שלב דואטים קשה עובר על מתמודדי כוכב נולד במחנה האימונים באילת. מתמודדים מתפשרים על שירים שלא מתאימים להם, טועים במילים, עוצרים, בוכים, אבל בסופו של דבר יוצאים מזה בשלום כי הכישרון מנצח
טריו הבנות דיווחו על לילה ללא שינה שבו לא היה להן יותר מדי זמן לחשוב. אולי בהתאמה לכך השיר שנבחר מתחיל במילים: "אסור לך לחשוב כשאת כל כך עייפה" זה היה הבית הראשון, אדל התחילה אותו, ומיד הביאה חום לתוך השיר. אחריה שרו האחיות. הראשונה וירטואוזית, השניה בקול שני, וכשאדל שוב הצטרפה עם מנת החום שלה נותר טריו מקסים שאפשר גם אלתור קטן, שורות סולו יפות, ושוב שילוב קולות שלטעמי היה נהדר. אהבתי את שלושתן.
עופר נווה ואניטה גסין - "בראשית"
בצפייה ראשונה זה נראה ונשמע ביצוע חלש. לא עבד טוב. בצפייה שנייה זה כבר משתפר. עופר נווה שר טוב, שר נעים, שר יפה, אבל לא בצורה מרגשת, הוא נשאר במחוזות הנעימים ולא מצליח לפרוץ מעבר. שומעים שהוא רגיל לשיר דואטים ובחבורות יותר גדולות. אניטה גיסין היא אינדיבידואלית בשירה שלה, והיא הצליחה לתת כאן ביצוע סביר, יחסית למישהי שלא מכירה את השיר מלפני כן. אני חושב שהדואט הזה לא הקל עליה, ושהיא לא הגיעה בו למיצוי המקסימלי של יכולויה בשלב הזה.
רימון כרמי ושני שבח - "שיר של אחרי מלחמה"
רימון שרה יפה, ושני שבח עוד יותר יפה, אבל מעט רך, צבע הקול שלה מיוחד, אבל לא בטוח שהיא מתאימה. בשלב הזה רימון מעט יותר טובה בעיני. שילוב הקולות ביניהן יפה במיוחד. לשתיהן יש נוכחות ואופי, כל אחת עם הנוכחות והאופי שלה. רימון נשמעת יותר חזקה, נחושה, מעוצבת יותר טבעית, ולפי הביצוע הזה אני מאמין שיש לה יותר סיכויים להצליח בהמשך, אני חושב שהיא יותר עשויה מהחומרים של כוכב נולד. למרות ששני יותר מיוחדת, לפחות מבחינת הגוון המיוחד שהיא מביאה.
גבריאל שרם וחן פריימוביץ' - "טיפות"
למרות התקלה בהתחלה, הכניסה של שניהם לשיר המשותף טובה, בעיקר לגבריאל. חן נשמעת כמו הקול השני שלו, לא דומיננטית. בהמשך הוא שר נחמד והיא מתחילה לרדת, ואז מושכת אותו למטה עד שגם מהשירה שלו לא נשאר הרבה, עד העצירה. אחרי שחן התאוששה עבד להם יפה ה"אמא" וה"אבא",שניהם הגיעו לקולות נאים ואם היו מצליחים לשיר רגע ביחד גם היתה נולדת הרמוניה, ושוב הם לא הצליחו להתחבר, כשחן לא מסוגלת לשיר בדואט וגבריאל מוביל כמעט לבדו. האודישן שלו היה הרבה יותר טוב משלה, אבל לשניהם מגיע לעבור.
קסניה קורקוב והדר עמרם – "זכיתי לאהוב"
שילוב הקולות הגבוהים מיד בהתחלה עובד טוב. עמרם לוקחת קטע סולו ושרה יפה מאוד. קסניה עונה לה ושרה גבוה מדי, לא ממצה את פוטנציאל הקול שלה. במשפט הבא היא כבר טובה יותר, והשירה שלה מיוחדת, נוגעת-לא-נוגעת בעדינות. כשהן שרות יחד זה שוב נשמע טוב, בעיקר כשהדר עמרם מובילה. וכשהיא פותחת קול בבית נוסף זה מתחיל להישמע ג'ודי גארלנד. קסניה מצטרפת ונותנת לה יופי של קול שני. זה הדואט הכי טוב שהיה עד עכשיו. מושקע, בנוי, עובד, מצלצל יפה. שתיהן עוברות אצלי.
גילי אביאני ואיטן גרינברג - "נפרדנו כך"
שניהם שרים יפה ביחד, גילי יותר דומיננטית, אבל איטן יותר מרגש. אביאני לוקחת סולו בבית הראשון וצולחת אותו בקושי. גם גרינברג שר ולא מצטיין. לשניהם קשה באודישן הזה מאוד. בהמשך, כשגילי כן מצליחה לשיר היא מגיעה לטון יפה ומבצעת טוב, כשאיטן מצטרף הוא מוסיף גוון אחר לגמרי ועוצמה, ואז החיבור ביניהם נשמע טוב. גרינברג עובר לסולו, וסוחב את השיר למקום אחר, למקום המיוחד שלו. אביאני מחזירה את הביצוע למסלול הנכון. היא הקו של הביצוע הסטנדרטי, וגרינברג שהחליף מילים איכשהו יצא מזה בשלום.
חיים בר ואביעד תורג'מן – "הזמן שלך"
חיים בר כשהוא לבד שר סולו לא רע, אבל עצור מדי. גם אביעד תורג'מן עצור מדי, אבל העצירות של כל אחד מגיע ממקום אחר, וכמו להרבה זמרים בתוכנית הזו לדניהם לוקח זמן בתוך השיר להיפתח, להתרגל לשיר ביחד ורק אז לתת מעצמם יותר. כששניהם שרים יחד זה נשמע הרבה יותר טוב מאשר שכל אחד מהם שר לבד. הקולות שלהם מצליחים להגיע להרמוניה ויש להם ביחד סוג של עוצמה. בהמשך חיים שר מעט מצועצע בסולו, ואביעד הולך לצד שלו - שירה קשה ומחוברת לאדמה. ושוב כששניהם מחברים קולות זה נשמע נהדר. אולי שווה להם להפוך לצמד קבוע ולהמשיך ככה עד לנבחרת.
רוני בן עמי וסתיו קורצברג – "אין לי אהבה"
הפתיחה של סתיו היתה חלשה מדי, היא לכאורה המנוסה מבין שניהם במעמד הזה, אבל ההתרגשות הרבה היתה בעוכריה. רוני בן עמי פותח ברכות, שר שירת נשמה יפה, וכשמגיעים לפזמון, וסתיו עושה לו קול שני, ומביאה את העוצמה שיש לה כזמרת סול, זה פתאום מצלצל נהדר. היא יותר טובה כשהיא שרה חזק, ובשילוב הקולות העוצמה שלה פוגשת את הרכות שלו ונולד חיבור מוצלח בין שני זמרי נשמה, ים תיכוני ובלוז. בעיני, כשהם שרים יחד, נוצר ניצוץ. אני חושב כל אחד מהם הוא בסדר בזכות עצמו, אבל יחד זה יותר טוב.
