אודיה אזולאי לא לגמרי מצליחה לתפוס את מה שקורה לה. הגיוני – בת ה-22 שגדלה בבת ים הפכה בתוך שנתיים לזמרת מובילה ומוכרת שברזומה שלה פרויקטים, פרסים ובמות שזמרים ותיקים שואפים להם במשך קריירה שלמה. היא הופיעה בקיסריה ובהיכל מנורה מבטחים, זכתה בקולאב השנה במצעד השנתי של mako היטליסט יחד עם אושר כהן על "אני פה", בפרס אקו"ם ובתואר היוצרת הכי מושמעת בספוטיפיי, באפל מיוזיק ובתחנות הרדיו השונות, אבל כשהיא יורדת מהבמה התהילה כאילו מתפוגגת. "על הבמה אני מרגישה משהו אחד, ובחיים שלי אני מרגישה משהו אחר", היא אומרת. "איפשהו אני כאילו לא מאמינה שזה אשכרה קורה".
לא היה שלב שבו קלטת שאת ממוקמת עכשיו בלב המיינסטרים?
"אני חושבת שעד היום אני לא מרגישה את זה. אני בסוג של הכחשה. אני עושה מוזיקה כמו שאני אוהבת, אני כותבת שירים ושרה מגיל 14. הצוות שלי ואני הגענו בשנתיים האחרונות ליעדים שלא הספקתי אפילו להציב לעצמי, ברוך השם, ואני הכי שמחה בכל שיר שמצליח. בהופעות אני מרגישה באורות, אבל בשגרה, ביום-יום, אני קצת מנותקת מהמציאות הזאת. אני לא מרגישה שאני האודיה הזאת, אני לא מרגישה בן אדם מפורסם. אולי זה גם מה ששומר עלי שפויה".
השירים של אחי טובים בלי קשר לצהוב
היא גדלה בבית מורכב. כשהייתה בת שנתיים התגרשו הוריה, ואזולאי, ששם הבמה שלה הוא אודיה בלבד, נשארה לחיות עם אמה ועם אחיה הגדול, דניאל (26). כשהייתה בת 19 עברה המשפחה להתגורר בשכונה דתית בבית דגן. בתחילת החודש הוציא אחיה את שירו הראשון, "אינטלקרוסנט", שעוסק בה ומכיל לא מעט שורות ביקורתיות או כאלה שחושפות קשר סבוך בין האחים. "אני מאוד אוהבת את אחי הגדול, אני חושבת שהוא מוכשר. לפני כמה חודשים הוא היה בתקופה פחות טובה, ומתוך השבר הזה הוא הגיע למסקנה שהוא רוצה לצאת בקריירת שירה וכמובן שתמכתי בו", מספרת אודיה. "הוא השמיע לי את השיר שהוא רוצה להוציא, ואני חייבת להודות שבהתחלה הרמתי גבה ושאלתי למה דווקא המילים האלה, אבל עם הזמן הבנתי את המקום שממנו הוא מגיע. אפילו עזרתי לו לסדר כמה דברים בטקסט ולהקליט קולות. הגעתי למסקנה שאם זה מה שהוא רוצה לעשות וזה הצעד הראשון שלו בעולם המוזיקה, אז אני צריכה ללוות אותו, מהסיבה שאני פה כבר כמה שנים ואני אחותו הקטנה, והכי ישמח אותי בעולם לראות אותו מצליח. אנחנו לא בריב, אין בינינו שום דבר שלא בסדר. אנחנו עכשיו בתקופה מאוד טובה במערכת היחסים שלנו".
הפתיע אותך שהוא בחר בקריירה מוזיקלית?
"קצת הפתיע אותי שהוא רצה לעשות את זה באופן מקצועי, הוא מעולם לא דיבר על זה לפני כן או שיתף אותי שזה מעניין אותו. הוא הלך לכיוונים יותר פיננסיים ופחות של אומנות, ופתאום משום מקום הוא השמיע לי כמה שירים שלו, מאוד טובים, אגב. זה הפתיע אותי, אבל לטובה, אני שמחה בשבילו. אני מקווה בעזרת השם שגם הוא יצליח".
