בית ומשפחה
תגובות (145 תגובות ב-78 דיונים)
78. שונאת את אמא שלי
אני כול כך שונאת את אמא שלי ... היא מרביצה לי מאז שאני קטנה יש לי אח בן 6 ואחות בת שנה וחצי וגם להם היא מרביצה נמאס לי מהחיים שלי ... היא עוקצת אותי כל הזמן על המשקל היא קוראת לי דבה שמנה וכאלה והיא מקללת בלי סוף ... אבא שלי בצרפת ההורים שלי התגרשו שהייתי בת 3 והיום אני בת 14 ולא ראיתי אותו אף פעם והסיבה... הסיבה היא שהיא לא נותנת לי גם שהוא היה בארץ ... יש לי אבא חורג והוא לא אוהב להרביץ אבל הוא רב איתי המון ... אני לא סובלת אותו וגם לפעמים הוא מרביץ לי אני גרוע בלימודים ואמא שלי מרביצה לי כל פעם אם זה ציון לא טוב ..... והכי גרוע שאני לא יכולה לעשות כלום כי אני צריכה אותה בישביל הכסף ממש לא אכפת לי ממנה ....
* מחליט   22/04/14 | 14:22
77. לפעמים אני מרגישה שאין לי אמא
דיברתי אל אמא שלי היום והיא פנתה אליי כמו: "תראי איך את מדברת" אני אמא שלך ולא חברה שלך" ובסך הכל הייתי רעבה פניתי אליה בקול שקט נ.ב אני בת 10!!!!!!!!!!!!!
* יעל   04/11/13 | 20:28
76. גם אימא שלי שונאת אותי
גם אמא שלי שונאת אותי באמת שאני לא יודעת מה לעשות היא מיתעצבנת על כל דבר היא מרביצה לי היא עושה פרצוף מיתקרבת אליי ואחרכתך צועקת עליי וצובתת אותי בבקשה אזרו לי אני לא יודעת מה לעשות
* אלמוג   11/05/13 | 18:22
את צודקת!
את צודקת בהחלט...נורא קשה לשמוע את זה...תקשיבי אני מציאה לך או לקבוע איתה פגישה כלומר לדבר איתה פרטי...או ש...אם זה ממש ממשיך ככה אני מציאה לך או להתחיל להשתלט כלומר לקחת פיקוד בעצמך ולומר לה שהיא לא מזיזה לך...וכו' או שזה כבר באמת עובר כול גבול פשוט תתקשרי למשטרה או שתאימי....
* שירה   20/06/13 | 14:46
75. מרגישה שאין לי אמא
ההורים שלי גרושים.אבא שלי גם הוא לא אבא השנה.אבל בגללש אני חיה איתה עכשיו אז זו הבעיה.אני לא אוהבת אותה אפילו לא טיפה.גם כשכיבכול אנחנו ״מסתדרות״ אני לא באמת מרגישה אליה ולו טיפת סימפטיה.היא שונאת אותי יותא מכל דבר אחר בעולם..מקללת אותי בכל הזמדנות..קללות שהאוזניים סומרות...אתן רק דוגמה אחת קטנה:״שיאנוס אותך ערבי עם איידס״. ועכשיו תגידו לי,זאת אמא נכון? חחח לדעתי חייב להוציא חוק בישראל שישנה את זה שלא כל בן אדם יוכל להביא ילד ולהיות הורה..כי צריך לדעת.אני כבר 19 ואני כרגע חיילת ככה שאין לי כל כל ברירה לאן ללכת.אז אני תקועה איתה,נקווה שלא לעוד הרבה הזמן..אני יודעת שגם אם עוד כמה שניפ אני יראה אותה צולעת ברחוב מועדת ונופלת..אני לא ינקוף אצבע להרים איתה.ולגעתי אני גם בכלל מאומצת.אמןן וזה נכון אני אשמח לדעת שאמא שלי האמיתית היא לא אישה רעה שטן השטנים..
* מישהיא   28/03/13 | 00:12
74. גם אני שונאת אותהה
גם אני שונאת את אמא שלי , והכי גרוע שהיא גורמת לאחותי הקטנה גם לשנוא אותי .. מרכלת עלי עם סבתא וסבא שלי באמת שאין מצב שהיא אמא שלי !!! פשוט אין מצב!!! לא בחיצוניות ולא בפנימיות אנחנו לא דומות !! איך נולדתי לה ? אני פשוט בשוק ! היא כזאת מגעילה ורעה שאין מצב שקיימת עוד אמא כזאת ! אני מרחמת על אבא שלי איך התחתן עם אישה כזאת עם זה בא בקללות,בריכולים,בהשפעות על כולם! מה אפשר לעשות ?אני מתה לברוח מהבית הזהה!
* מזדהה   16/02/13 | 16:11
73. גמאני
גם אני שונאת את אמא שלי רק שלי אין אבא ואין סבתא לברוח אליה .אני לבד. ועוד יש לי אחות תאומה שהיא דווקא כן אוהבת כל החיים שלי אני מופלת לרעה ומרגישה אורחת (לא רצויה,כמובן). אני זוכרת פעם אחת שהייתי קטנה והתעוררתי מחלום רע. התעוררתי וראיתי את אמא שלי ואחותי (אני חולקת איתה חדר) מתלחששות אמא שלי הביאה לה שוקולד וחטיפים אחרים (מה שנחשב למותרות רציניות אצלנו) וזה לא נראה היה כאילו זאת הפעם הראשונה. עכשיו כשאני גדולה יותר זה רק מחמיר הפעם היחידה שאני מקבלת משהו זה מתי שהיא לא רוצה שאני אבקש מאחותי לחלוק או שהשכנים לא ירכלו. לא יודעת מה לעשות יותר אנחנו רבות כל הזמן והיא מודה שלא מעניין אותה ממני אני פשוט, הסיבה היחידה שאני קוראת ל היא אמא זה בגלל שהיא הרגילה אותי כי היא מפחדת שאנשים ישמעו. שווונאת אותה! היא אפילו לא נותנת לי ללכת לפנימיה כי היא מפחדת שזה ייתן לאחותי התאומה רעיונות אז אני פשוט תקועה אתה ואין לי לאין לברוח . הלוואי שהיא פשוט הייתה רק שונאת אותי ,הייתי יכולה להעמיד פנים שהיא כזאת או שככה היא דואגת לי אבל ההפליה הזאת... עכשיו את מבינה כמה מזל יש לך?
