30. ישראל יצחקי
זמן פעילות: סוף שנות ה-40 ועד שנות ה-60
פרנק סינטרה הישראלי. הראשון שזיהה את הלכי הרוח של המוזיקה האמריקאית החלקלקה, עוד בסוף שנות ה-40. ליצחקי יש סטאר קוואליטי במלוא מובן המילה ובגיל 90 הוא עדיין מהלך בעולם כאילו היה במה אחת גדולה.
29. ריטה
זמן פעילות: תחילת שנות ה-80 ועד היום
הגדירה את הפופ הנשי הישראלי הצלול של שנות ה-80. אם היתה מורידה קצת את מפלס הדרמה, יכולה היתה להיות כוכבת פופ אולטימטיבית. אבל נזכור לה את השירים היפים ואת הכתפייה שנפלה, זה מספיק טוב.
28. טנגו
זמן פעילות: שנות ה-80
מלכי הפופ המתוחכם. מיקי שביב הוא האיש שזיקק את הנשמה האמריקאית הלבנה לכדי אמירה ישראלית אלגנטית. את השירים שלהם אפשר למרוח על לחם.
27. יזהר כהן
זמן פעילות: שנות ה-70 ועד שנות ה-90
האיש שמדגים בכל איבר מאיבריו את העליונות התימנית בכל מה שקשור לקול, גוף ותנועה. מייקל ג׳קסון של הג׳חנונים.
26. שירי מימון
זמן פעילות: תחילת שנות ה-2000 ועד היום
״השקט שנשאר״ הוא השיר הישראלי הכי סוחף של העשור הראשון של המאה ה-21 ומימון היא וונאבי דיוות פופ מוצלחת במיוחד.
25. אבי טולדנו
זמן פעילות: סוף שנות ה-60 ועד היום
האיש שלעגו לו בשנות ה-70 על השירים ה״בכיניים״ שלו, הוכיח, כמעט ארבעים שנה אחר כך, שלהיות בכיין זה צו השעה. רק הרגישים שורדים.
24. עדנה לב
זמן פעילות: סוף שנות ה-60 ועד שנות ה-2000
הזמרת הלוהטת, השערורייתית, מלכת מדורי הרכילות, זמרת השנה ומחליפת בני הזוג היתה סערה שקטה בתוך ביצת הצפרדעים הישראלית. כשעדנה לב שרה, כל הגברים הקשיבו.
23. להקת פינג פונג
זמן פעילות: סוף שנות ה-90 ועד תחילת שנות ה-2000
שערוריית אירוויזיון 2000 אולי השכיחה את העובדה הפשוטה: מדובר באחד מהרכבי הפופ האלקטרוני היחידים והמעולים שצמחו כאן. במדינה קצרת רוח, מוסרנית וקרתנית, פינג פונג היו כמו צ׳ייסר של מים באמצע המדבר.
22. רוני סופרסטאר
זמן פעילות: שנות ה-2000 ועד היום
ניסיון חלוצי לייצר כוכבת פופ תאגידית לפי כל החוקים. זה עבד באופן חלקי, לרגעים ספורים (אבל ממש ספורים. מיקרו-שניות), נדמה היה שיכולה לצמוח כאן סוג של בריטני ספירס מקומית.
21. אילנה אביטל
זמן פעילות: סוף שנות ה-70 ועד היום
הגרון העמוק של הפופ הישראלי. ריאות ברזל של שנסיונרית צרפתייה וזמרת גדולה שלא מפחדת מפרובוקציות ולא חוששת להשתטות לעיתים. כייפית במלוא מובן המילה.
20. היי פייב
זמן פעילות: שנות ה-90 ועד 2000
להקת הבנים הראשונה בישראל. רק על זה מגיע להם פרס ישראל בתחום הזזת האגן.
19. יגאל בשן
זמן פעילות: שנות ה-60 ועד היום
המלך של המגזין להיטון בתחילת שנות ה-70. היו לו את פאות הלחיים הארוכות ביותר והשירים הכי סנטימנטליים וסוחפים.