דניאל שר, "את לא מבינה כמה שאת בלב, בנשמה / כמה קשה עם מה שהשתנה / מאז שנפלתי חזק לרצפה / מאז שעלית שם לתוך הבמה / הופעה ראשונה בשורה אחרונה / גבס ביד וחצי נחמה / רק מתפלל שתשברי ת'מדינה". הכנת את עצמך לפני שהשיר יצא?
"זרמתי עם הסיטואציה. הוא שאל אותי לפני שהשיר יצא אם זה בסדר, ואמרתי בלי לחשוב פעמיים, 'ברור שתוציא'. אני לא אעצור אותו בחיים. עזרתי לו לקדם את השיר, צילמנו לו טיקטוק".
ברור למה הוא בחר להוציא דווקא את השיר הזה ראשון, כדי לעשות רעש סביב היחסים ביניכם.
"אני בטוחה שהשירים שלו מספיק טובים בשביל להצליח בלי קשר לצהוב. מערכת היחסים ביני לאחי היא באמת מורכבת, זה לא סיפור שהוא המציא".
את יכולה לנסות לפרט על המורכבות הזו?
"אין זוג אחים שאני מכירה שלא היו להם תקופות טובות יותר ורחוקות יותר. גם לנו היו דברים מהסוג הזה, לא משהו דרמטי במיוחד. אבל לא כל זוג אחים מוציא את זה לכל העולם ומדבר על זה, זה כבר משהו אחר. הוא יודע בדיוק מה אני חושבת על המהלך הזה".
ומה את חושבת?
"אני אשמור את זה לו ולי. יש משהו יצירתי בשיר הזה ויש פאנצ'ים טובים, זה שיר שחלקו מצחיק, הוא לא רק אגרסיבי. יש שם רגעים יפים ואומנותיים, אבל חשבתי שמוזיקה זה דבר גדול, ואם בן אדם באמת אוהב מוזיקה אז הוא יכול לעשות אותה בכל כך הרבה כיוונים".
את לא היית מוציאה שיר כזה עליו?
"אי אפשר לדעת. רוב השירים שלי הם מאוד אגרסיביים במסר שלהם וחלקם אפילו קשים לבן אדם שכתבתי עליו. אצלי זה פוגש אותי במערכות יחסים שבינו לבינה. אולי בסיטואציה הפוכה גם אני הייתי עושה את זה. אי אפשר לדעת".
מה יקרה אם דניאל יצליח בשלב כלשהו יותר ממך?
"אני אשמח בשבילו, ברור. זה דם שלי. הצלחה של אחד לא גורעת מהצלחה של אחר. אנחנו אחים, אבל אנחנו מביאים צבעים שונים. כל אחד חווה דברים מזווית אחרת".
הכי מחרפן אותי שמתייחסים לאופן שבו אני מתלבשת
הבית שאודיה גדלה בו היה להגדרתה "על גבול הדתי". אמה העניקה לה חינוך דתי והיא הלכה לבית ספר דתי, אבל בגיל 12 התרחקה למשך שנתיים מהדת והפסיקה לשמור שבת. "היה חשוב לי לבחור בעצמי", היא מסבירה. "הגעתי למסקנה שאם לא חייתי אורח חיים חילוני מעולם אז זו לא בחירה, זה סוג של כפייה. רציתי רגע לחוות גם את הדבר השני ולבחור מה טוב לי בין השניים. הייתי ילדה סופר-עמוקה. ובאמת אחרי שנתיים, בגיל 14, הגעתי למסקנה לבד שהשבת עושה לי טוב, וחזרתי לשמור שבת".
עד היום?