* עוד אחת   14/01/13 | 19:59
72. הזדהות
לצערי אני קוראת ומזדהה. מאוד סבלתי בילדותי והאמת שהכאב קיים עד היום. לפחות ניסיתי לשמור על אחותי הקטנה והיא קיבלה הרבה חום ואהבה ממני. יודעת שזהו חסך שקיים אצל אמי, מנסיבות חייה. גם עניין של חוסר מודעות. למרות שסולחת במידה, הכאב הוא עצום. יודעת שהחיים היו יכולים להראות ולהתנהל ממש אחרת עד כה, לולא מצב זה. היום נקרעתי מכאב, כשקראתי את הקטעים האלו.
* מישהי   31/12/12 | 18:37
71. אני שונאת את אמא שלי , כל הזמן
אני אף פעם לא התסדרתי איתה . אני חשובת שהיא אישה קרה מגעילה..לעולם לא הביא הביתה חבר בגללה . היא מביישת אותי ואת אחי בכך שהיא צורחת על חברים שלו ללכת הביתה . היא חולת נפש . כל היום רובצת מול הטלויזיה ולא עושה כלום . לא יודעת להכין אוכל ולא מנקה את הבית אני לא יודעת איך נתנו לה הלביא ילדים . ההורים שלי גרושים ואני מעדיפה את אבא שלי .. אפילו בגדים היא לא מוכנה לקנות לי היא טוענת שיש לי הכל ובעצם אין לי בכלל . אני מרגישה שאני פשוט לא אוהבת אותה ולא אכפת לה ממני וחוץ מזה שאני תלויה בה כלכלית אני לא רוצה איתה שום קשר. אני לא מבינה איך אני הבת שלה ? היא לא יודעת לארח חברות שלה אפילו שבאו לחג . הן מנקות והם מסדרות הן מכינות אוכל ?איזה מן מארחת את ?? בושה!!! אני ממש מתביישת בה ואני לא אוהבת אותה אפילו טיפה
* חסוי.   22/12/12 | 15:09
70. גם אני סונא את אמא שלי ליפמים
פעם היא הייתה מרביצה לי עם מערוך בקטנה עד שיום אחד היא שנע שבבצפר הזה שברתי בטעות עם כדור את החלון היא הירביצה לי עם מערוך ושברה לי תיד
* חסוי   13/12/12 | 11:08
69. שונא זה לא מילה לתאר כמה הקשר הזה יכול לרסק
הרי כולנו כאן תלויים בה והיא משליטה סדר וכיצד נראה בעתיד כאשיות תמיד חטפתי קללות והערות על מראה והתנהגות צעקות היו בשגרה וחוסר יחס לא תמכה בי כשהייתי צריך וכל זה עלה לי ולה ביוקר
* בחי   04/03/12 | 17:32
68. הוצאת לי את המילים מהפה
הוצאת לי את המילים מהפה ואמא שלי אפילו הרבה יותר רעה ילדותי ואנוכית משלך salma355@gmail.com למי שרוצה לשתף אותי כי עד עכשיו חשבתי שאני היחידה שעוברת את זה וזה יקל עלי לשמוע מאחרים מה הם עוברים < צרת רבים כזה :)
* סלמא   17/01/12 | 12:49
67. אני שונאת את אמא שלי
אתם לא מאמינים שהיה משהו מיוחד לכל המשפחה אמא לא הזמינה אותי
* ריקי   09/12/11 | 16:25
66. אני שונאת את אמא שלי בדם...
אני שונאת את אמא שלי ... אני חזרת מהבית ספר והיא לא שואלתצ אותי איך היה אחרי שהיא הולכת לעבודה אבא שלי מגיע ובערב לר רק שלא הכלתי אלא אני גם צריכה לנקות אחריהם ..מי שיכולה לעזור לי או לשלוח אותי לאתר שאני יכולה לקבל עזרה אני אקבל בשמחה
* נערה שזקוקה לעזרא ..! :'(   12/10/11 | 01:29
יש לי עצע ל66
שמי אם את לא רוצה לנקות תעשי מה שאני עושה הולכת "לישון" בכאילו לפני שכולם גומרים אם זה בבוקר תצאי לאכול אצל חברות זה לא יצליח תעשי כמוני תיכתבי כול מה שהיא עושה לך רע תיצלמי או תיבקשי מחברה שלך להתחבא ואז תגידי למשטרה וכמו אחותי את בפנימיה אחלה לא אהבת תרעיון יש לי עו
* אורית   27/04/12 | 17:50
ואוו....
תקשיבי..אני בחיים לא התמודדתי עם מציאות כזאת...אבל כעיקרון אני חושבת שהגיע הזמן שאו שתקחי פיקוד בבית ואני גם ממליצה לך ללכת לפסיכיטר שיעזור לך....אוהבת אותך ומעריכה...
* שירה קליין   20/06/13 | 14:49
65. גם אני שונאת את אמא שלי המון
סבל של שנים,התעללות פיזית ונפשית בהיותי ילדה והתעללות נפשית עד היום כשאני כבר סבתא, היא אוהבת את אחותי ואת אחי אהבה טוטלית ואני הבכורה היא שונאת.כי אני מוצלחת יותר מהבת השנייה.היא פשוט מרשעת לא ניתן לתאר במילים את החיים שלי.את אבי היא שמה בבית אבות והיא חיה לה בוילה מפוארת,עושה כושר.אוכלת בריא.בריאה וחיה כמו מלכה,היא בת 73 וניראת בת 50! בריאה ממני.גם אני חשבתי פעם שאני מאומצת בגלל היחס המגעיל שלה.לצערי הרב התברר שהיא ילדה אותי! מרשעת ומכשפה-אין כמוה!!
* אמא וסבתא   13/08/11 | 15:18
אין דאגה בלבך 65
אם זה עדיין משפיע עליך אז תעשי ככה תחשבעי על מקום הכי הכי אהוב עלייך ותדמיני שיש לך אמא אחרת אין דאגות בלבך אני אולי צעירה בהרבה אבל אני יודעת למה את מתקוונת ! אם תירצאי לדבר אני בשמחה הדבר איתך
* אורית   27/04/12 | 17:53
64. כל כך נכון!!!
