ספנסר אלדן היה רק בן כמה חודשים כשביקשו מההורים שלו להשתמש בו לצילומים של להקה חדשה ומבטיחה בשם נירוונה. באותה תקופה אביו של אלדן עבד בבניית תפאורה ואביזרים עבור צילומים, וכך הוא הכיר את הצלם. אלדן צולם כשהוא בבריכה מתחת למים, ומאוחר יותר צורפה לתמונה באופן מלאכותי חכה עם שטר של דולר, כדי שיראה כאילו התינוק שוחה לעברו. כך נוצרה עטיפת האלבום "Nevermind": הצילומים לקחו 15 שניות, ועל פי הדיווחים ההורים של אלדן קיבלו על זה בסך הכל 200 דולר.
הצלם, קירק וודל, סיפר בשנה שעברה למגזין טיים: "זה היה קונספט נפלא - תינוק מתחת למים, לא יכול לנשום, רודף אחרי כסף. אחרי שהאלבום הפך ללהיט גדול, הם חזרו אליי כדי שאצלם את כל הלהקה מתחת למים". הצלחתה של הלהקה ושל האלבום הזה בפרט הפכה את התמונה הזו לאיקונית, לאחת מעטיפות האלבומים הכי מזוהות בעולם ולפוסטר לקישוט הקיר של עשרות אלפי מתבגרים ברחבי העולם. וספנסר אלדן, בלי להיות מודע לזה, היה במרכז העניין.
היום אלדן בן 25 וחי בלוס אנג'לס עם אמו. הוא אמן ומספר שהוא מתמקד ביצירת אמנות וגידול עגבניות. לדבריו, הוא עדיין מנסה להבין איך הוא מרגיש לגבי "Nevermind": "זה מטורף. לכל מי שמעורב באלבום הזה יש ערמות של כסף. אני מרגיש כאילו אני החתיכה האחרונה של הגראנג'", הוא אומר. "אני חי בבית של אמא שלי ונוהג בהונדה סיויק".
אלדן מעולם לא נפגש עם שני חברי נירוונה שנשארו בחיים - דייב גרוהל וקריסט נובוסליץ'. הוא מספר שניסיונותיו בעבר ליצור איתם קשר לא נחלו הצלחה. כשדייב גרוהל נשאל ב-2013 אם הוא פעם פגש את התינוק מעטיפת האלבום, גרוהל ענה: "מעולם לא פגשתי אותו. לא היינו שם ביום שעשו את הצילום הזה, אז אני לא יודע. ראיתי אותו במגזינים ודברים כאלה".
למרות שהוא שיחזר את התמונה המפורסמת כמה פעמים, התראיין בנושא רבות ועשה קעקוע גדול על החזה שעליו כתוב "Nevermind", הוא אומר שהוא לא לגמרי מרוצה מכך שהוא על עטיפת האלבום. "כעסתי לתקופה מסוימת", הוא אמר. "ניסיתי ליצור קשר עם האנשים האלו. אף פעם לא פגשתי אף אחד. לא קיבלתי טלפון או מייל. פשוט התעוררתי כשאני כבר חלק מהפרויקט הענק הזה. זה די קשה - אתה מרגיש שאתה מפורסם על כלום, לא באמת עשיתי שום דבר".
כשהוא מתוסכל מכך שהוא מעולם לא קיבל שום סוג של תגמול כלכלי על הצילום, אלדן בדק לאחרונה אפשרויות של תביעה כנגד חברת התקליטים של נירוונה, אבל ללא הצלחה. "זה קשה שלא לכעוס כשאתה שומע כמה כסף היה מעורב", הוא אמר (האלבום מכר למעלה מ-30 מיליון עותקים ברחבי העולם). "אני חושב על זה כשאני במשחק כדורסל - כל מי שנמצא פה בטח ראה את איבר המין שלי כשהייתי תינוק. אני מרגיש כאילו חלק מזכויות האדם שלי נשללו ממני".
למרות המרירות שקיימת בו סביב החלק שלו בתמונה המפורסמת, אלדן מודה - "אני חושב שזה גם אני שנסחף וחושב על זה יותר מדי". הוא אוהב את העטיפה עצמה, ולדעתו הקונספט "גאוני", אבל הוא לא אוהב את כל המרצ'נדייז סביב זה - כמו ספלים ופאזלים. "נירוונה הייתה להקה מגניבה, אני מניח", הוא אומר, "זה פשוט מוזר להיות חלק מזה".