* ע   18/03/17 | 16:07

* איילת   18/03/17 | 11:43

קראתי את זה וניהיה לי קר בכל הגוף. קראתי פעמיים כדי להיות בטוחה. טיפת רגש אין פה. כמה מילים מילים וכלום. קרח. מפחיד

* רותי   18/03/17 | 08:47

אני מזדהה לגמרי עם החלק הראשון שפתאום מגלים את העיר מחדש, פתאום הג׳ימבורי בסנטר שמי ראה לפני כן או המעליות -גדול. אבל ת׳אמת, אולי כי אני לא בברנג׳ה אבל מה-זה לא מעניין אותי מי ההורים איתי בגינה, לא מעניין אותי עם נמרחה עליי בננה או שאריות במבה על חולצה שחורה, יש מלא פעמים שאני מנותקת ואין לי חשק לנדנד ולהתכחש ואני או בוהה בסביבה או נעלמת לנייד ויש פעמים שאני כל כולי איתן בגינה אבל זה לא תלוי במי מסביבי ואני לא מנסה להוכיח שום דבר למרות שגם התחת שלי נכנס בנדנדה של הקטנים אבל בחיים לא השקעתי בזה מחשבה עד עכשיו בלחשוב מה חושבים ההורים האחרים בגינה על זה שהתחת שלי נכנס בנדנדה או אם אני כוסית יותר או פחות. לא מעניין אותי מה הם חושבים עליי. והיו לנו פליידייטס ועדיין יש עם מלא ׳סלבס׳ ולא מעניין אותי בכלל אם היא שחקנית או אלמונית ואני לא מובכת כשהם באו לאסוף ממני את הילד שלהם כשהבית הפוך וארוחת ערב הייתה חציה עליי וחציה בשאר חלקי המטבח/סלון הקטן שלנו. אתמיודעת את זה שאת עסוקה מידי באיך אנשים רואים אותך במקום להתמקד בעצמך. אבל יעבור לך, את עוד צעירה, זה רק עיניין של גיל. מבטיחה לך שעוד כמה שנים לקראת גיל 40 אולי עם עוד ילד או שניים, הכל משתנה. בגיל הזה את כבר תהיי בן אדם אחר, יותר מגובש, יותר שלם עם עצמו, יותר קרוב לעצמו, יודעת בדיוק מי את על מה את מתפשרת ועל מה לא, לא מפחדת להגיד לא, לא מפחדת להיות מי שאת באמת. הפרופורציות אחרות, סדר עדיפויות אחר, ההבנה אחרת של מה חשוב בחיים ומה לא, תשחררי בקלות אנשים שלא טובים לך וזה לא יפחיד אותך בכלל, תקבלי את עצמך יחד ים הפגמים, את תהיי יותר בטוחה בעצמך, יותר את. ואז תצחקי על ויקה הצעירה ולא תכירי אותה בכלל ותזכרי מה חז"ל אמרו "בן ארבעים לבינה, בינה יתירה ניתנה באשה יותר מבאיש."

* ענת   17/03/17 | 21:56

כי עכשיו אנשים יבואו לשם כדי לראות את כל ה"מי ומי".

* מישי   17/03/17 | 21:04

וחוץ מזה את כותבת אחלה

* אורה   17/03/17 | 18:11

מודעות להכל? אז סביר הניח שהפעולות שלכן לא אותנטיות ומכך, איך שהסביבה תופסת אתכן, יותר חשובה לכן מכל דבר אחר אפילו עוד שני קילו למשקל ואתן מתנהגות אחרת.

* סוציולוג    17/03/17 | 14:24

* מיכל אמא ל3 אוטוטו 4 :)   17/03/17 | 10:51

* נמבה   17/03/17 | 10:04

עושה רושם שאת טובעת מבחינה מנטאלית בתוך בוץ דביק של דימויים עצמיים לא בריאים וכלמני רעיונות של היותך חלק מקבוצה מדומיינת של אנשים. צ'מעי לי - עיברו לגור מחוץ לעיר. קחי את האוטו בבוקר לעבודה - חיזרי אחריה הביתה להוציא את הילד באיזו פינה אלמונית בחולון וסוף לטרגדיה. אלא אם כן את חובבת טרגדיות מגוחכות ואז שום דבר לא יועיל. ועוד משהו, אם העבודה שלך באמת תלויה בהיותך חלק מאותה קבוצה מוניציפלית מדומיינת אז תחשבי 20 שנה קדימה ותחליפי עבודה כי בינינו זה קצת פתטי.

* איש הפתרונות   17/03/17 | 07:56

* אייל שני   17/03/17 | 01:29