הי אני בת 22 ואני כל כך שונאת את אמא שלי היא הבנאדם הכי מגעיל שיכול להיות קיים בעולם הזה. היא כל הזמן אומרת לי כמה שאחותי יפה וחכמה ושאני רעה ושאני בחיים לא יצליח. היא ואחותי הגדולה כל הזמן יורדות עלי על כמה שאני רעה ומגעילה ותכלס הן אפילו לא מכירות אותי וטוב שכך. ואני באמת לא מבינה את אבא שלי איך הוא יכול לחיות עם אשה כזאת ולפעמים אני די מרחמת עליו.. באמת שאמא שלי היא הבנאדם הכי מגעיל שפגשתי ואם לפעמים שאנחנו לא בריב אז היא עדיין מתנהגת אלי ברוע. אך רוב הזמן אני רבה איתה
* גל קידר   04/06/11 | 16:45
63. גם אני סובלת
גם לי יש אמא עוקצנית רעה ולא נעימה מאז ילדות היא פוגעת בי מעליבה אותי גורמת לי להרגיש פחות טובה היא מתכחשת למציאות כל פעם שהייתי באה אליה לשפוך את הלב היא הפסיקה אותי באמצע בלילש מוע עד הסוף והייתה אומרת אוףףףף את הוזה את מדמיינת לא רוצה לשמוע בכלל ומאשימה א ותי בהכל מביאה לי תירוצים מפגרים כאלה שאני לא יודעת לצחוק או לבכות אבל לבסוף אחרי כל שיחה כזאת הלכתי עם הרגשה של כישלון חוסר הזדהות בודדה ואף אחד ללכת ולבכות אליו היא תמיד עשתה הפליהי ביני לבין אחי הגדול זה כל כך בלטטטטט כל החיים האפלייה הכואבת שהיא עשתה ביננו זה נבע בהכל מתחיל מיחס ודיבור ומסתיים בעזרה והגנה היא בחיים לא הצדיקה את הצד שלי בחייםםםםםםםם ונקרע לי הלב מכאב כל פעם שאני נזכתר בזה הא תמיד תקפה רמסה העציבה העליבה הכאיבה אימללה ואף פעם בחייםםםם לא ביקשה סליחה גם כשידעה שהיא לא צודקת אמא שלי היא בא ומבקש ממני סליחה בשמה הא קרה ראה רחוקה אף פם לא הרגשתי מוגנת אני לא יודעת מה זה חום של אמא היאבחיים לא ליטפה אותי סתם כךבחיים היא לא נפתחה אליי בחיים א עשתה איתי שיחת בנות אף פעם לא אמרה לימילה טובה רק מול אנשים ומשפחה היא משקת אותה כאילו אמא טובה ומלקקת לי ומחבקת אותי ומזייפת חיוך ומגעיל לי המגע והליטוף המזוייף שלה ועוד יותר כואב לי שהיא עושה את זה לא מתוך אהבה ורצון אלה מתוך לראות לאנשים אף פעם לא הרגשתי שייכת לה אף פעם לא הרגשתי אהבה של אמא חום של אמא לא הרגשתי את הכנף של אמא שמכסה את הגוזל שלה ומגנה מפני הגשם כדי שלא יהיה לי קר שאני לא אתרטב ולא אפחד היא רחוק וקרה והיא יודעת את זה אני מקנאה בחברות שלי שאמא שלהן היא גם חברה שלהן ומקווה שהן גם מעמידות פנים ול אנשים כו שאמא שלי עושה תמיד.
* עצובה   21/04/11 | 19:41
62. ?
מה נסגר איתך? את מתנהגת כאילו אמא שלך היא הבנאדם הרע ביותר עלי אדמות.. לפי הכתיבה שלך, לא נראה ממש שאת שונאת אותה ושהיא שונאת אותך. תגידי תודה שהיא לא מכה אותך, לא נרקומנית או כל דוגמא קיצונית אחרת. לדעתי יש לך אחלה אמא, והאופי שלה הוא לבקר, אז אין מה לעשות, את כבר צריכה להתרגל.. תאהבי אותה, כי אמא יש רק אחת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
* אליהו   27/02/11 | 20:11
61. כשהייתי בת 17
קרה לי איזה משהו ונשברתי נפשית ומתוך חולשה נתתי לאמי להיות האדם הכי קרוב אלי, נפרדתי מכל חברותי, הסתגרתי בתוך עצמי ורק לה שמעתי. בואו אני אגיד לכם ככה מאז שנתתי לה להיות חלק מהחיים שלי אני רק התדרדרתי, אין לי ביטחון עצמי, כל החלומות שלי נזרקו לפח, נכנסתי לדיכאון, איימתי בהתאבדות, וזה עד היום אין לי אף אחד בעולם כבר שכחתי איך זה שיש חברים ואני דוחה מראש את כל מי שמנסה להתקרב. ועד לרגע שנתתי לה להכנס לחיים שלי הייתי מאושרת, הייתי מצטיינת, מלאת חברים, נהנית מהחיים. מאז אני כבויה. הלוואי והייתי יודעת מה לעשות ואיך אני יכולה לחזור להיות הבחורה המאושרת עם המטרות והביטחון שהייתי...אשמח לעצות.
* ספיר   08/02/11 | 12:47
תגובה!
אני חושבת שאת צריכה לצאת ממנה ולמצוא חברים וחברות בחוץ...פשוט לעזוב הכול יום אחד ולהחליט שהיום אינמצב שאני נותנת לה לעשות משהו איתי או נגדי פשוט קחי פיקוד... מעריכה...אני..
* שירה קליין   20/06/13 | 14:52
60. אני מרגישה בידיוק כמוךךךך
* ש   03/10/10 | 14:33
59. גועל נפש של אמא
* שרה   03/10/10 | 12:32
58. תקראי סיפור
אני בת למשפחה בת 6 ילדים ואני מרגישה הכבשה השחורה. היום אני בת 20 כשהיית בת 10 כאבו לי השניים אבא שלי לקח אותי לרופאת שיניים והיא טיפלה בי ואמרה לאבא שלי דרך אגב אתה יודע שהפה שלה עקום והיא צריכה פלטה. אבא שלי שאל אותה כמה זה יעלה היא אמרה לו 8,000 ש"ח. כשחזרנו הביתה הוא סיפר זאת לאמא שלי והיא אמרה שום דבר כשתהיה גדולה שתלך לעבוד ותסדר לעצמה את הפה. אני אמרתי לה אי אפשר לחכות שההיה גדולה אז היא אמרה לי זאת הבעיה שלך כשהיית קטנה אהבת מוצץ וזה התוצאות אז תשאי בהם. היום אני בת 20 והפה שלי אותו הדבר אני עובדת אבל אין לי כסף לעשות את הפה היום זה עולה 12,000 ש"ח. העיקר אמא שלי הביאה 6 ילדים
* ש   03/10/10 | 12:31
57. עצוב מאד.