"כן. היום אני כמעט אדישה לגמרי לתגובות רעות ולביקורות שכותבים עליי, עד שנכנסים למערכת היחסים שלי עם בורא עולם. הכי מחרפן אותי שמתייחסים לאופן שבו אני מתלבשת, אם זה בעקבות סרטון שאני מעלה מאימון או הופעה שהתלבשתי בה קצת פחות צנוע מבדרך כלל. מערכות יחסים זה דבר דינמי, וגם חיי האמונה שלנו. בשאיפה שלי אני רוצה לחזור בתשובה, אני רוצה לחיות אורח חיים דתי. יש דרך להגיע לשם. אצלי זה עליות וירידות. העבודה שלי מול בורא עולם היא שלי מול בורא עולם. אין שם מקום לבשר ודם שישפטו אותי".
את חושבת על זה כשאת עולה לבמה?
"ברור. דיברתי אתמול עם אחת המעצבות והסטייליסטית שלי לקראת ההופעות במנורה, וההנחיות היו להתלבש צנוע יותר ממה שהתלבשתי עד היום. בהופעה הזו הצפי הוא שאני אהיה יותר בצניעות ועם דברים מכוסים. זה יגרום לי להרגיש טוב יותר".
כשעלית על הבמה בביגוד פחות צנוע זה הפריע לך?
"זה הפריע לי כשזה שיר על בורא עולם. מגיע שיר על אמונה ואני לבושה קצת לא צנוע, אז זה קצת שורט אותי, כי אני מרגישה שאני לא נאמנה לעצמי ואני לא נאמנה לבורא עולם. באופן כללי זה משהו שתמיד רציתי. מגיל 18 ועד 19 לבשתי רק חצאיות, ברמה שאם הייתי מורידה את הכלבה שלי לטייל והייתי עם מכנסי טרנינג אז הייתי לובשת מעליהם חצאית. ככה שנה שלמה הייתי בצניעות".
ואז מה קרה?
"אני בן אדם קיצוני, הכל או כלום. ככה ביום אחד חזרתי למכנסיים, אחרי שנה שלמה".
מאיפה מגיע הרצון לנהל אורח חיים דתי?
"קודם כל מתוך הבנה שזו האמת בעיניי. יש דרך לחיות את החיים האלה, יש בורא עולם ויש העולם הבא, זו האמונה שלי. העולם הזה מכניס בי נחת. העבודה על המידות הפנימיות, השבת, החגים. אלה דברים שנותנים לי כל כך הרבה שלווה".
את מופיעה בשבת?
"לא, וגם אם יציעו לי 15 מיליארד דולר אני לא אעבוד בשבת. זה תנאי".
את דתייה ברמה של להכיר בחור בשידוך?
"אולי זה קיצוני לי מדי שידוך, אני לא יודעת, אבל בפנטזיה אני מדמיינת את הבית שלי כבית שבו בעלי ואני שומרים שבת, הילדים במסגרות דתיות ובבית אווירה של קודש".
אפרופו, כמה את מוכנה לחתונה, ילדים?
"אני מוכנה מגיל 18, רק תנו לי ילד. ילדים זה החיים שלי".
גם עכשיו, בשיא הקריירה שלך?
"זה יהיה מבורך. אני אקבל את זה בידיים פתוחות ואעשה את זה. בורא עולם לפני הכל, ואז יש לי את המוזיקה שלי ואז להקים בית. זה לא אומר שכשאני אקים בית אני אשכח מהמוזיקה, ממש לא. אני אמצא את הדרך לאזן. אבל אם זה יגיע השנה, אז השנה תראי אותי מתחתנת. זה יכול לקרות. זה לא משהו מופרך".
בשיא של הקריירה שלי פגעתי בעצמי
בסוף החודש תעלה אודיה בפעם השלישית על בימת היכל מנורה להופעה שהוכרזה כסולד אאוט בתוך 47 דקות, והיום היא הכריזה על פתיחת המכירות למופע נוסף. הביקורות אחרי ההופעות הקודמות שלה בהיכל לא היו מלטפות, בלשון המעטה; אם תשאלו אותה, היא יודעת בדיוק על מה דיברו המבקרים. "לא אמרתי את זה בשום מקום, אבל לא הייתי מרוצה מהסיבוב הראשון במאה אחוז. היו דברים ששימחו אותי מאוד כמו הקהל שהגיע ושאג את השירים, אבל אני חושבת שלא עיכלתי עדיין איפה אני נמצאת ומה עליי לעשות".
