרונותיו,מיכוון שהם מתגלים לאדם רק אם הוא יכול לתקנם.

* סנטה קלאוס   29/05/09 | 14:01

האדם מקבל את כל הרגשותיו מלמעלה. אם האדם מרגיש משיכה לבורא ואהבה אליו זה סימן מובהק לכך שהבורא מרגיש רגשות דומים כלפיו, לפי החוק "אדם הוא צל הבורא". כלומר, מה שהאדם מרגיש כלפי הבורא, הבורא מרגיש כלפי האדם.

* סנטה קלאוס   29/05/09 | 13:37

השגת תכונת "עולם האצילות" נקראת "תחיית המתים". זאת,מכיוון שבהשגחת תכונות אלה, האדם מזכך ומחייה את רצונותיו הקודמים הטמאים,הנחשבים כמתים, ובכך מקים את המתים לתחייה. לפני "עולם האצילות",האדם עובר,כביכול, בשתי המסילות של דרכו, ורק מחליף שוב ושוב את רצונותיו הטמאים ברצונות הפוכים: מחליף, אך לא מתקן. עם כניסתו "לעולם האצילות", הוא יכול לשוב ולקחת את רצונותיו הקודמים ולתקנם וכך לעלות עוד יותר. התהליך הנקרא"תחיית המתים", הוא תהליך המחייה רצונות ולא גופים גשמיים. הגופים הגשמיים שלנו ושל כל הנבראים בעולם הזה, נרקבים לאחר שהנשמה עוזבת אותם, כי ללא נשמה אין לגופים האלה כל חשיבות.

* סנטה קלאוס   29/05/09 | 12:07

והמון אנשים מוקירים לך תודה, אתה בחור רב פעלים, נהניתי לצפות בך, בהצלחה בכל אשר תפנה וכן ירבו כמותך.

* צפיחית דבש   23/05/09 | 19:51

כמה שאתה חמודדדדדדדדד אי לוב יוווווווווווווו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

* מותק..   23/05/09 | 17:34

הכל שממה. אתה מהמםםםםם, מי אוהב אותך יותר מימני? מכירה כל ניואנס שלך, באינטואיציות שנינו אלופים, הלוואי על כל הגלובוסססססס.

* סינדרלה    23/05/09 | 16:22

ביג-טיים, חולה עליך, רוצים ליצפות בך 24-שעות ביממה. אתה מממממממממלך!!!לאמיר אין תחליף....

* מרי פופניס   23/05/09 | 15:31

יש לדבוק באמונה שכל מה שקורה בעולם נמצא תחת השגחת הבורא ונשלח ממנו. יש אנשים הטוענים שאפילוא היסורים שלנו הם שכר ולא עונש. אמירה זו, טבעי שתאמר מפי צדיקים המסוגלים לשייך את כל מה שקורה להשגחת הבורא. אנשים המצליחים לשמור על אמונתם בצדקת ההשגחה העליונה גם במצבים קשים: הקללות הופכות עבורם לברכות. אבל אדם שאיננו מצליח בשעת משבר לשמור על ה"אמונה למעלה מהדעת", נופל ברוחו, ו"נופל רוחנית. כי רק באמונה פשוטה " אמונה למעלה מהדעת",אפשר למצוא משען. הנפילה מהאמונה לתוך השכל חסר האמונה, מביאה למצב של חוסר מוצא, המוביל לבקשת עזרה-ומכאן להחזרת האמונה,.כך שדווקא המבחנים והיסורים מחזקים את כוח האמונה, ומאיזה כיוון שלא נסתכל על התהליך, בסופו, היסורים הופכים לברכה גם אצל אלה שאינם צדיקים.

* סנטה קלאוס   16/05/09 | 21:01

השווה מכולם!! ליצפות בך בערוץ 24 תענוג צרוף, כל כך יפיוף שזה כואב, מאחלת לך רק אושר בחיים, ושנמשיך לישמוע רק טוב מימך.

* אמיר שובר לבבות שכמותך   16/05/09 | 18:45

כמה געגועים אי אפשר לתאר, מצפה לך בערוץ 24 בכליון עיניים, רוצים עוד להנות מדובשך, מתוק שלי, מאחלת לך המון כיף היום ובכלל, והעיקר שתהיה לנו בריא.

* שלך באהבה סינדרלה   16/05/09 | 14:29

גופנו פועל באופן אוטומטי על פי חוקים של טבעו האגואיסטי ונתון להרגלים נלמדים. עוצמתו של עקרון ההרגל הנלמד כה גבוהה, שכל דבר שאדם ישנן לעצמו שהוא רוצה, בסופו של דבר הוא אכן ירצה. לכן, תרגול הרצון להתעלות לרוחניות, מביא לרצון טבעי, בבחינת "הרגל שנעשה טבע שני,

* סנטה-קלאוס   10/05/09 | 19:35

העולם מצ'עמם בלעדיך.

* דובשית   08/05/09 | 18:06

מכאן כל הדאגות היסורים והמלחמות והשחיטות, שאין לנו מפלט מהם. שהם מחלישים גופינו בכל מיני מחלות ומכאובים. והנך מוצא, שכל אלו היסורים המצוים בעולמנו,אינם אלא גילוים מוצעים לעינינו, בכדי לדחוף אותנו לבטל את קליפת הגוף הרעה, ולקבל צורה השלמה של רצון להשפיע. והוא אשר אמרנו, שדרך היסורים בעצמו מסוגל להביאנו אל צורה הרצויה. ודע, שהמצות שבין אדם לחברו הן קודמות למצות שבין אדם למקום, כי ההשפעה לחברו מביאתהו להשפיע למקום.

