יכול מאוד שכבר יצא לכם לשמוע קטעים של היוצר צפריר יפרח בכל מיני הזדמנויות, באירועים ובחופות, אבל השם שלו עדיין לא כל כך מוכר. אבל נדמה שזה לא מה שחשוב לו: הוא יוצר באולפן הביתי שלו בשדרות מוזיקה ייחודית על הספקטרום האינסטרומנטלי - מוזיקת עולם - מוזיקה מזרחית, מעלה את השירים ליוטיוב והם עושים את שלהם.
הוא מנגן על כל כלי שאפשר לדמיין, החל מכלים כמו פסנתר וגיטרה ועד בוזוקי וטאר. כרגע הוא עובד על שני אלבומים במקביל: הראשון, שנקרא "ללא מילה", הוא אלבום של מוזיקה אינסטרומנטלית בשילוב זמרים, והשני הוא פרויקט של מוזיקת עולם. לאט אבל בטוח, יפרח קונה לו קהל מעריצים שמחכים לקטעים החדשים שלו.
איך התחלת את הקריירה המוזיקלית שלך?
"בגיל 7 הלכתי ללמוד בקונסרבטוריון ולמדתי שם 13 שנים. המשכתי להתפתח עם כל מיני מורים פרטיים, ובמקביל ההורים הגשימו לי את החלום ובנו לי אולפן רציני בגיל 15. הייתי ביחידה קרבית בצה"ל, סגרתי את האולפן, וכשהשתחררתי דודו אהרון שמע סקיצה שעשיתי, והוא נתן לי לעשות את העיבוד שיר ב"איתך זה לעולם". לא הייתי קשור אז בכלל לז'אנר המזרחי, ועשיתי עיבוד של מוזיקת עולם. אחרי השיר הזה כבר התחלתי לעבוד עם המון אמנים - רוחמה רז, מאור אדרי, אשתר".
ואיך עברת מעיבוד מוזיקלי לאחרים ליצירה של עצמך?
"אחרי שהפקתי המון במשך שלוש שנים החלטתי להתחיל לעשות את המוזיקה שלי. התחלתי להביא לאולפן שלי הרבה אמנים מתרבויות שונות - מייק קרוצ'י ממרוקו, מייק מגאנה, רונן יונה מהתרבות הכורדית. לקחתי את כל התרבויות האלה כדי לחקור ולהגדיל את הידע שלי במוזיקה, רציתי לדעת את זה מתוך אנשים, להיחשף לאנשים האמיתיים ולהשתמש בעוד כלים בהפקה וביצירה. התחלתי לשים את הצבע שלי על זה, את איך שאני רואה את הדברים".
איך עובד תהליך היצירה שלך?
"בהתחלה יש לי סוג של רעיון או אווירה שאני רוצה ליצור, ואז אני מתחיל לבנות את כל ההרמוניה, להביא את הזמרים אליי לאולפן ולעבוד איתם. יש לי שיטות עבודה שונות עם כל אחד, אני מנסה לשמור על הנשמה של האמן. אני פונה רק לאמנים שיש להם מה להציע לי. אני שמח שיש ראש פתוח והמון אמנים רוצים לשתף פעולה בדבר הזה".
ולמה שם האלבום הוא "ללא מילה"?
"רציתי להשתמש בזמרים בתור כלי ופחות בקטע של שירה עם מילים. רציתי ליצור צבע. חיברתי עולמות מאוד קיצוניים - כמו מאור אדרי, מאיה אברהם ואלון דה לוקו. חיברתי את ציון גולן עם זמר דאנסהול, ועוד. זה משהו מיוחד וחדש, זו מוזיקה אינסטרומנטלית, אבל יש זמרים שמאפשרים להתחבר".
איך עובדים על שני אלבומים במקביל?
"אלו לא שני אלבומים שונים לגמרי, כל דבר שיוצא הוא יצירה שלי. פעם אחת אני יכול ליצור 'ללא מילה', ופעם אחת אני יכול ליצור שיר אפרוקאי. הכל נוצר לטובת מופע אחד. מה שחשוב לי להדגיש, הרבה פעמים אנשים בישראל לא מבינים מה אני עושה - כולם רגילים לזמר או למפיק, אבל בחו"ל יש יוצרים כמו קאלווין האריס או האנס צימר".
אתה מרגיש קושי ליצור בשדרות ולא במרכז?
"זו מדינה קטנה, וכולם מגיעים לשדרות. אנשים שמגיעים לכאן נהנים משקט ליצור. אני לא עושה מוזיקה מסחרית, אני עושה כאן מוזיקה באהבה ובאמנות כדי ליצור דברים מיוחדים. זה הייעוד שלי, זה המניע שלי. אני לא מנסה להתחרות במישהו, אני עושה את המוזיקה שאני אוהב ושמח שאנשים מתחברים לזה לאט לאט. טוב לי כאן. אני עובד עם אמנים מחו"ל, ודרך הרשת אפשר לעבוד ממרחק ולהרגיש קרוב לגמרי. מבחינת הופעות אני מופיע בכל הארץ, גם במועדונים וגם בפסטיבלים. הראשונים שנתנו לי הזדמנות להופיע היו ה'פורום ישראל'. אני שמח לראות שהמוזיקה חוצה את הים בצורה טבעית. כותבים לי מ-MTV של תימן על ציון גולן, אוהדי כדורגל כורדיים שרים את השירים שלי במשחקים. זה קורה לבד ברשתות החברתיות, אני מאמין שכשמשהו טוב ויש בו רגש לא צריך כל כך לקדם אותו".
על מה אתה חולם?
"אני חולם שהמוזיקה תגיע לכמה שיותר אנשים. אני רוצה להופיע עם החומרים שלי כמה שיותר. הדבר הכי מדהים שאני מנסה לעשות זה להביא צבע חדש לעולם, זו המטרה הסופית שלי. יש לנו פה כור היתוך מדהים, מוזיקה ערבית, מוזיקת מיינסטרים, מוזיקה יהודית. יוצר בחו"ל לא יגיע לכלים כמו זורנה או לתרבויות מיוחדות כי הוא לא נחשף לזה כל כך. פה זה פשוט לחיות את המוזיקה, כל בן אדם שנכנס לאולפן הוא עולם שלם. אני שמח שכל האמנים מגיעים לכאן ואני מתחיל להרגיש שאנשים ממש מתחברים ונותנים לזה הזדמנות. אני לא רודף כל כך אחרי התקשורת כי אני מאמין שברגע שזה טוב אז זה פשוט קורה. כשהמוצר טוב אז הכל זורם".