ביונסה הקדישה את סוף השבוע האחרון לפרסום סדרת צילומים שלה ב-"CR Fashion Book", ספר אופנה של קארין רויטפלד, לשעבר העורכת של "ווג" הצרפתי. במקום להעניק ראיון כמיטב המסורת, תרמה ביונסה, לצד הצילומים, פואמה פרי עטה, בשם "Bey the Light", שעברה "מיקס" על ידי הסופר פורסט גנדר, שניסח את הרעיונות של הכוכבת.

הפואמה עוסקת בביתה של ביונסה בלו אייבי וביחס של הכוכבת לילדים בכלל, בדיאלוג המתמיד שהיא מנהלת עם הפרסונה הבימתית שלה "סאשה", שעוזרת לה, מסתבר, גם בחדר השינה. מבקרים באמריקה אומרים שהפואמה "מציגה את האופן שבו המחשבות של ביונסה מקשרות בין דברים, לעיתים בצורה תזזיתית", כפי שניתן היה ללמוד כבר מהסרט התיעודי ששודרה אודותיה בערוץ HBO.

את מי שעדיין מאמינים שביונסה בדרך לפרידה מג'יי זי יעניין החלק בו היא מדברת על התפקיד שלה כזמרת להוות כלי שמרפא מפני פרידות, שקרים ובגידות. והנה הפואמה, בתרגום חופשי:

"Bey the Light"

"זו הבת שלי, שהיא המוזה הגדולה ביותר שלי. יש מישהו, שכולנו נגלה בקרוב, שהוא חשוב יותר ממה שיש לנו להפסיד / אני מרגישה קשר עמוק לילדים צעירים, כל התמונות בחדר ההלבשה שלי הן כאלה, במיוחד כאלה שכבר סבלו / ילדים שפגשתי לאורך השנים, הם מרוממים אותי, כמו חתיכות של ירח, ומדריכים אותי, לוחשים לי באוזן.

פניתי לרוחות, לרגשותיהם של אחרים, ואני מרגישה את הנוכחות שלהם כל הזמן, למרות שאף פעם לא פגשתי את סבתא שלי / למדתי בגיל צעיר מאוד, שכאשר אני צריך לגייס כוח נוסף, אני פונה לאישיות שלי, סשה, על הבמה / למרות שאנחנו שונים, כמו כחול ואדום, אני לא מפחדת להיות מושפעת ממנה, בביצועים, בשסעים, אפילו במיטה.

ראיתי מטיף בטלוויזיה כשהייתי מבוהלת, בשעה ארבע או חמש, עם חלומות רעים, הוא הבטיח להתפלל / אם אני שמה את היד שלי מול הטלוויזיה, זה הפעם הראשונה שאני זוכרת את התפילה, זרם חשמל מזמזם דרכי.

אתם קוראים לי זמרת, אבל קוראים לי להשתנות, להכיל צער, חרדה, ואובדן, של מי ששומעים אותי, לתוך צורת השירים שלי / אני מהווה כלי עבור כל מה שלא בסדר, לפרידות, שקרים ובגידות, אני שרה לתוך הכלי הזה אור מרפא / לשחרר את כאב שאנשים לא יכולים לשאת, אני לא עושה את זה בעצמי, אני קוראת באור, אני מזמינה את אלוהים שייקח אותי לשם.

אוטופיות, הן לא ממש מעניינות אותי, אני תמיד מבלגנת קצת דברים. התוהו ובוהו, בחלקו, עוזר לנו לראות /
אבל בשביל הבת שלי אני חולמת על יום, שבו איש לא ייחל לנפילתו של אחר, כשכולנו נתכוון למה שאנחנו אומרים".

אין תמונה
"בשביל הבת שלי אני חולמת על יום, שבו איש לא ייחל לנפילתו של אחר"