את בת יחידה ובכל זאת אמך מתנהגת כלפייך כפי שתיארת בצורה לא חמה, לא אישית, לא אוהבת, מחבקת ועוד ועוד. חיבור בין אמא לבת - אשה לאשה צריך להיות כל כך חזק מהחיים שממש לא ברור לי איך אמך הצליחה להרוס כל סיכוי לקשר איתך. האם לא עזרה לך במשברים בחיים? האם לא עזרה לך בתקופת ההריון? אחרי הלידה? האם לא סללה לך את הדרך בהתפתחותך מילדה - נערה - אשה? אם לא עשתה זאת עבורך אין אלא להגיע למסקנה כי אמך נכה מבחינה רגשית. ילדה ובטח ובטח ילדה יחידה היא תמצית טהור של כל אהבה והרגש והחום יש בתוכנו. אני - הן כאדם, הן כאמא והן כאשה לא מסוגלת להבין התנהגות כזו כלפייך. ליבי אלייך. לפחות את תהיי אמא מסוג אחר עבור ילדייך.
* אתי    03/10/10 | 11:41
56. אני מכירה זו בעייה עצובה שילדה לא מתחברת לאמא שלה עצוב ממש
* יעלי   03/10/10 | 10:57
55. יואוו יש לי בדיוק את אותה האמא!!!!!!!!!!!!
וגם לה לרוב אני קוראת בשמה הפרטי... המון אנשים לא מבינים אותי ואפילו מזועזעים מהתחושה שלי כלפיה.
* תל אביבית   03/10/10 | 10:19
54. מזדהה עם הנושא ,רק שאצלי ההורים התגרשו ואבא שלי
לא רצה איתנו קשר,שחלילה לא נגזול ממנו כספים והיום אני אמא ל-2 ואמא שלי נזכרה להיות סבתא לאחר 3 שנים ואבא שלי נותר לבדו,כרצונו.
* טוב מאוחר מלעולם לא   03/10/10 | 08:01
53. כיף לך שהיה לך אבא תומך
לי יש אמא כזאת, אבא שהיכה אותי, והתנהג אלי בזלזול. הקמתי משפחה מדהימה, ובעלי מתחיל עכשיו פתאום אחרי הרבה שנים להתנהג אלי לא יפה, ואין לי למי לפנות, כי העצה היחידה שיש לה היא "תשתקי ויהיה בסדר", כי היא חושבת רק על עצמה והיא רוצה שיגידו עליה שהילדים שלה נשואים ואין אצלם בעיות. אני לא יודעת לאיזה ייעוץ לפנות. אין מישהו מקצועי שאני שומעת עליו והוא גם פנוי. אני לא מכירה. לפעמים אני מקנאה בניצולי השואה שנספתה להם המשפחה והנאצים הוציאו להם את המציקים מהחיים. אני בטוחה שיש מלא ניצולים כאלה, ששמרו את הסוד הזה עימם.
* לפחות זה..   03/10/10 | 03:28
ל-53 היקרה אין סיבה שתמשיכי לחיות עם אדם
שמאמלל אותך ולא מתנהג כלפייך בכבוד. גשי לייעוץ מקצועי ותכלכלי את צעדייך ותעשי הכל כדי לצאת מתוך החשכה והאומללות שבה את חייה.
* אתי    03/10/10 | 11:42
52. תראי
אני בהלם עוד לא שמעתי על סיפור כזה אני לעומת זאת עם אמא שלי יותר מחצי יום כל היום דבוקה לה ואני כבר בת 16 תמיד כולם צוחקים עלי איך אני יתחתן בלי אמא שלי שתגור איתי וכאלה אני לא יכולה בלי אהבה של אמא שלי זה קשה ולחשוב עליך מצד שני אולי את רגילה אבל זה לא מה שהיית רוצה לקבל היית רוצה אמא חמה שתואהב אותך ותתן לך את מה שיש לה להעניק בשבילך בכול אופן על תלמדי ממנה תתני לילדים שלך את כל החום ואהבה שאת יכולה להעניק להם תראי לה בדיוק את ההפך הגמור בחיים בהצלחה בהמשך :] עם אמא שלך לא יודעת להיות אמא תדעי את אני סומכת עליך!!
* מישהי   03/10/10 | 00:12
51. מעולם לא הרגשתי כזו הזדהות עמוקה עם כתבה,אני גם בסרט אימה הזה...
