מעיין בוקריס - "בלדה לאישה"
נורית גלרון היא הזמרת שהכי קשה לשיר שירים שלה, כי מדובר בוירטואוזית אמיתית. הלחן של וילנסקי נפלא, המילים של תרצה אתר פלאיות. אחרי ה"יאללה ביי" של נועה דויטש וה"כל סיום זה התחלה חדשה" של תהל שהם חששתי שבוקריס תעוף כששרה "הכל נגמר", אבל הביצוע שלה היה טוב מאוד, גם בקטע השקט וגם כשפתחה בסיום. באמצע, כמו בשבוע שעבר, היתה לה החלקה מעצבנת. לא נורא.
ציון: 8.5
יובל מרון - "אחלה עולם"
מתברר שליובי המגנובי יש את הגרובי. הרית'ם נ' בלוז החביב הזה ישב עליו יפה מאוד והתאים ליכולות הלא מדהימות שלו כזמר. החן הטבעי שלו, החיוך, הכיפיות שבו יצאו החוצה בצורה האופטימאלית עם השיר הזה. הביצוע שלו היה נחמד ומתוק, והזכיר את הפינות היותר אופטימיות ברוק הישראלי, שלעיתים נוטה לעגמומיות יתר. יובי, כהרגלו, לא שר באופן מופלא, אבל זה מספיק כדי לשרוד. אהבתי.
ציון: 8
עידן עמדי - "אהבה בת עשרים"
מי היה מאמין שעידן עמדי מסוגל להשתחרר וללכת עד הסוף. היה ברור שיש לו את זה, והפעם הוא הפסיק לפחד ונתן בעוצמות וברגש כמו שצריך. והוא צריך להודות למויאל שלקח אותו לשם. זה היה ביצוע מרגש, מצמרר אפילו, של זמר שהתחיל את העונה בינוני ועכשיו כבר אפשר להגיד עליו שהוא גדול.
ציון: 9.5
אור גלעדי - "תגידו לה"
הבחירה של השיר היתה נכונה, וכמו שהמלצתי - מעודה לקח את גלעדי למרום הקצבי, הלהיטי, שבו הוא מפסיק לרגע להיות "ילד פלא" ועובר לפאזת הזמר הים תכוני. אבל לדעתי אור התחיל את השיר גבוה מדי, וכשהיה צריך לעלות עוד למעלה, לפי המלודיה, זה כבר התחיל קצת לחרוק. הביצוע שלו לא היה גרוע, אבל גם לא התעלה. הוא בחר שיר חזק שמקפיץ את הקהל, אבל כבר שמענו ממנו ביצועים קוליים טובים יותר בעונה הנוכחית. סך הכל זה עבד, אבל לא הבריק.
ציון: 8
נאור אלבז - "האהבה הישנה"
גם הביצוע של נאור אלבז היה בסדר, אבל לא הבריק בשום צורה. קשה קצת להסביר במה הא לא טוב, אבל די ברור למי ששומע אותו שהוא עדיין בבחינת "בוסר" וחייב לעבור שיוף רציני. החספוס בא לידי ביטוי, אגב, גם באופן שבו הוא הוגה את המילים, בלי ה"א הידיעה ("אאהבה אישנה"), וזה פשוט מעצבן. הקול שלו נחמד, אבל לא מעולה. מבחינה טכנית הוא היה טוב ובסך הכל הנאמבר הזה עובר, אבל אלבז היקר חייב להשתפר, אחרת שוב הוא עלול למצוא את עצמו בחוץ.
ציון: 7
אבי בן אבו - "גשם"
אחרי השיר הזה מאיר בנאי צריך להרים טלפון לבן אבו ולהגיד לו "יא מניאק, איך לקחת לי את השיר". זה היה ביצוע מהסרטים. הצרידות הבסיסית של בן אבו בקטעים השקטים, זו שכל כך מזכירה שוב את אבנר גדסי, היא נכס לאומי. הקטע שבו הוא נכנס חזק אחרי פאוזה הזכיר לי את "ים של דמעות" של נינט. נאמבר מושלם של זמר גדול.
ציון: 10
אדר גולד - "מדברים בשקט"
איזה כיף שאדר גולד חזרה. התגעגעתי לקול שלה, ולמראה שלה, ששוב מזכירים לי את אתי אנקרי, ולשירה שלה, שניתנת לזיהוי בעיניים עצומות. הפעם גולד הלכה על ביצוע שיש בו המון רגש, וייאוש, וכאב, עד דמעות אפילו. האמנתי לה כשהיא שרה עוד פעם ועוד פעם "אני נופלת מהכובד על כתפי". בעיני הביצוע הזה עומד על אותה רמה כמו המקור של אורטל אופק. התרגשתי ואף נהניתי וגם התפעלתי מהיכולת הגבוהה.
ציון: 10
יובל לב טוב - "ארים ראשי"
יובל לב טוב הוא זמר מוכח. אהבתי את המקום אליו הוא לקח את השיר הזה, כי הוא הביא מעצמו עוצמות וסלסולים שאין בגרסה המקורית. האמנתי לו כשהוא הביע רגש, וניכר שהשיר עצמו מרגש אותו. זה היה ביצוע טוב, ביצוע יעיל, אבל עדיין לב טוב יכול היה לתת יותר.
ציון: 8
אוהד שרגאי - "מקום אחר"
בתחום אופרות הרוק ומחזות הזמר אוהד שרגאי מקבל כמעט תמיד ציון מקסימאלי. גם בתחום המקוריות הוא יצא כאן תותח, כשלקח את המקור של סרנגה ועשה ממנו נאמבר עוצמתי, שנגע גם ברוק וגם בשמיים. הוא פשוט עף על השיר הזה. אז מצד אחד מגיע לו שאפו גדול על היכולות ועל הנועזות, מצד שני הוא היה כדרכו מוגזם. מוגזם מוגזם מוגזם. יותר מדי גדול ואובר-פומפוזי.
ציון: 9.5
דיאנה גולבי - "לא דיברנו עוד על אהבה"
זה היה ביצוע ענק ברמה של גמר, ודיאנה היתה בו כל מה שמי שאוהב את כוכב נולד יכול לחלום עליו - מיוחדת, מרגשת, חזקה, ממוטטת בעצמה וכובשת כאחד. היא לקחה (עם ליבי) שיר יפהפה של אהוד מנור ומתי כספי, שבוצע במקור על ידי נתנאלה וקצת נשכח, וחיברה אותו לכאן ולעכשיו עם כל הנחישות והתאווה וההקרבה שלה כרוקיסטית, כשהיא יודעת להיות גם עוצמתית וגם חלשה. דיאנה עדיין לא זמרת מוכנה, כי בחיים האמיתיים זה לא מחזיק, אבל בכוכב נולד הציון שלה הוא כמו מספר ההצבעה שלה.
ציון: 10