פועלים טוב יותר בשבילך
מריונטה סול - "עיר של פועלים"
מריונטה סול היא כנראה הלהקה עם הפער הכי גדול בארץ בין מידת התקשורתיות של חבריה לאיכות המוזיקה שלה. האמת היא שיש בזה איזשהו חן, בעידן בו כל אחד מלהג ללא הרף. אחרי "עשור", שהצליח יפה ברדיו והפתיע אפילו את חברי ההרכב, מגיע סינגל שני - שיר הנושא מאלבומם "עיר הפועלים" שייצא בקרוב. "עיר פועלים" מצדיק את הווייב התקשורתי שהופנה כלפי הלהקה הדרומית הזו. בזמן שכולם שרים שירי אהבה נוגים ועצובים בוחרים מריונטה לשיר רוק עם מילים לא "מתנחמדות" על עיר רפאים, שמשדר סוג של קלאוסטרופוביה וכאוס גדול, מלווה בקלידים, תופים רועמים ואותם סינתים שליוו גם את "עשור". "הקור מושל ברחובות, לחיות למות, בעיר של פועלים, המתנקשים על הגגות, בעוד הלב שלך פורח", שרים המריונטות וכמעט שלא משאירים שביב של תקווה. ובכל זאת יש הרבה תקווה לרוק הישראלי עם להקה כמוהם.

Baby, It aint over till it's over
לה גארדיה - "לא נגמר"
לוקח קצת זמן אבל בסוף אפשר לחבב את "לא נגמר", הסינגל החדש של לה גארדיה מתוך אלבומם "פאזל". זהו שיר אהבה רומנטי, פן אחר ברפרטואר של ההרכב, שהתמחה עד כה ברוק קשיח יותר. הוא נכתב על זוג חברים רגע לפני החתונה, עם כל המחשבות שמתלוות לתהליך ולטקס. המילים אמנם מעט בנאליות ומשתמשות בכל הקלישאות כמו "מסלול" ו"דרך ארוכה" כדי לתאר יחסים בין בני זוג. גם השמלה הבוהקת נשמעת קצת פחות סקסית ממה שאפשר היה לדמיין, אבל הפזמון הקליט והרך והחורף המדשדש משכיחים את כל המגרעות. נותר להתמסר לקול הגבוה של אדר שפרן, ששר "אני פשוט אותך אוהב" וללחן הקליל, ולחשוב גם על הצדדים החיוביים שיש במוסד הזה שנקרא חתונה.

נפלאה אהבתך
ניסים והנפלאות - "אין לי מילים"
"לא יאומן אנחנו יחד ממשיכים לגדול, אין לי מילים לדבר נחמה, אל תשכחי יש בי מנגינה", שר טל הפטר, שבחר לעצמו את הכינוי "ניסים צדוק והנפלאות". ואכן נפלא ומוצדק הוא השיר הזה, שמקבל בלי שום ספק את אות מצטיין המדור של השבוע. העיבוד היפהפה, השירה של הפטר והמנגינה מזכירים מאוד את החומרים של דקלה ועמיר בניון. הפתיחה מזכירה את אבישי כהן, אבל השילוב שעושה הפטר בין מזרח למערב מעורר התפעלות. הוא עצמו פסנתרן ג'אז, בוגר בית ספר 'רימון', שמגיע מעולם של מוסיקה קלאסית. במוצאו הוא חצי פולני וחצי מרוקאי ולמוסיקה הערבית הגיע דרך סבו, החזן אלי עוזיאל, שאת השפעתו אפשר לשמוע כאן. כשמקשיבים לשיר הזה שוב ושוב מתחשק נורא לשלוח כמה כותבים קבועים של הז'אנר הים-תיכוני לסדנה אינטנסיבית אצל טל הפטר, שילמד אותם דבר או שניים על לחן ושירה.

שיר השירים בלי שעשועים
אורנה דץ - "שיר השירים"
"שיר השירים", הסינגל הרביעי של אורנה דץ מתוך אלבום הבכורה "שיר ערש פנימי", מזכיר ברוחו את האלבום של אסתר שמיר "בגלל האנשים שאני אוהבת". יש בו סוג של הבשלה ושקט פנימי ועם המילים והלחן של זאב נחמה הוא מפנה את הבמה לקול ופחות לכלי הנגינה שמלווים אותו. יחד עם זאת השיר לא עמוק מספיק ונדמה שדץ מביאה את הקול אבל לא מספיק את הרגש. יש כאן כנות ואין מניירות, אבל איכשהו זה נשמע קצת "עייף" ומודע מדי לעצמו. אולי אם דץ הייתה כותבת בעצמה את המילים ולא פוחדת להיחשף, כפי שנחשפה בסרט המביך שנעשה עליה בערוץ 2, היה מתקבל שיר שגם מצליח לחלחל. כרגע זה נשאר בגדר פרווה, לא יותר, ולא נראה שלשם הדצה רצתה לכוון.

בית המריבה
עידו מוסרי - "מחשבות על בית"
השניות הראשונות ב"מחשבות על בית", הסינגל השלישי של עידו מוסרי, מזכירות את "Logical Song" של "סופר-טראמפ". ההמשך נשמע אמנם מחויך כמו הלהיט ההוא, אבל לא נראה שלבריטים החביבים מהסבנטיז יש סיבה לדאגה. מוסרי מוכשר מוזיקלית, אבל מעבר לניסיון להיות הומוריסטי-מריר השיר מתאים יותר להצגה או מחזמר. הוא ממשיך לשיר על יחסים בינו לבינה בטקסט קצת ארוך ודי סתמי, שלא מצליח לשכנע, מתלונן שלא הספיק לעשות מספר מטלות כמו לנקות, לשלם בדואר וכו'. בשלב מסוים יש לו מחשבות על יחד, הוא לא זוכר מה צריך לעשות ומתגעגע לפעם. באים לעזור אבישי כהן בחצוצרה, תמר אייזנמן בגיטרה, פיטר רוט בבס ואחרים, אבל העזרה הזו לא ממש ממריאה והשיר נשכח מהר כלעומת שבא ולא משאיר חותם.