הכתבה הזו נפלה עלי משמיים,בדיוק אחרי השבת הכי נוראה שזכורה לי מימיי. הדמעות שהרטיבו את הכרית שלי השבת,יכלו להציל את הכנרת מהתיבשות. גם לי יש אמא. בעצם אין לי. זאת אומרת,פיזית היא קיימת אבל אני מרגישה יתומה. לפעמים,בסתר ליבי ,אני מרגישה שאם הייתי יתומה אמיתית,אתם יודעים,כזו שאמא שלה גרה מתחת לאדמה,אולי היה לי יותר טוב,לי ולאחים שלי. למזלי אמא שלי לא הסתפקה בילד אחד למרר לו את החיים,היא הביאה שמונה!!! ולא כי היא נורא אוהבת ילדים,או שהיא ממש אהבה את אבא שלי שהיא החליטה לעשות שמונה כמוהו,להיפך, אמא שלי לא סבלה את אבא שלי מהרגע שהיא עמדה איתו מתחת לחופה,היא גם הקפידה להזכיר לנו את זה מדי פעם שחלילה לא נשכח. אין לי מושג מה עבר לה בראש כשהיא החליטה להשאר לחיות עם הבנאדם שהיא הכי לא סובלת ולמרר לו את החיים. ועוד לעשות לו ילדים. שמונה!!! בעצם נראה לי שאני יודעת את התשובה- אמא שלי פולניה! אבל לא רק בהגדרה,פולניה אמיתית,כזו שהסבתא שלה עלתה לארץ ישר מפולין. ומה פולניה אמיתית הכי אוהבת?? רושם!!! שכולם יגידו שהיא הצליחה בחיים,ואיזה בעל זהב יש לה ,ואיזה ילדים מחונכים,ויפים,ומטופחים וממושמעים יש לה. היא מוכנה לעשות הכל בשביל "המה יגידו" המחורבן הזה. אבל כשהיא בד' אמות שלה,כשאף אחד לא רואה , היא מתעללת בכל הקרובים לה,החל באימה,דרך אחותה וכלה בבעלה וכמובן בילדים שלה. כשאפ'חד לא רואה,הבעל הזהב שלה נהיה חלודה במקרה הטוב,והילדים הטובים והמדהימים שלה נהיים חצופים ורעים"שרק רוצים לעשות אותי חולה,רק כשאני אמות הם יהיו רגועים..." עצוב כמה שהיא צודקת... ותנחשו למה אנחנו נעשה אותה חולה? למה אנחנו כאלה רעים? פשוט כי לפעמים,ממש ממש לפעמים,אנחנו שוכחים להתקשר אליה שלוש פעמים ביום. ולפעמים,רק לפעמים אנחנו מעדיפים לבלות עם חברים או עם בני משפחה אחרים ולא איתה. ואם לא הבנתם-אמא חולה במחלת השליטה. היא בטוחה שאם אנחנו אוהבים אותה אנחנו צריכים להניח לה לשלוט בחיינו. היא צריכה כל הזמן אישורים שאוהבים אותה,וצריכים אותה ולא יכולים לנשום בלעדיה.וואו כמה שזה מתיש! אם לא התקשרנו אליה פעם אחת באמצע הטיול,כי היינו נורא נורא שקועים בהתלהבות ובהתפרקות ,היא מיד מפרשת את זה שהיא לא מספיק חשובה לנו ושכחנו אותה. ואם יצאתי לקניון עם חברה ולא איתה,אז אני לא אוהבת אותה ולא צריכה אותה.. בקיצור-היא כופה עלינו קירבה בגלל הצרכים שלה, צרכים שהיא עצמה לא מוכנה להכיר בהם. היא חושבת שהיא מתנהגת איתנו באהבה ובחסד,אבל למעשה ההתנהגות שלה נובעת מאנוכיות ומהתרכזות מוגזמת בעצמה. אמא שלי היא אלופת האשמות,היא נעשית עויינת ונקמנית כשנדמה לה שלא העריכו את המאמצים שלה די הצורך. היא כל הזמן מזכירה לכולם כמה היא הקריבה למענם,וכמה עלינו להרגיש בעלי חוב. היא נכנסת לחיי כולנו בכוח ומנסה לשלוט עלינו,היא לא נרגעת עד שניתן לה לשים את הטלפיים שלה עלינו. היא כל הזמן מתלוננת ומקטרת שלא מעריכים אותה מספיק,ושהכל היא עושה לבד,ואין לה טיפת עזרה... בשעה שהיא כמו פרינססה,עסוקה כל היום בטלפונים עם החברות המפוקפקות שלה,או יוצאת עם עצמה השד יודע לאן. ובזמן הזה שמונת התאילנדים והפיליפניות הקטנים שהיא ילדה,מנהלים את הבית,כפשוטו: שוטפים,מבשלים,קונים,מכבסים,מגהצים,אפילו דואגים לשלם חשבונות חשמל,טלפון,פלאפון,ארנונה וכו'.וכשהיא חוזרת יש תלונות.ולכולם היא מספרת שאת הכל היא עשתה... אה,אנחנו גם באים למסיבות של האחים הקטנים שלנו במקומה,כי בדיוק ביום של המסיבה היא צריכה באופן דחוף לטוס לחו"ל,כ"כ דחוף שזה לא יכול לחכות לכמה שעות אחרי המסיבה. ויש עוד משהוא שאני שונאת אצל האישה הזאת: אמא שלי היא אישה קנאית! היא מקנאה בחברות שלה שמסודרות יותר ממנה בחיים,מקנאה בשכנות שלה. והכי גרוע-היא מקנאה בילדים שלה!!! היא מקנאה בהם שהם מוצלחים יותר ממנה,שהם מוכשרים יותר ממנה,שהם מאושרים בזוגיות שלהם לא עלינו.היא אשכרה מקנאה בנו שאנחנו אוהבים את בני הזוג שלנו ושהם אוהבים ואפילו מפנקים אותנו! היא עד כדי כך מקנאה ,שהיא מנסה מדי פעם לגרום לסכסוכים ביננו,אבל אנחנו כל כ"כ אוהבים האחד את השיני שזה פשוט לא מצליח לה,מסכנה... אבל מה? פעמים בודדות היא נמצאת שם בשבילינו,והיא אפילו מגלה קצת שתופיות. ומתי זה קורה?כשרע לנו. פשוט טוב לה כשרע לשיני, כשאנחנו מבלים לילה עם ילד במיון,היא פתאום מתמלאת מרץ וחיוניות,היא מתקשרת ומתענינת... אבל אל תטעו,אם במקום לילה בבית חולים,היינו לילה בצפון באיזה צימר,או באיזו חופשה חלומית בחו"ל,היא כבר לא היתה כ"כ מתלהבת,היא היתה עושה איתנו שבוע ברוגז... יש לי אמא שאוהבת אותי אהבה על תנאי, אם אני אתן לה לשלוט לי בחיים ולהכנס לי לוורידים, אם אני אתן לה להכתיב לי את הקצב, אם אני יהנה איתה ורק איתה, אם אני אחלום עליה בשינה או בהקיץ,ואחשוב עליה ורק עליה ,ולא על עוד אנשים חס וחלילה, רק אז תהיה מוכנה לאהוב אותי. אבל למרות הכל אני אסירת תודה כלפיה. רק בזכותה אני אוהבת את ילדיי אהבת אמת,אהבה בלי תנאים,גם אם הם מחרבנים לי במיטה,וגם אם הם מעדיפים את השניצל של אבא ולא את שלי,גם אם הם ירצו לישון בלילה אצל חברה ולא בבית,וגם אם הם ישכחו להתקשר משם ולומר לי לילה טוב- אני פשוט אוהבת אותם,כ"כ אוהבת,בלי שום תנאי. אני מסתכלת על אמא שלי ולומדת מה לא לעשות,ועל אילו טעויות לא לחזור. אז למרות הכל אמא שלי,למרות שאת אף פעם לא היית שם באמת בשבילי ורק שיחקת בכאילו, ולמרות שאת בטוחה שאת אמא מושלמת אף על פי שאת רחוקה מזה שנות אור, למרות הכל ובגלל הכל-תודה!
