הייתה לי חברה חכמה , שבין היתר אמרה; צריך מזל למות בריא!! גם צעירים עם מחלות סופניות נמצאים באותו מצב, רק שסופניות זו הגדרה של זמן ומצב רפואי סופני קרוב, אך עם זקנים חולי אלצהיימר או שיתוק, הדבר יכול להמשך שנים רבות ,והסבל של החולה ומשפחתו הוא בילתי אפשרי פשוט נורא!!! אני מחכה לראות, מתאי האנושות בעולם תתקדם,ויאפשרו לאדם לבחור למות בעזרת הרפואה..

* רינת   25/02/17 | 05:16

בית חולים לוינשטיין מספר 1

* חנה   24/02/17 | 16:10

בבת לונשטיין עובדים מלאכים מהטבח ועד אחרון הרופאים אתה צודק שהמקום בשיפוצים וקצת קשה אבל מה הקשר לפרשה המזעזעת של התעללות !!!!!!!!! אתה שרק עכשיו סיים אירוח של בין משפחה קרוב אפוא הכרת הטוב !! סתם זרקת רפש וחבל ! אנו דור של כותבים ובכיינים ! צא לרחוב להפגיי כדי להשיג  תקציב למשרד הבריאות ! -רק בריאות אמן

* אבישי דגמי   24/02/17 | 16:10

מנסיון באמת עדיף להיות צמוד לחולה אחרת הוא עובר גיהנום במקומות כאלה. שאלוהים ישמור ולא נגיע למקומות כאלו. רק בריאות!!!

* תמי   24/02/17 | 09:56

הייתה רוצה שיטפלו גם בך יא נטחן יא אוכל ליידי בוי

* בן   24/02/17 | 09:01

* אלונה, מיאמי   24/02/17 | 08:20

את בית לוינשטין משפצים... בצפון ובדרום בכלל אין מקומות שיקום. מטןפלים נתקעים שבועות בבתי חולים.. חוטפים זיהומים ומסתבכים... בבית חולים יש אחות על 8 מטופלים קשים במחלקה נוירולוגית... המערכת בקריסה. המרכז זה רולס רויס לעומת הפריפריה... קודם השוואת תנאים. שיפור תקינה. אחכ שיפוצים!!!

* ורד   24/02/17 | 08:03

גילוי נאות: אבא שלי היה מאושפז שם. בית חולים זה הוא בית חולים שיקומי שהשהייה בו היא מוגבלת בזמן. מטרתו לשקם יכולות למען שיפור איכות החיים של המטופל. ברגע שממצים את הטיפול ולא רואים שיפור יש להעביר את המטופל למוסד סיעודי. שם מתחילה הבעיה. אני לא רוצה לעשות הכללות ולהגיד שכל המוסדות הסיעודיים (הממשלתיים, לא הפרטיים והיוקרתיים) מתפקדים כמחנות השמדה. יחד עם זאת, אם נתפס בית אבות המתפקד כבית מטבחיים יש לפשוט עליו, להורסו עד היסוד ולהעמיד לדין את כל שרשרת הניהול (לא רק המטפלים האלימים, אלא גם את כל הגדויל'ס שניהלו וגרפו רווחים). לסיום,אתה צודק במאה אחוז: קשיש/ה שאין להם בנים/ות עם שפע זמן פנוי, הם אבודים.

* פרופסור מוח   24/02/17 | 07:49

* מרים   24/02/17 | 01:39