18. אריק איינשטיין
זמן פעילות: סוף שנות ה-50 ועד 2013
דווקא המלך של הרוק הישראלי, הצנוע הגדול, היה כוכב פופ פר אקסלנס, וחבל שאנחנו נוטים לשכוח את העובדה הזאת.
17. עפרה חזה
זמן פעילות: שנות ה-70 ועד 2000
הילדה הטובה משכונת התקווה השתחררה מהצל הגדול של התרבות הישראלית כשנתנה ליזהר אשדות ויאיר ניצני לבצע בה את זממם ברמיקסים המרהיבים, העדכניים, ל״גאלבי״ ו״אם ננעלו״, שהפכו אותה לאייקון בלתי נשכח וכלל-עולמי.
16. איתן מסורי
זמן פעילות: סוף שנות ה-70 ועד היום
מלך הפסנתר, חביב הבנות, החייכן האולטימטיבי, עם שירים מתוקים מדבש, מילים טיפשיות שמשוחררות מהמשא הכבד של ההיסטוריה הישראלית, ומוזיקה שהיא שילוב כמעט בלתי אפשרי בין אלטון ג׳ון, אסתטיקת סול, מזרחיוּת וחוליו אגלסיאס.
15. מנגו
זמן פעילות: סוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90
להקת בנות נוסח סטוק אייטקן ווטרמן. פופ אלקטרוני אייטיזי, מסונתז, מופק היטב, כמו שצריך לעשות וכמו שאף פעם לא עשו כאן מאז.
14. רומן שרון
זמן פעילות: שנות ה-70
החתיך מהלהקה הצבאית, שיכול היה להפוך לאחד מכוכבי הפופ הגדולים ביותר שצמחו כאן - או לקוריוז שהיה נעלם תוך כמה שנים - קיפד את חייו, לצערנו, בתאונה בשנת 1974.
13. הג׳ינג׳יות
זמן פעילות: שנות ה-90
רציתם פט שופ בויז ישראלים? אז רציתם. הג׳ינג׳יות היו הדבר הכי קרוב לפופ ישראלי, מתוחכם, מרובד, אירוני, שהיה כאן.
12. שרון ליפשיץ
זמן פעילות: שנות ה-80 ועד שנות ה-90
הנסיכה של הפופ התל אביבי, האורבני, המופנם והמצוחצח. לבשה חצאית מיני ורודה כשכולן מסביב עוד לא נפטרו מהשמלות הרוסיות שהיו אצלן בארון.
11. בני אמדורסקי
זמן פעילות: סוף שנות ה-50 ועד תחילת שנות ה-90
האיש שהפיק את אלבום הבכורה היחיד של החלונות הגבוהים, הרכב הפופ הראשון שהיה בישראל, חבר בשלישיית גשר הירקון ומלך הקוּל הישראלי. מבט שרמנטי אחד שלו יכול היה להמיס אלף תקליטי ויניל.
10. שרון חזיז
זמן פעילות: סוף שנות ה-80 ועד היום
בתחילת שנות ה-90, כשמדונה חרכה את MTV, שרון חזיז ניסתה להיות הגרסה השזופה שלה. היא הצליחה, גם אם נעלמה תוך שנים ספורות. הפוריטניות הישראלית תמיד תנצח, אבל השירים הסקסיים של חזיז נשארו כזיכרון מתוק.
9. ששי קשת
זמן פעילות: אמצע שנות ה-60 ועד היום
מגדולי הפרפורמרים בעידן אלילי הפופ של שנות ה-70. עם קול תיאטרלי וחליפות סגולות, העובדה שששי קשת החליט לפרוש מעולם המוזיקה ולהקדיש את עצמו לתיאטרון, היא לא פחות מטרגדיה. פופ זה הדבר עצמו.
8. מיקיאגי
זמן פעילות: אמצע שנות ה-80 ועד היום
בשנות ה-80 הוא היה האוונגרד הפופיסטי בהתגלמותו. השירים של נוער שוליים היו מוזרים ונפלאים. מיקיאגי היה דמות אנדרוגנית לא ברורה, לא פתורה, קיצונית ולא ישראלית בעליל. לא ברור איך הלהקה הזאת הפכה ללהיט אצל ילדים בני 12. כנראה שפעם היינו יותר סבלניים ויותר פתוחים.