* ליאת   03/10/10 | 00:10
ואוו.
את יודעת, זה עצוב. שאמא שלך מתנהגת אלייך ככה. אבל מה? אמא שלך רק פולניה. ואת כבר בזכות עצמך. אני, עוד לא יצאתי מהבית, וההורים שלי (לא רק אמא) פריקים של שליטה, צורחים עליי כל שנייה, אנחנו רבים כל יומיים, ולפעמים הם אפילו מרביצים לי. אז באמת שאני מקנאה בך, כי המצב תמיד יכול להיות יותר גרוע...
* רנדומלית   03/10/10 | 07:42
למגיבה 51
אמא שלי אמנם לא פולניה אבל היא בדיוק כמו שתיארת.. השמש זורחת בשבילה, אלוהים עובד אצלה.. היא תמיד צודקת וכולם טועים! אמא שלי בטוחה שאנחנו (האחים) חייבים לבקש את האישור שלה על כל פעולה שאנחנו עושים. כשטוב לנו היא סובלת.. היא משקרת ומאשימה אותנו בדברים שמעולם לא עשינו. היא מסכסכת בינינו לבין החברים או שאר קרובי המשפחה שלנו.. אם לא התקשרנו פעמיים ביום היא עושה סצינה ומערבת את כל העולם.. יש לי אמא נוראית שכל החיים אמללה אותי ואמרה שאני רק מחכה שהיא תמות (בשלב מסויים זה נהיה נכון). היום כשאני כבר אמא, אני הולכת לפסיכולוג שלימד אותי להתנתק ולא לכאוב את הכאבים שהיא מייצרת.. אני ממליצה לך- גם אם נראה לך שאת בסדר.. הפחד הכי גדול שלי הוא להיות כמוה..
* מיכל   03/10/10 | 13:05
50. אמא דו פרצופית !
אמא שלי זנחה אותי בילדות , אני לא אשכח לה את זה לעולם . והיום היא תובעת אותי משפטית . בטלפון היא אומרת לי שהיא אוהבת אותי ואת ילדי . אז תגידו לי איך להתיחס לאמא כזאת?
* שרון   03/10/10 | 00:09
49. אמא שלי מענישה אותי בהצלפות .
מאז ומתמיד קבילתי מכות .תמיד חשבתי שזה יפסק שאני יגדל. אבל אני בת 16 וזה עדיין קורה. אמא שלי מעניש אותי בהצלפות . אבא שלי תומך בה
* נעמה   02/10/10 | 22:28
או שאת לא יודעת שזה לא חוקי
* או שאת ממציאה   02/10/10 | 22:39
ל49
ואת לא מיתכוונת לעשות אם זה משהו?
* חסוי    03/10/10 | 00:33
תביאי מס טלפון שמישהו יעזור לך.. אני מוכנה..
* מאמי זה מפחיד.   03/10/10 | 02:57
48. סיפור מצוץ מהאצבע !
* ירין    02/10/10 | 21:43
ממש מצוץ
מה לא רואים שזו המצאה?!?!?! יכול להיות סיפור דומה אבל הסיפור הזה הוא ממש שטויות במיץ עגבניות
* אושרית   03/10/10 | 05:34
47. איזה אמא .. אבל טוב שלא ניתקת קשרים .. מזל שיש אבא D:
* סיונוש   02/10/10 | 21:18
46. מסכימה כל כך1!!!!
* רוני   02/10/10 | 21:09
45. אומרים שמשפחה לא בוחרים.........
אבל אני חושבת שכן. משפחה זה יותר מאמא, אבא ותינוק. משפחה אמיתית מורכבת מאנשים שאוהבים אותנו, בזכות מי שאנחנו או יותר חשוב, אוהבים אותנו למרות מה שאנחנו. אותם אנשים שמלווים אותנו, ברגעים השמחים בדיוק כמו בעצובים, שרואים אותנו, ושעוזרים לנו לראות מעבר לעצמנו. הדם מושך, אבל הוא לא הכול. תאחזי בזה, ותקפי את עצמך באנשים שאת אוהבת ואוהבים אותך.
* נוי   02/10/10 | 21:05
44. סיפור חיי. את לא לבד. כמעט כל בת מרגישה כך בשלב מסויים של חייה. אני, כמוך-
* מקווה שיום אחד ההרגשה הזו תיעלם....   02/10/10 | 20:33
43. דעה
במצבים כאלו חשוב לא לשמור דברים בבטן צריך להוציא אותם החוצה ולדבר עם הבנאדם הבעייתי כדי שבתוך תוכך תדעי שניסית לשפר את מערכת היחסים שלך עם אמך וזוהי לא אשמתך כלל שהיא ממשיכה בהתנהגותה הרגילה
* אנונימית   02/10/10 | 20:09
42. :(
אני גם נשואה עןם ילדים ובשבילי אמא זה החברה הכי טובה שלי.ברור שאנחנו נעלבות אחת מהשניה רבות מתווכחות ויש הרבה חוסר הבנה אבל אז מה! יחסים של אמא ובת זה הדבר הכי מורכב שיש! אבל בסופו של דבר אצ יצאת ממנה וכמה שזה קשה זה שווה! ממש עצוב לי לשמוע אותך :( כדאי לך לנסות להתעלם מהעקיצות שלה ואולי לחשוב שזה באמת בשבילך.
* ריצ'י   02/10/10 | 19:53
41. ברור שהאמא מעצבנת ובכל זאת...
יש בזה משהו משעשע. בשביל ריב צריך שניים ואי אפשר להאשים רק צד אחד. נכון שהאמא אגואיסטית והכל ודואגת רק לתחת שלה אבל לא צריך לקחת אותה ברצינות
* חבקוקה   02/10/10 | 19:52
40. מהכל אפשר ללמוד.....
