ליל וויין, lil wayne (צילום: Jeff Gentner, GettyImages IL)
הראפר בעל 8 המועמדויות. ליל וויין | צילום: Jeff Gentner, GettyImages IL

הכינו את טבלאות ההימורים. בשלוש לפנות בוקר שעון ישראל יחל באולם הסטייפלס סנטר בלוס אנג'לס טקס פרסי הגראמי ה-51, האוסקר של תעשיית המוזיקה. שוב יורעפו שלל פרסים על אמנים מובילים שאת חלקם הקהל הישראלי כלל לא מכיר, 109 קטגוריות בסך הכל, רובן לא יכללו באירוע עצמו מפאת קוצר זמן (ומדובר בטקס שימשך שלוש וחצי שעות ויועבר בשידור חי בערוץ E! בכבלים ובלווין) והרצון לשלב כמה שיותר הופעות חיות. כך או אחרת, למרות מעמדו היוקרתי הגראמי אינו נחשב סיכום שוק המוזיקה בשנה שקדמה לו. יותר הזדמנות לתת כבוד ראוי לאמנים ולאלבומים שבלטו באיכותם, לא בהכרח בהישגים המסחריים שלהם.

מגמה בולטת במיוחד בטקס הגראמי השנה היא נוכחות מסיבית של אמנים בריטים. בשנים האחרונות נדמה היה שהגראמי נוטה חסד בעיקר לאמריקנים על פני הקולגות מבריטניה בפרט ושאר העולם בכלל. זכייתה של איימי וויינהאוס בשישה פרסים בשנה שעברה (על אלבומה רב המכר "Back to black") סמנה אולי את תחילת השינוי, למרות שהייתה שילוב של גימיק והכרה בעובדה שלמרות היותה בריטית (ונרקומנית) אין עוררין על יכולותיה כאחת הזמרות-יוצרות הגדולות בדורה. השנה הטפטוף הופך למבול. את הממלכה המאוחדת מייצגים קולדפליי, ליאונה לואיס, אדל, דאפי ורדיוהד. גם אם ספק שמי מהם יחזור על ההישג הגורף של וויינהאוס, מדובר סוג של פלישה חדשה.

כריס מרטין (צילום: Dave Hogan, GettyImages IL)
הטפטוף של הפלישה הבריטית הופך למבול. קולדפליי | צילום: Dave Hogan, GettyImages IL

מגמה נוספת של טקס הגראמי בשנים האחרונות היא החשיפה המחודשת לאלבומי מופת שנחשבו סוגה עילית כשיצאו לראשונה, ובעקבות זכייה גורפת התעורר בהם עניין מחודש בקרב קהל רחב בהרבה והוביל לעלייה מסיבית במכירות ברחבי העולם. כזכור, הזוכה הבולט השני של הטקס שעבר היה הרבי הנקוק הוותיק, על פרויקט ההצדעה שלו ליצירותיה של ג'וני מיטשל. מישהו בארץ ידע שהאלבום הזה קיים לפני שהגיע הגראמי?

השאלה הגדולה היא, אם כבר, איזה אלבום מופת שטרם זכה בארץ לחשיפה הראויה יעמוד פתאום במרכז הספוט בסיום האירוע. הימור כמעט בטוח: זה יהיה "Raising sand", שיתוף הפעולה המדהים בין רוברט פלאנט ואליסון קראוס. אלבום המועמד, בין השאר, בקטגוריות הקלטת ואלבום השנה וסיכוייו לזכות בקטגוריה זו גבוהים במיוחד. כזכור, פלאנט סרב לאחד שוב כוחות עם להקתו "לד זפלין" בגלל שהעדיף להתמסר לקידום הפרויקט המשותף עם הזמרת-יוצרת המיתולוגית הנחשבת יהלום הכתר של סצנת הבלו גראס האמריקנית.

כאמור, מתוך 109 קטגוריות בסך הכל קשה לסנן את הבולטים מעל כולם, ובכל זאת. לפרס הקלטת השנה מועמדים אדל (Chasing Pavements), קולדפליי (Viva La Vida), ליאונה לואיס (Bleeding Love), M.I.A (Paper Planes) ורוברט פלאנט ואליסון קראוס (Please Read The Letter). לפרס אלבום השנה מועמדים קולדפליי (Viva La Vida), ליל וויין (Tha Carter III), נה יו (Year Of The Gentleman), רוברט פלאנט ואליסון קראוס (Raising Sand) ורדיוהד (In Rainsbows).

לפרס שיר השנה מועמדים "American Boy" של אסטל, "Chasing Pavements" של אדל, "I’m Yours" של ג'ייסון מרץ, "Love Song" של שרה ברליאס ו-"Viva La Vida" של קולדפליי. בקטגוריית האמן החדש הטוב ביותר מועמדים אדל, דאפי, Jonas brothers, ליידי אנטבלום וג'סמין סאליבן.