_i.jpg "ג'יימס בלאנט (צילום: Jan Hetfleisch, GettyImages IL)")
ג'יימס בלאנט הוא מסוג האמנים שהגעה שלהם לישראל היא לא מובנת מאליה. ההופעה שלו, שצפויה להתקיים ב-7 בפברואר בהיכל ביד אליהו, היא מבחן מעניין לאופן שבו הקהל הישראלי מקבל אמני רוק מיינסטרימיים עכשוויים, לא כוכבים צעירים שמככבים במדורי הרכילות, ולא וטרנים מזדקנים אפופי נוסטלגיה. אלא אמן פעיל, יוצר ומצליח, עם כמה להיטים גדולים, ומופע רוקנ'רול שמסוגל לסחוף איתו את האלפים. מה שיש לבלאנט הבריטי בן הארבעים למכור אלה בעיקר שירים טובים, ולהיט אחד או שניים שכולם ישירו בעל פה, כמובן "You're Beautiful" ו-"Bonfire Heart", אבל מי שמצפה לשואו נוסח ריהאנה, ליידי גאגא או אפילו אלישיה קיז, יגלה שמדובר באמן שקודם כל מחפש את המוזיקה, ולמרות שהוא באמת כוכב גדול, גם אחרי 13 שנות קריירה הוא מקפיד לשמור על צניעות.
בשיחת טלפון מאי שם הוא הודף מחמאה על כישרון ומסביר: "כישרון זה חשוב, אבל במקצוע הזה צריך המון דרייב ואמביציה. וצריך גם מזל. אתה צריך ליצור את המזל שלך, ואתה חייב לכתוב שירים טובים. האלבום החדש שלי, "Moon Landing", שיצא באוקטובר, הוא השני הכי נמכר שלי עד היום, וזה בא מעבודה קשה. לא חשוב לי להיות כוכב, אלא להופיע. אני עכשיו רץ עם המופע הכי גדול שיצא לי להעלות, וחשוב לי להופיע במקומות כמו תל אביב. זה מה שמדליק אותי, זה הכיף שלי להופיע עם להקה מול קהל, ולהדליק אותם".
צפיתי בהופעה שלך ביו טיוב, אתה אוהב הרבה אנרגיות על הבמה.
"זה תלוי בקהל, אחרת זה נראה כמו חזרה. אני מנגן כל ערב את אותם שירים עם הנגנים שלי, והקהל הוא זה שמשנה את התחושה. העבודה שלי היא לקחת אותם למסע הזה. אחרת זה יהיה סתם בן אדם עם גיטרה ששר שירים עצובים. אני אוהב שהופעה היא רכבת הרים, רגשית בעיקר, עבור הקהל".
יש כאלה שמגדירים אותך כסוג של "נסיך" בעולם הרוק הבריטי.
"לא, אני לא מרגיש ככה. באמת היה לי מזל. אני בעסק הזה קצת יותר מעשר שנים, ומה אני עושה? כותב שירים, מקליט אותם, ומופיע עם הלהקה שלי. זה מאוד שונה מאיך שאנשים מדמיינים את החיים שלנו. הכל אצלנו קורה בקצב גבוה, אנחנו נותנים שואו, אנחנו מנסים להיות המוזיקאים הכי טובים שאנחנו יודעים להיות, ואנחנו כל הזמן בסוג של 'מלחמה' על הדבר הבא".
אם כבר הזכרת מלחמה, יש השפעה לקריירה הצבאית שלך על הקריירה שלך כמוזיקאי?
"אני חושב שכן. שירתתי שש שנים בצבא כקצין, והייתי במלחמה, ראיתי את המלחמה בקוסובו במו עיני. אני חושב שבקונפליקט יש שני צדדים, שניהם צודקים וטועים, ולא תמיד מבינים אחד את השני. אני מנסה לכתוב לפעמים דרך העיניים של הצד השני, ולמצוא את מה מה שמחבר אנשים. ומה שמחבר זה רגשות. אני כותב על זה, אני מופיע, ולפעמים הרגשתי שיותר כיף להוציא את הגיטרה ולנגן על הטנק, מאשר על הבמה (צוחק. "היה לי טנק קטן, שמתאים שלושה אנשים".