מה, לדוגמה, היית עושה אחרת?
"הייתי עובדת יותר קשה בחזרות. הייתי משקיעה יותר בהופעה הזאת, כאילו היא פרויקט חיי. הכל קרה כל כך מהר. היו לי חמישה קמפיינים שהחזקתי במקביל לשתי הופעות במנורה. אני לא מתביישת להגיד שלא עבדתי מספיק קשה בלהצליח את ההופעות האלה. ברוך השם אני לא מתלוננת ואני אסירת תודה על הדבר הזה, אבל בנקודת הזמן ההיא לא הייתי מוכנה לזה כמו שהיום".
איך היה לקרוא את הביקורות על ההופעות?
"זה היה לי קשה מאוד".
מה הכי פגע בך?
"אני עצמי. נתתי לעצמי להיות לא מספיק מקצועית בשיא של הקריירה שלי. ביום שאחרי ההופעה נסעתי לחופשה עם אמא שלי ואחי בתאילנד, וזו לא הייתה החופשה שאליה רציתי לטוס. הייתי עסוקה בהמון שיחות עם אנשי צוות להבין מה קרה ומי אשם, איפה הייתי לא בסדר, למה ואיך כדי לשפר בפעם הבאה. הבנתי את השיעור. אני חושבת שההבדל העיקרי בין ההופעות של השנה שעברה לבין היום הוא שאז הייתי עסוקה בתוצאה והיום בדרך. האוכל שלי זו העבודה הקשה היום, ולא הכפיים".
התלבטת לפני שהחלטת על הופעה במנורה דווקא עכשיו, בזמן מלחמה?
"אני עדיין לא מרגישה שזה בסדר במאה אחוז. שמחת החיים והמורל נפגעו ב-7 באוקטובר, ואנחנו נצטרך ללמוד לחיות לצד זה תוך כדי מאבק להחזיר את החיים לקדמותם, את החטופים אלינו, בעזרת השם. זה לא אומר שזו תהיה הופעה רגילה.
"פנתה אליי בחורה ואמרה לי שהיא הייתה אמורה להגיע עם בן הזוג שלה להופעה שלי שהייתה אמורה להתקיים כמה ימים אחרי 7 באוקטובר, ועכשיו היא קיבלה הודעה שהכרטיסים שלהם מאז תקפים, אבל בן הזוג שלה נרצח. אמרתי לה שזה הכי מצער בעולם אבל באותה נשימה שאני אשמח שהיא תגיע. כתבתי גם שיר לזכרו והוצאתי אותו, ממש עם הקלטה קולית שהוא שלח לה בתחילת השיר. אז אני מצפה לראות אותה ואת אמא שלו בהופעה הזו במנורה, ואני אדבר עליו ואנחנו נשיר לזכרו. ויש גם את שלי נעים, האחות של החברה שלי, מאי נעים ז"ל, שנרצחה במסיבה בנובה. גם לזכרה כתבתי שיר ואני רוצה להאמין שהמשפחה שלה תגיע. זו באמת לא הופעה רגילה. יהיה בה שמח ומרגש, אבל יהיה בה גם קצת עצוב ויהיה בה גם כבוד לכל מה שקרה".
מנסה למזער את האסונות
בכל הנוגע לשירים שלה, אודיה שמה את הלב על השולחן. היא כותבת על מערכות יחסים ונכנסת לפעמים לפרטים אינטימיים, אבל מחוץ למוזיקה היא נשארת דיסקרטית מאוד. "אני מאוד שושואיסטית. עדיין קשוח לי שמתעסקים לי בחיים האישיים, אבל אני גם מבינה את זה, כי בסופו של דבר זה מעניין".
