בשקט יחסי, הצמד מאיה בלזיצמן ומתן אפרת הולכים וקונים להם מעמד בארץ ובעולם. הצמד הזה, שמורכב מהצ'לנית והזמרת מאיה והמתופף מתן, הוציא אלבום שזכה לביקורות וקנה להם קהל מעריצים הולך וגדל שמשתף בעקביות את המוזיקה שלהם ברשתות החברתיות. ולא רק בארץ - השניים חזרו לאחרונה מסיבוב הופעות מוצלח בעולם, במסגרתו הופיעו בדרום אמריקה, קניה ופריז. עכשיו הם יפנקו את הקהל המקומי בהופעה ב-28.7 בתמונע בתל אביב.
לפני שהתחילו ליצור מוזיקה מקורית, השניים היו (ועודם) נגנים מבוקשים בתעשיית המוזיקה הישראלית, שעבדו בהקלטות ובהופעות עם מיטב המוזיקאים בארץ. "לפני שלוש שנים החלטנו שאנחנו רוצים לנסוע כמה שיותר רחוק בשביל שנוכל להתרכז ולכתוב אלבום", מספרת מאיה. "שנינו מנגנים פה עם הרבה אמנים ומאוד אוהבים את זה אבל כדי שנוכל לעשות את הדבר שלנו היינו צריכים להיות רחוקים ולא במרחק קריאה".
לאן נסעתם?
מאיה: "לאורגוואי. והיינו שם במשך 5 שבועות באיזה בית וחווינו את התרבות המקומית, את האוכל, את המוזיקה, את האוויר השונה, את האנשים. שם נולד האלבום הראשון שהוצאנו. תוך כדי שהיינו שם פגשנו כל מיני אנשים ביניהם, את אינדה דואו, צמד ארגנטינאים שבאו להופעה באורגוואי ומישהו שאנחנו מכירים הפגיש בינינו. מאז היינו בדרום אמריקה עוד פעמיים, פעם אחת הקלטנו באלבום שלהם ובפעם השנייה יצא שהייתה להם הופעת בכורה שהשתתפנו גם בה".
מתן: "הם חברים מאוד טובים שלנו ונוצר קשר מדהים איתם. אנחנו מצפים לעתיד, עשינו סדרה של קליפים כשהיינו שם בפעם הראשונה ואנחנו ממש מתגעגעים אליהם רווצים לעבוד איתם שם".
החיבורים הבינלאומיים הביאו אותם גם לפריז, שם חתמו בלייבל מקומי, ואפילו לפסטיבל ג'אז בינלאומי בקניה. "זו הייתה אחת החוויות הכי משמעותיות שהיו לשנינו בחיים", מספרת מאיה בהתרגשות. "זה היה מין מקום שאתה לא יכול לצאת לבד מבחינת אבטחה, אז כל ערב נגמר בזה שיושבים ומדברים כל האמנים של הפסטיבל במלון, וזו הייתה חוויה נורא שונה מפסטיבלים אחרים שהיינו בהם".
מעבר למוזיקה, לאותו פסטיבל הייתה גם מטרה חברתית: "מי שארגן את הפסטיבל הוא ראש חברת הסלולר הכי גדולה בניירובי, והוא הקים בית ספר לילדים שבו הוא נותן להם כלי נגינה ומלמד אותם לנגן ובכך הוא פותח להם אופציה לחיות בעתיד, משהו שהם יוכלו לעזוב את הסלאמס ולעבור לעיר בזכותו. כל ההכנסות מהפטיבל הלכו אליה".
איך היה המפגש עם הילדים?
מאיה: "זה היה מפגש קיצוני, 500-600 ילדים בתלבושת אחידה, ניגנו להם והם ניגנו לנו. הפגישו אותנו עם 3 צ'לנים בני 14 שהם הילדים הכי מתוקים שפגשתי והם שאלו אותי אם בא לי לתת להם שיעור. ניגנו קצת ובזה שדיברנו באותה שפה, שהיא המוזיקה, זה גרם להם להרגיש שיש סיכוי, שאנחנו שווים. אנחנו בקשר עם הילדים האלו, אנחנו כל שבוע עושים איתם שיחת סקייפ של איזה שעה, לפעמים מנגנים ולפעמים פשוט מדברים. כל מה שהם צריכים זה קצת אהבה ולנו הם נותנים כל כך הרבה".
מתן: "עצם הפסטיבל הזה היה מורכב מכמה הופעות וכיתת אמן שהעברנו שם לחבר'ה מקומיים מניירובי, והייתה היענות מאוד גדולה, הרבה אנשים הגיעו ושאלו המון שאלות נורא נכונות והיה מאוד מעניין שם. ההופעה שסגרה את הפסטיבל בסוף השבוע הזה הייתה מופע באצטדיון ענק מול 10,000 אנשים. שנינו מופיעים שם מול הקהל הקנייתי הענק הזה בעברית ובאנגלית, ומה שאני חשבתי עליו זה על שלושת הילדים שהיו בקהל, שאנחנו עכשיו נותנים להם תקווה".
איך זה להופיע בעברית מול אנשים שלא דוברים את השפה?
מאיה: "אנחנו מנגנים בחו"ל, אבל העברית מאוד חשובה לנו. אנחנו שרים גם באנגלית, אבל העברית זה מי שאנחנו, אנחנו באים מפה. לא מסתירים את זה בשום צורה ולא רוצים להסתיר את זה. מוזיקה זה בינלאומי, לא משנה באיזה שפה אתה שר, אם אתה מחובר אל הקהל והוא אליך אז אנשים נהנים והם שם למרות שהם לא מבינים מילה בעברית, זה כל כך לא משנה. זה משהו שלנו הוא מאוד חשוב והוא מתקבל באופן יפה שזה קצת הפתיע אותנו".
מעבר לצמד מוזיקלי, אתם גם זוג. איך זה עובד?
מתן: "מרגיש מאוד טבעי כי הכרנו מתוך המקום הזה ששנינו מנגנים בתעשיית המוזיקה הישראלית, מאיה מנגנת צ'לו שנים עם הרבה אנשים ואני תופים. הכרנו דרך העבודה ביחד קודם כל ונהיינו זוג לאט לאט ופשוט המשכנו לעבוד ביחד. זה גם טבעי וזה גם נוח וזה גם כיף, זה עובד לנו בצורה מאוד טובה. אנחנו שני אנשים מאוד נוחים ומאוד מתפשרים, יש דינמיקה מאוד טובה וזה ברור ששנינו פה בשביל מטרה. היינו בוחרים לעבוד אחד עם השני בתור שני מוזיקאים בכל מקרה".
מאיה: "זה חיבור שאני לא יכולה להסביר. זה משהו שהוא מעבר. סומכים אחד על השני בצורה טוטאלית, שומרים אחד על השני. לעלות על במה ביחד זו הרגשה מדהימה שאי אפשר לתאר אותה במילים. אחר כך לא תמיד צריך לתאר אותה, הרגשנו את זה שנינו אז זה לא כל כך משנה אם נדבר על זה או לא. לנו זה עובד בצורה מדהימה".