_g.jpg "ג'יימס בלאנט (צילום: Jan Hetfleisch, GettyImages IL)")
אחד הסיפורים המפורסמים על בלאנט בימי המלחמה בקוסובו, תחת המטרייה של כוחות נאט"ו, הוא הפקודה שקיבל יחד עם חיילי היחידה שלו, להשתלט על שדה התעופה הבינלאומי של העיר פריסטינה. אלא שכוחות של צבא רוסיה הקדימו אותם והשתלטו לפניהם על שדה התעופה. מפקת נאט"ו האמריקני פקד על הכוח בריטי לתפוס את שדה התעופה מידיהם של הרוסים. בלאנט והמפקד שמעליו נאבקו בפקודה הזו, כדי ש"לא להתחיל את מלחמת העולם השלישית", ולבסוף הצליחו להשיג שליטה על חצי מהשטח בדרך של פשרה.
מה דעתך על הקונפליקט בין ישראל והפלסטינים?
"יש כאן שני צדדים שלכל אחד מהם יש סיפור משלו, נראטיב משלו. אני חושב שכולם צריכים להבין אחד את השני, ואיכשהו להתפשר. עד שלא יתפשרו אחד עם השני לא יהיה שלום. זה מה שלמדתי מהניסיון שלי בקוסובו".
מה אתה יודע על ישראל חוץ ממה שמראים בחדשות?
"לא הרבה. זה הביקור הראשון שלי. שמעתי שזה מקום מיוחד, שתל אביב מסעירה, ושיש אווירה מצויינת, ווייבים טובים. אני מצפה לחווייה טובה בישראל. מקווה שיהיה לי זמן לבקר במקומות הקדושים. האמת שפגשתי ישראלים בתאילנד. הרבה תיירים, הרבה חבר'ה גם הכרתי בניו יורק. כולם אמרו שישראל זה מקום טוב. ואמא שלי היתה מתנדבת בקיבוץ כנערה, לפני המון שנים, אז גם ממנה קיבלתי פידבק חיובי".
היית קרוב אלינו, בקפריסין.
"נכון, כילד גדלתי שם. חייתי שם בגיל שלוש-ארבע, כשאבי הוצב שם במסגרת השירות הצבאי שלו. הזיכרון הראשון שלי כילד הוא מקפריסין".
_g.jpg "ג'יימס בלאנט (צילום: Jan Hetfleisch, GettyImages IL)")
כתיבת השירים שלך השתנתה לאורך העשור האחרון?
"לגמרי. זה מה שמרתק במוזיקה, שהיא משתנה עם הזמן. את האלבום ההאחרון הקלטתי בדרכים אנלוגיות ישנות, עם כלים אמיתיים, עם המון רגש אנושי, אני חי, תרתי משמע. הבית שלי הוא ברוקנ'רול, אבל אני אוהב גם דאנס ומוזיקה אלקטרונית, אני אוהב את השינויים במוזיקה".
אז האלבום הבא יהיה יותר EDM?
"(צוחק) כנראה שלא".
בספטמבר האחרון נישא בלאנט בן הארבעים לסופיה ולסלי, נכדה של הדוכסית מוולינגטון, מה שמיד מעלה את השאלה מתי הם יקימו משפחה. בלאנט עצמו לא נלהב להשיב לשאלות בנושא, אבל מסכים לומר: "כשאני כותב שיר אהבה לבחורה, אני משתדל להכניס את החוויות האישיות שלי לתוך שיר. השירים האלה הם לחלוטין יותר אוטוביוגרפיים".
מתי תכתוב שיר על ילדים, על חיי משפחה?
"מי יודע? אין לדעת מה ילד יום. כרגע אין ל מה להגיד על זה. כשאני אדע יותר טוב אני אספר לך".
לסיום, בוא נברר את זה אחת ולתמיד, אמרו עליך שהתנצלת על הלהיט הכי גדול שלך "You're Beautiful"
"ממש לא נכון. אני לא אמרתי את זה, זה הומצא על ידי אנשים. אני אמרתי שבשבילי זה שיר ענק. זה להיט של מיליוני אנשים, ואם לא אשיר אותו בהופעה, הקהל יבקש את הכסף שלו חזרה. אנשים לא טובים אוהבים לראות רק את השלילי. אומרים לי שאני 'זמר של שיר אחד', אבל היי, שיר אחד זה כל מה שאתה צריך. זו בעיה טובה להתמודד איתה".