* סנטה-קלאוס   08/05/09 | 10:15

לא תעשה שום דבר, שאינו מביא מטרה זו של הדביקות". דהיינו שכל מעשיך יהיו להשפיע ולהועיל לזולתך. שאז תבוא להשתוות הצורה עם השמים. מה הוא יתברך, כל מעשיו להשפיע ולהועיל לזולתו, אף אתה, כל מעשיך יהיו רק להשפיע ולהועיל לזולתך, שזו היא הדביקות השלמה.

* סנטה קלאוס   08/05/09 | 09:56

אם אתה לא היית הומו נכון היית אוהב את דניאלה פיק??? כי לי יש הרגשה כזאת למהה!! אתה הומו???????!!!!!!!!!

* לירון   04/05/09 | 16:43

ואת ערגתו אליו. בעוד אנו ירשנו את אמונתנו מאבותינו ועיקר אמונתנו הוא לסמוך עליהם וללכת בדרכם, בכל זאת,חייב כל אדם לחדש בכל יום את אמונתו. על אמונה זו לחדור אל תוך ליבו ונשמתו ולהרחיב את מודעותו כל יום מחדש, ככתוב: " והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך."מעירים חז"ל: "ראה אותם כחדשים בכל יום:ואל תראה אותם כגזרה ישנה אשר איש אינו מחשיבה. לא מקרה הוא, שפסוק זה מופיע בקטע אשר פתיחתו: "שמע ישראל, ה' אלהינו, ה' אחד"-שהרי אמונתנו באל אחד היא היסוד של התורה כולה, ובדיוק אמונה קדושה זו היא החייבת להתחדש בתוכנו בכל יום תמיד.

* סנטה קלאוס   02/05/09 | 14:36

נובעים מן העובדה, שאיננו מבין בעצם את המצב שהוא עצמו נתון בו. שהרי אילו הבין בדיוק מה קורה בכל שעה, אילו היה ער למצבו האמיתי בכל רגע- איחלו ידע להעריך כמה יקרה היא לה' כל תנועה טובה מתנועותיו וכל מחשבה טובה ממחשבותיו - אזי היה רודף אחרי ה' בכל כוחו, והיה לצדיק! העובדה, שידע זה ומודעות זו מעורפלים הם, היא מבחנו הראשי של האדם ומהות חופש בחירתו. על כן, באמת אי אפשר לו לאדם להיות מודע ממש למצבו במהלך ימי חייו, כפי ששמעתי בשמו של רבי נחמן. שהרי באי-ביטחון זה עצמו תלוי חופש בחירתו. אולם, מי שדואג באמת ליעדו הנצחי צריך לדעת ולהבין שבעצם - אין הוא מבין בכלל. שהרי נסתרות דרכי ה'.

* סנטה קלאוס   02/05/09 | 13:32

היא לדעת את ה' הסיבה המרכזית לבוא האדם לעולם היא להתגבר על מחסומים ולהתמודד עם דלתות נחושת ובריחי ברזל בחיפושו אחר הקב"ה. הדרך היחידה לפרוץ אותם היא ברצון, בערגה ובשאיפה ממוקדת. עליך להתחזק בהתמדה,כל ימי חייך, לרצות את ה' ולהתגעגע אליו ואל מבקשי האמת המוחלטת, עד שיעלה בידך לנפץ את כל יתר המחסומים ולראות בנועם ה'.

* סנטה קלאוס   02/05/09 | 13:14

החיים שלנו משופעים בעליות ובמורדות, זה הוא כורח המציאות, אך תמיד עלינו לדעת, שלאחר כל ירידה אנחנו בעליה עלינו לזכור, כי לא לעולם חוסן ולהתכונן לימים טובים פחות. יש לזכור כלל זה היטב, כי נצטרך אותו פעמים רבות במהלך מסענו בעולם הזה, לעולם לא להתייאש, כי יש עניין שנתהפך הכל לטובה, ידו של הבורא לא קצרה מלהושיע אף אחד וביכולתו לשנות כל מצב בכל רגע שרק ירצה. החיים הם בית ספר, לפעמים לומדים ולפעמים נבחנים, גם אם נפלנו עלינו לקום ולהתחיל התחלה חדשה, זו היא שעת המבחן שלנו לדעת כיצד ננהג, במה נבחר והאם אנו מחזיקים באמונה, נראה בוודאי שהכל נתהפך לטובה וכל הירידות יתהפכו לעליות גדולות.

* סנטה קלאוס   30/04/09 | 22:04

השלווה מתחילה מבפנים ואז מוקרנת כלפי חוץ. היא נמצאת בכל נשמה ובכל נשימה, יש לתת לה את התנאים, את הסביבה ואת הטיפול הנכון לפני שתוכל לפרוץ החוצה. התבודדות היא מילת המפתח. יש להתנתק לזמן מסוים בכל יום מכל הסובב אותנו, להתחבר לשקט ולהקשיב לדממה,לנקות את הראש מכל המחשבות הטורדות ולהטעין את עצמנו באנרגיות חדשות, לדבר עם השם, לפרוק את כל אשר על ליבנו לפניו, ממש כמו עם חבר טוב. אל לנו לבזבז את הזמן בהתבוננות בתוהו ובוהו ובבלבול שיש בעולם, שום דבר טוב לא יצמח מזה, עלינו להתחיל לארגן את הדברים בתוכנו, להקשיב אל הקול הפנימי שבנו ולהתחבר אל מקור ההוויה, שורש המציאות כולה-הבורא יתברך!

* סנטה-קלאוס   29/04/09 | 12:19

* מתגעגעת ואוהבת אותך!!!   28/04/09 | 16:33