בין תקווה ליאוש
התקווה 6 – "שווייה שווייה"
מלחמות כבר לא קורות בחורף, שרה בזמנו סי היימן, אבל המציאות הראתה אחרת. חוץ ממצב הרוח הלאומי הרע, גם המוסיקה הישראלית כרגע לא משהו. פרויקטים וסינגלים רבים נדחים עד יעבור זעם וברדיו אפשר לשמוע בעיקר שירים נעימים, בלי דציבלים מיותרים שעלולים להזכיר אזעקה. רגאיי לא ממש הולך טוב עם תותחים, כך חשבתי גם אני, עד שהגיע הסינגל החדש של "התקווה 6" מתוך אלבום שני. באורח מיסטי כמעט נראה כי המילים נכתבו במיוחד למצב, מה שהופך אותו (ועם כל הכבוד לריקי גל) לשיר המלחמה הזו: "אט אט, שוויה שוויה, בסוף נחזור לשגרה, נשתף את החיוך, נפיק רק טוב מהרע". כמה טוב אפשר להפיק ממלחמות לא ברור לי, אבל מה שכן, עמרי גליקמן ממשיך לעשות את מה שבהופעות הוא עושה בצורה מוצלחת למדי, כלומר הרבה גוד-טיים. כלי הנשיפה מוסיפים לאווירת ה"בסוף ננצח" מימד גרובי ואופטימי למי שמעדיף לראות את הדברים בצורה כך.
והוא יבוא אלי כמו מים
דין דין אביב – "שיבוא אליי"
דין דין אביב לא מביאה עמה בשורה חדשה בסינגל נוסף הלקוח מתוך אלבומה האחרון "חופשייה בין עולמות", אבל היא ממשיכה להנפיק שירי פופ-שאנטי נעימים ולא מזיקים במיוחד. "שיבוא אלי מתוך הלב" שרה אביב והיא כנראה תיכנס ללבבות של עוד כמה מאזינים שאוהבים את סגנון השירה שלה. אביב יודעת להפעיל מניפולציות על המילים ולחלק אותן להברות עד כי לא תמיד ברור על מה בעצם היא שרה. אבל כל זה לא ממש משנה כי מה שבולט כאן הוא הפזמון הקליט והקליל עם חזרה על מילים כמו "עד אליי / אליי / אלי / אל / אל", שספוגות באווירה מיני-רוחנית שתדבר לכל מי שענייני הלב (עליו כנראה מדבר השיר) מדברים אליו ואל ליבו. לתשומת ליבכם.
דמיין
מורן גמליאל - "דמיונית"
עוד מימי העונה הראשונה של "כוכב נולד", בה נחשף השיר הזה לראשונה, חולם מורן גמליאל על מישהי "דמיונית" ולא מזיקה, סתם מחשבה שאין לה שום מימוש. עכשיו "דמיונית" הוא סינגל שלישי וממשי מאוד מתוך אלבום בכורה בשם "צבעים משתנים". צבע השיר שלו רומנטי, עם איכויות של סול והרגש שהוא מרעיף כאן יעשה טוב לכל זוג שאוהב את זה קצת דביק. גמליאל כתב את המלים והלחן, הפיק ועיבד מוסיקלית ונשמע שהוא מתכנס בתוך עצמו, בשיר קליט, שמשרה אווירה חורפית. אפשר לדמיין את קהל "כוכב נולד" אוחז בנרות (שמוזכרים בשיר) או בפלאפונים עם אור בוהק ומנפנף עם הידיים. מעבר להיותו סימפטי, החלק הפחות טוב בו הוא שהוא הזכיר לי קצת בלדות אמריקאיות של להקות בנים מלוקקת. יש לקוות שרמת הסוכר באלבום המלא של גמליאל תהיה פחותה מזו שיש כאן.
נ.ב.
בטי- "בין המילים"
את בטי פגשנו מחדש ממש לאחרונה ברמיקס של עופר ניסים לשיר "רעל". עכשיו מגיע סינגל חדש, "בין המילים", הלקוח מאלבומה הקרב והשלישי. השיר יצא במקביל בארגנטינה בגרסה ספרדית ומושמע שם בכמה תחנות רדיו. במקביל נבחר להיות שיר הנושא של קמפיין "בית קובי" - בית לחיילים בודדים. יש כאן התאמה, כי השיר הזה מנסה, וגם די מצליח, לרגש. כל מי שחווה פרידה בימים אלו לא יוכל שלא להתעצב כשיאזין לו. בטי האזינה כנראה מספר פעמים לאלאניס מוריסט בשיר "Not as we" מתוך אלבומה האחרון והפנימה את השורה "But this time I as I and not as we". אחרי שהכל נגמר היא כותבת על תחושת הבדידות ועל ההרגשה המזופתת הזו שמרגישים אחרי שנפרדים. "לא אמרתי לו מעולם, איך הוא יקר לי, לא אמרתי שמכולם הוא מיוחד לי, איך אוכל לומר את זה, והוא יותר מזה". הכינור, הצ'לו, הויולה והפסנתר לא מקלים על הרגשת המחנק. הגרסה בספרדית פחות מוצלחת בעיני, אבל זה אולי שיותר נעים לי להיות עצוב בעברית.
בוקר טוב עולם
עינת אקר - "בוקר טוב"
עוד אחת שחווה בדידות היא עינת אקר, נסיכת הכוכבים של תל אביב. יש משהו מרגש בשיר החדש שלה, כמו גם בנחישות שלה לפעול בשקט גם כשמסביב נראה שאין כל סיכוי. מלבד החיבור הבלתי אפשרי בין "קסאמים על שדרות" לבין "הוא כבר שוכב עם אחרות", השיר המינורי הזה מצליח לרגש בפשטות ובכנות שלו. אחרי שניפקה לנו כמה שירים עם קצב, מגיע שיר קטן ושקט על פרידה. אקר מצליחה למשוך כאן בחוטים הנכונים ולהוציא משפטים (בנאליים אולי), אבל בכל זאת כאלו שנוגעים: "אף אחד כבר לא שואל איך ישנת הלילה, אף אחד לא מתעניין איך את שותה את הקפה. אף אחד לא מחכה שתחזרי הביתה". כדי להתרגש מפרידה של מישהו אחר לא תמיד חייבים דרמות או לעלות בדציבלים ואקר מצליחה לעשות את זה יפה בלי מהומה מסביב. הפלייליסט כנראה (שוב) לא מחבק, אבל אני מבטיח להמשיך להתעניין (מרחוק) איך אקר שותה את הקפה ומקווה שהיא ישנה בלילה. עם שיר יפה שכזה מגיע לה לישון שנת נסיכות.