גם אני לא אוהבת את אמא שלי, גם אני לא מרגישה קרובה אליה, גם אני חושבת שהיא לא מבינה מה זה להיות אמא, תמיד נתנה לי לעשות מה שאני רוצה כדי שהיא לא תצטרך להתמודד איתי, לא חינכה אותי כמו שצריך. אני שונאת ומתחרטת על הילדות שלי. כל הזמן הדחקתי את התקופה הזאת שאני כבר לא זוכרת למה אני שונאת אותה, אבל השנאה עדיין פה. הדבר היחידי שהצלחתי ללמוד מזה, שכשאני אהיה אמא אני אחנך ואתייחס לילדים שלי באהבה אמיתית כמו שצריך.
* מיי   02/10/10 | 19:49
39. האמא תמיד צודקת
גם אם את/ה חושב/ת שהיא לא צודקת היא כן צודקת (תלמדו קצת כבוד בסיסי בין בני אדם)
* רועי248   02/10/10 | 18:30
אתה ממש מבלבל את מי שקורא
לדבר כזה קוראים הזנחה רגשית ואולי גם התעללות. אתה מדבר על מערכת יחסים נורמלית.
* שטויות   05/10/10 | 20:40
למספר 39 .. שמע.. :
ואווו את כ"כ לא צודק, שמע מה שאמא שלה עשתה, יש דרכים הרבה יורת טובות לאמר דברים לילד שלו, להעניק לו תחושת חום ואהבה ביטחון יחס דאגה יד מלטפת... ויחס כסודי בסיסי בן בני אדם ?! ומה שהאמא שהנוראית שבסיפור ועוד אימהות שהזכירו אחרים ואחרות יותר טוב ? זה כבוד זה ?! איפה התמיכה והדרך האנשוית לאמר דברים איפה !? איפה היחס איפה אצלם ? אמא לא תמיד צודקת מצטערת לבשר לך.. הלוואי הייתי אומרת לך פנים מול פנים כמה שאתה טועה, כי המילים שכתובות פה לא מתארות כמה שאתה טועה.. למטבע יש שתי צדדים כמו שאמא שלי אומרת .. אבל מתייחסת רק לשלה.. תקשיבו, אני מזדהה איתכם !
* אנונימית    09/11/10 | 18:42
38. ילד מאומץ הכי אהוב
חבל שאת חושבת שילד מאומץ הוא ילד לא אהוב, הילדים האלה הם הילדים הכי אהובים - מניסיון.
* שרונה   02/10/10 | 18:28
37. בעיה של שניים
הבעיה פה לצערי זה של האמא והבת. אמא כזו היא מסכנה כי היא מן הסתם קיבלה יחס כזה מההורים שלה אז קל להאשים אותה וקשה להבין אותה. הבת צריכה להבין את זה והכי חשוב לנסות לא לחפור בזה. אני הבנתי שאם אני רוצה חיים טובים בלי שהעבר שלי יעיב עלי מאחוריי אני צריכה להתנתק מזה. למזלי אמא שלי לא קרובה לזה אבל המריבות ביננו בעיקר פעם היו על בסיס יומי עם המון כאבים.....וכו.... מריבות פשוט ככה. אין לי קשר חברתי עם אמא שלי אלא מאוד בסדר.אבא שלי ?אני בכלל לא בקשר איתו. אז....... כל אחד נולד למציאות שלו .
* אני    02/10/10 | 18:17
36. בקיצור, את דבה ואמא שלך כוסית
* גדעון   02/10/10 | 18:15
וואי , איזה דפוק . !
* גדעון אתה דיביל   02/10/10 | 18:34
אויש תנוח
* קוקי   02/10/10 | 18:35
מטומטם!
* איכ   02/10/10 | 18:44
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
* אני    02/10/10 | 19:21
פשששש.. התובנות שלך פשוט עמוקות!!
* שרית   02/10/10 | 19:37
חחחחחחחח
* בקיצור ולעניין.....   02/10/10 | 20:24
לגדעון
טמטום היא מחלה ללא מרפא, כל מה שנותר לי הוא לרחם עלייך.........טיפש
* השפן הקטן   02/10/10 | 20:45
חחחחחח 1-0 לגדעון
* .....   02/10/10 | 22:14
אתה חולה בראש אבל יצא קורעעעעע לא יפה..
* שמע אתה מטומטם.   03/10/10 | 02:58
חחחחחחחחחחחחחחח סביר להניח
ד"א סיפור מצוץ מהאצבע
* אושרית   03/10/10 | 05:35
35. זה כנראה לא כל כך נדיר
לא חייבים לאהוב את מי שהביאו אותנו לעולם גם אני לא אוהב את הורי אני שופט אותם לפי בני האדם שהם ולא לפני קשרי הדם אין לנו שום דבר משותף וזה לא נורא....
* אני   02/10/10 | 17:44
34. ממש מבינה אותך, תקראי גם לי יש אמא דומה..