מבינה ומשתפת פעולה. עשית פרובוקציה עם עדן חסון, כשהתנשקתם על הבמה באמצע הופעה פארק הירקון.
"זה לא שעשיתי פרובוקציה. עשיתי את מה שהרגיש לי".
ידעת למה זה יגרום.
"זה לא משהו שתכננו, זה פשוט קרה. מן הסתם זה לא רק קשור לנשיקה בפארק הירקון, כשאת מתחילה מערכת יחסים עם מישהו, כשאת מוכרת והוא מוכר, ברור שיהיה בזה עניין ואנשים ידברו על זה. אין לי שום טענה, אני לגמרי בסדר עם זה. עברתי שינוי. בהתחלה היה לי קל לצעוק לעולם דברים שהרגשתי דרך שירים חשופים מאוד, או דרך מערכות יחסים עם אנשים מוכרים. עכשיו אני מנסה למצוא את האיזון".
כי עכשיו מכירים את החיים האישיים שלך ויש מצב שיבינו על מי את כותבת? למשל, אומרים שאת השיר "הזוג המלכותי" כתבת על נתן גושן.
"אני מכירה את השמועות. שירים זה דבר שנתון לפרשנות וכל אחד לוקח את זה למקום שלו. השיר 'אם אתה שלי', שיצא לא מזמן, נכתב על מישהו. כל כך לא רציתי שידעו על מי זה, ששתלתי שם מסרים סמויים על מישהו אחר. זה עבד לי, ודיברו על המישהו האחר".
אז השמועות על גושן נכונות או לא?
"רוב השירים שלי מורכבים משירים על כמה אנשים. אני לא יכולה להצביע על שיר ולהגיד שהוא נכתב על בן אדם אחד".
אז יכול להיות שזה גם עליו?
"בואי נגיד שלא כל השיר הזה על נתן גושן".
לא ידעתי שהיית איתו במערכת יחסים.
"לא הייתי איתו במערכת יחסים. אני מאוד אוהבת אותו ומאוד מעריכה אותו, הוא השראה מוזיקלית מטורפת בשבילי. זהו, זה כל מה שיש לי להגיד עליו".
אם התחלת לשקול מילים בכתיבה בעקבות הפרסום זה יכול לפגוע ביצירה שלך, לא?
"בהתחלה אני שופכת את הכל ואז יש את השלב הסופי הזה שאו-קיי, רגע, זה צריך לעבור לציבור עכשיו, בוא ננסה למזער את האסונות. אני יודעת שאם אני אגיד את זה ככה, אז ההוא יגיד ככה, והכתב הזה יגיד ככה, וזה יבוא מקולקל לאנשים. אז אני מסננת את זה. אולי יום אחד אוציא אלבום עם השירים כמו שהם נכתבו, ואז אעזוב את הארץ".
יש נשים בודדות שמפרגנות לי
למעשה, אי אפשר להגיד שאודיה היא רק זמרת. בשנתיים האחרונות היא הצטלמה כדוגמנית למספר חברות והנחתה משדר התרמה לצד איל קיציס, והיא גם בעלת ליין טיפוח הנושא את שמה. "הגיע אלינו בחור עם הצעה עסקית, ואני מאוד התחברתי", היא מספרת. "ראיתי שיש הרבה זמרות שעשו את זה, אגם, נועה, אנה. לא המצאתי את הגלגל, בחו"ל זה קיים מלא זמן. ידעתי שיש לי יד בבחירת המוצרים".
את אוהבת את כל התוספות האלה לטייטל שלך?
"אני אוהבת את זה מאוד, עד לרגע שבו הדברים לוקחים חלק גדול יותר בחיים שלי מהמוזיקה. באיזשהו שלב הייתי צריכה להזכיר לעצמי שהמוזיקה הביאה את הקמפיינים, ולא הקמפיינים הביאו את המוזיקה. כשקלטתי שאני מורידה את הרגל מהגז של המוזיקה, זה הבהיל אותי".
היו רגעים בדרך שלך שגרמו לך לרצות לוותר על החלום של המוזיקה?