7. יפה ירקוני
זמן פעילות: שנות ה-40 ועד 2008
בישראל הצעירה, רוויית הכאב והמלחמות, ירקוני היתה כמו פרח בשדה של קוצים ורחוקה מהצברית הממוצעת. השירים שלה שאפו להיות חלק מהעולם הרחב, הסלוני, המערבי, החילוני, העירוני. היא היתה המלכה של כל זמרות הפופ שבאו אחריה, גם אם הן לא יודעות את זה.
6. אתניקס
זמן פעילות: סוף שנות ה-80 ועד היום
להקה אחת ויחידה ואין עוד כמוהם. המציאו במו ידיהם את הצליל של הסינתיסייזר הלבנטיני. כוננו את הפופ המזרחי של אייל גולן ושות׳. חתומים על הלהיטים הכי מנענעי ישבן שאי פעם נשמעו בישראל. קשה להמעיט בחשיבות שלה לפופ הישראלי ולנורמליות הישראלית.
5. אדם
זמן פעילות: אמצע שנות ה-80 ועד היום
יותר מקול צרוד ובנדנה על היד, אדם היה אליל פופ כמו שכתוב בספרים. עם המעריצות הצווחות, השערים בעיתונים, ההופעות ההמוניות והשירים הקליטים, שבכל זאת היתה בהם איזושהי רצינות תהומית (זוכרים את ״אין מוצא״? איזה שיר פופ מדכדך). בשנות ה-80 הוא בלט כמו טווס צבעוני מבין שלל זמרים אפורים כמו הגשם.
4. צביקה פיק
זמן פעילות: אמצע שנות ה-70 ועד היום
מה יש עוד להגיד על צביקה פיק שהוא לא אמר על עצמו? לפני שהפך לדאחקה של תכניות ריאליטי, פיק היה שובר המוסכמות ב-ה׳ הידיעה של המוזיקה הישראלית. הוא עשה פופ אזוטרי שנגע בגלאם-רוק, עם מודעות חסרת תקדים לדימוי וצליל. אם הוא לא היה קיים, היה צריך להמציא אותו.
3. שלמה ארצי
זמן פעילות: סוף שנות ה-60 ועד היום
כוכב הפופ שצלח שתי תקופות חיים. הוא היה אליל פופ צעיר חסר דאגות שלבש חולצות פרחוניות בשנות ה-70, וכוכב פופ מהורהר, רוקיסט, בטי-שרט וג׳ינס, החל משנות ה-80 והלאה. בשני הגלגולים שלו ארצי הוכיח שכריזמה וכוכבוּת זה לא דבר שחולף עם השנים. להיפך. זה רק מתגבר עד שאי אפשר יותר.
2. דנה אינטרנשיונל
זמן פעילות: שנות ה-90 ועד היום
המלכה הבלתי מעורערת של הפופ הלא מתנצל. יש רק אחת כזאת, ולא בכדי. דנה פרצה את כל הגבולות של השמרנות הישראלית, ולא רק במוזיקה. היא חוגגת את המיניות שלה. המוזיקה שלה פרועה, רקידה, אלקטרונית, מסחרית, אבל מתוחכמת. הפה שלה גדול והיא אף פעם לא היתה חלק מהמקהלה המשעממת, אלא מקהלה בפני עצמה.
1. מוטי פליישר
זמן פעילות: סוף שנות ה-60 ותחילת ה-70
חתיך החתיכים, זמר הזמרים. פליישר היה האיש שפילס בדמותו ובקולו את הדרך לדורות של אלילי פופ ואמני במה שהשתחררו מהצל הכבד של הלהקות הצבאיות, הפלמ״ח ואמא שלהם. קראו לו ״ג׳יימס דין הישראלי״ והוא באמת היה כזה. בתחילת שנות ה-70 הוא החליט לפרוש מאור הזרקורים כי מאס בכל המעריצות והמעריצים. הוא היה כוכב השביט של הפופ המקומי ונותר זיכרון מיתולוגי.
הסדרה "מקום בצמרת – שישה פרקים על פופ ישראלי" תשודר הערב, 21:00, בערוץ 1