תקשיבי, אני מבינה אותך לגמרי... מאז שהייתי ילדה הייתי עצמאית. תמיד מסתדרת לבד, לוקחת את אחותי מהגן לבד. אמא שלי כל הזמן הייתה בעבודה או לא יודעת איפה... בגיל 11 עלינו לארץ, אמא שלי כמובן הייתה צריכה לעבוד ואני הייתי בבית ספר. לא הסתדרתי איתה אף פעם. היא לא שכרה את הדירה הנכונה, לא היה לי חדר משלי. בקיצור, תוהו ובוהו. כשעליתי לחטיבה, בכיתה ז', אמא שלי רשמה אותי לפנימייה ואמרה שזה יכול להיות נחמד, כמו מחנה קיץ, רק שנמשך כל השנה.. בפנימייה מצאתי את הבית החם, את המשפחה-חברים. אני הבנתי שבבית אצל אמא שלי זה כבר לא יהיה זה, בעצם ידעתי מגיל קטן. והחברים שלי הפכו למשפחה שלי, בגלל זה אני גם בוחרת את חבריי בקפידה, ויש לי מעט חברים טובים, שאותם אני אוהבת אהבת נפש. בכל אופן, אמא שלי רצתה כל שנה להוציא אותי מהפנימייה הביתה, ולא הסכמתי. בכל ה-6 שנים שהייתי בפנימייה היא הייתה שם אולי 3 פעמים ליום הורים, וגם זה היה בכוח. כשסיימתי י"ב, 5 חודשים אחרי זה התגייסתי, ושירתתי באזור שבו הייתה הפנימייה שלי, ולכן ביקשתי לגור שם. גרתי שם חודש והיה לי קשה והחלטתי לחזור הביתה לאמא שלי. בזמן הצבא הייתי קמה מוקדם מאוד וגם אמא שלי, כי היא הייתה חייבת להיות בעבודה מוקדם ועוד יותר מוקדם בחדר כושר. אז כשהיא הייתה קמה איתי, מהבוקר הייתה מעירה לי:"למה את ככה? למה את לא עובדת? אני לבד... למה את לא עושה דיאטה?" למה זה ולמה זה... הייתה מציקה לי, שאין דברים כאלה. היא לא הבינה למה טוב לי איך שטוב לי. היא לא הבינה ועד היום לא מבינה הרבה דברים. ות'אמת לקום עם דברים כאלה על הבוקר ועוד להעביר יום שלם בבסיס זה לא קל.. זה כאב ראש מהבוקר. יום אחד היא עצבנה אותי כל כך, שבאתי לבסיס בוכה, וכשהייתי צריכה לחזור הביתה לא רציתי, כי הייתי מעוצבנת ממש, אז הלכתי לידיד שלי להירגע וחזרתי נורא מאוחר הביתה כשהיא כבר ישנה. לפעמים הייתי סתם באה לבסיס לישון עם חברים, כי לא רציתי להיות איתה וכי נורא אהבתי להיות עם החברים שלי. ואז הגיע רגע השחרור. השתחררתי, עשיתי פסיכומטרי, ועבדתי בעבודות מדמנות כאלה, עד שהייתה לי עבודה נורמלית. ושנה וחודשיים אח"כ טסתי לארה"ב. השנה הזאת שגרתי בבית כמובן שגם היא הייתה סיוט, מריבות ללא סוף..מה גם שיש לי אחות, שאותה אני לא יכולה לסבול. היא ילדה קטנה ומטומטמת, שלא מבינה כלום מהחיים שלה, ממש אבל ממש אהבלה, לא עוזרת ולא עושה כלום. היא לא יודעת להסתדר לבד ואיתה להסתדר זה אלוהים ישמור. אמא שלי לא חינכה אותה כמו שצריך מגיל קטן ועכשיו היא גם מתפעלת למה היא כזאת "נעל". טסתי לארה"ב והיה לי כיף, שנה לא הייתי בבית. לא התגעגעתי, אלא רק לחברי הקרובים. כשחזרתי מארה"ב באתי הביתה וגרתי שם עד שעברתי לצפון, רחוק רחוק, כדי ללמוד. כמובן, שאמא שלי לא מרוצה ממה שאני לומדת, היא לא אוהבת את זה.. היא לא מבינה מה זה..ות'אמת, זה כבר לא כזה מעניין אותי. אם אני מדברת איתה אז זה שלום שלום. הביתה אני מגיעה פעם בכמה חודשים, גם כי הנסיעות עולות הרבה וגם כי היא מחרפנת. בקיצור, מה שלי נראה זה שצריך לקחת צעד אחורה, לא לדבר, לא לנסות להתקרב. ואם לא תראי לה את הנכדים שלה, היא אולי תבין שהיא צריכה להירגע קצת. תרחיקי את הילדים שלך ממנה. חסר והם יושפעו ממנה... אני מבינה לליבך מאוד. את לא היחידה בעולם עם אמא מחורפנת שלא ממש מתייחסת אליך ולא מבינה אותך.
* ש.ש   02/10/10 | 17:43
33. ------כמה שאני מזדהה איתך. ליבי איתך!!!!!
מרגישה בדיוק כמוך ביחסים עם אמי. לאימי יש סוג של רוע שהפנתה כל השנים לאבא שלי, ואני תמיד הייתי לצידו כשבגרתי ויש לה מין טינה סמוייה כלפיי היא ביקורתית נורא ועושה לי רע על הנשמה מערערת לי את הבטחון אני מקנאה באמהות נורמליות ואוהבות תומכות ומפרגנות
* רות   02/10/10 | 17:03
32. כל כך עצוב לשמוע
אין לי מושג איך מסתדרים בלי אימא, אני מתה על אימא שלי ולא יודעת איך אני אסתדר בלי התמיכה הנפשית הגדולה שהיא מעניקה לי.
מנטה83   02/10/10 | 14:37
----
מקנה בךך
* אור   02/10/10 | 18:20
יש חברות בשביל זה
* --   02/10/10 | 18:50
חחח
על מה את מקנאת בא? על זה שהיא יודעת לכתוב ואת לא?
* לאור   02/10/10 | 22:16
לאור
* =טיפש   08/03/11 | 14:25
31. קבלו
כשהייתי בת עשר בערך שאלתי את האשה שילדה אותי : "למה לא ומרתלי שת אוהבת אותי?" אז היא : "למה את לא אומרת?"
* דוגמא.....   02/10/10 | 11:46
אוי זה נורא :(
* דודה דונה   02/10/10 | 18:37
תגידי לה והיא תגיד בחזרה.
* הפיתרוןןן   03/10/10 | 02:59
30. וואוו...תודה
תמיד חשבתי שזה לה בסד שאני מרגישה ככה... אני שונאת את אמא שלי היא בן אדם רע.... היריעה קצרה מלהכיל ת משקרה לנו. אי עכשיו כאמא לילדה מבינה יותר ויותר עד כה היא היתה מגעלה ואיכס... באמת! גם שאני חושבת עליה קשה לי לקרא לה אמא.....כי היפשוט לא אמא בשבילי. בנוגעלבא לך לפחות היה אבא שהתחברת אליו... לי יש אבא לא גרע כמואבהוא כמ בת יענ תפר בחול- לא ראיתי לא שמעתי.. גםהוא הפסיק לבאמר שזה בלל לחצים ממנה למדנו איך לא להיות הורים
* כתוב ממש יפה! ומהלב   02/10/10 | 11:44
29. לא מבינה
אני בחיים לא אבין למה נולדים למישהו שלא מתאים לך ,שתשנא בעתיד ולא תתחבר אליו, למה הטבע לא עושה איזשהו חיבור נפשי ורוחני בין האם לילד וכן כל הסבל היה נחסך והחיים היו חיוביים יותר
* שילה   02/10/10 | 11:42