"לא, אבל זה היה מאוד מתיש והיו רגעים שהיו קשים יותר. השיר הראשון שהוצאתי לא עבד, וגם השיר השני והשלישי, ובחברת התקליטים שהחתימה אותי הייתה אווירה שזה ייגמר בזה. תפסתי סידור והתחלתי להתפלל לבורא עולם, ובאמת אחרי שלושה חודשים השיר השלישי התחיל לצמוח משום מקום".
איך את מסבירה את זה?
"תפילות. הרי הסיכוי ששיר יעבוד אחרי ארבעה חודשים שהוא בחוץ ולא קורה איתו כלום נושק לאפס. פתחתי את הסידור ובכיתי לבורא עולם, 'זה הצ'אנס האחרון, הם לא ייתנו לי עוד סיכוי. שלושה שירים לא עבדו, השם יתברך, אתה חייב לעזור לי שזה יקרה הפעם', וזה קרה. זו הייתה הוכחה בשבילי שהשם שומע תפילות".
את מרגישה שבתעשיית המוזיקה הישראלית מפרגנים לך?
"האמת, לא תמיד. יש יותר פרגון מגברים, בפער. יש נשים בודדות שמפרגנות לי ממקום אמיתי, ויש כמה שלא מפרגנות. יסמין מועלם ואני חברות מאז שאני בת 17, היא מאז ומתמיד פרגנה לי. גם נועה פרגנה לי מהיום הראשון, והיו אחרות שאפשר היה לראות שזה פחות בא להן טוב. אני יכולה להבין את זה, אבל אני פחות מתחברת לגישה הזו. אין אדם נוגע במוכן לחברו. ההצלחה שלי לא מונעת ממך להצליח, ולהפך".
גם עדן בן זקן, לדבריה, חברה טובה שלה. השתיים כתבו יחד את השיר "היית אחותי", העוסק בבגידה של חברה טובה. "הייתי באינטראקציה עם איזה גבר והיו לי רגשות אליו, ואז גיליתי בדרך לא דרך שהוא בשיח גם עם חברה שלי, וזה פגע בי במקום מאוד עמוק. באותו השבוע פגשתי במקרה את עדן והיא הציעה לי לכתוב שיר בדיוק על זה. הייתי בשוק, כי חוויתי את הדבר הזה יומיים לפני זה. אמרתי לה, 'מה הסיכוי?'. יום למחרת כבר היה חצי שיר. התוצאה מדהימה".
אמרו שהייתה בינך לבין עדן מתיחות, כיון שהיא הקליטה עם סטטיק שיר שהיה שלך במקור.
"בכלל לא. מאוד אהבתי את השיר עם סטטיק בהתחלה, אבל אחר כך התערערתי לגביו. אני הכי מבינה בעולם שברגע שהייתי בחוץ ולא רציתי לעשות את השיר מסיבות כאלה ואחרות, הוא עשה אותו עם זמרת אחרת. אני סופר-גאה שיש לי חלק ביצירה הזאת ואני הכי שמחה בעולם שזה של עדן בסופו של דבר. היא עשתה את זה מעולה".
תכף יהיו לך שלושה אלבומים, זכית בפרסים, הופעת בקיסריה ובהיכל מנורה, וכל זה בפחות משנתיים. לאן תמשיכי מפה?
"נכון, זה מלחיץ. זו אחריות גדולה. זה אומר שצריך לעבוד מאוד קשה בשביל לטפס יותר גבוה מזה".
קריירה בחו"ל מעניינת אותך?
"חשבתי על זה יותר בשנה האחרונה. יש לי סתלבט עם החברים שלי, בכל פעם שמדברים על זה אני אומרת שבעברית לא מבינים אותי, אתם רוצים שאני אשיר באנגלית? אבל לעולם אל תגיד לעולם. זה משהו שיכול לקרות".
צילום: טל עבודי | סטיילינג: אור לוזון | איפור: שחף ביטון | שיער: לירז אגם | הפקה: טל פוליטי