אם גדלתם על המוזיקה של תחילת שנות ה-2000, הידיעה הזאת הולכת לרגש אתכם: הבקסריט בוי ניק קרטר והסקייטר גירל אבריל לאבין הוציאו שיר משותף! זה יכל להיות איכשהו הגיוני פעם, אבל עכשיו, בואו נודה, זה קצת ביזאר. מה שיכול להסביר את היציאה הזאת זו העובדה שאבריל לאבין והבקסטריט בויז יצאו לסיבוב הופעות משותף בארה"ב ב-2014, ושם בטח נוצר החיבור בין ניק ואבריל.

ניק קרטר, שבזמן האחרון שומעים ממנו בעיקר בהקשר של "רוקדים עם כוכבים", סיפר: "אני כל כך שמח עם הסינגל בגלל שלקחתי כמה צעדים אחורה ושאלתי את עצמי: 'מה המעריצים שלי רוצים? מה המעריצים של הבקסטריט בויז רוצים? מה אנשים אוהבים בלהקות בנים?'. אנחנו כאנשי בידור ואמנים לפעמים חושבים ומנתחים יותר מדיי ומנסים לעשות משהו שיש לו משמעות".

עוד ב-mako מוזיקה:

והשיר עצמו? יובא במכונת זמן משנת 2004: 3 וחצי דקות של נוסטלגיה מתקתקה, או דביקות מיושנת - תלוי איך מסתכלים על זה. מילות השיר עוסקות במערכת יחסים קריפית ואובססיבית שנגמרה - נשמע כמו טקסט שהיינו מצטטים באוואי באיסיקיו עם מספרים במקומות אותיות ומרגישים קשוחים ורגישים בגיל 14.