מאור כהן מוציא שני סינגלים חדשים ומצויינים - "מנגינה" הקצבי והסוחף על גבול הגרוב-דיסקו, שיכול להיות בקלות להיט רדיו מצליח, ו"הדרמה" - שיר מחאה חברתי-פוליטי באווירת סיקסטיז פסיכדלית, שמתגלגל למוזיקה של סרט אפי.
שני השירים יופיעו באלבומו החדש "החופש הגדול" שייצא בקרוב, בהפקה מוזיקלית של טל מטמור. האלבום כולל את השירים שהוציא כהן עד כה: "חוזר אל החיים", "האם תרצי" ו"ארץ קשה", שיצא לפני הבחירות ורמז להתרסה פוליטית.
בשירים האלה, כדרכו בקודש, מאור כהן הוא אמן מגוון שמנסה לטעום מהכל ויכול להתנסות בשלל סגנונות ועדיין להישמע בהם טבעי. הוא לא חושש מסטיילים שבעיני אחרים עלולים להישמע בזויים (דיסקו ופופ) ונהנה להתפנן על מוזיקה קולנועית, מערבונית, קאובוי של חצות בלב תל אביב. יש בו חיפוש מתמיד, והוא בדרך כלל מפתיע, מה שהופך אותו לאמן אלטרנטיבי, במובן הרחב והטוב של המילה השחוקה הזו.
בכלל, נדמה שבאלבום החדש, בניגוד לעבר, מאור כהן גם מעז, אולי לראשונה בקריירה הארוכה והמפותלת שלו, להגיד דברים חשובים על המצב הישראלי האקטואלי. הוא לא זועק את המחאה וההתרסה שלו בגרון ניחר, כי הוא לא צריך לצעוק. מאור כהן אומר את מה שהוא חושב ומאמין בו, ותמיד נשאר 'קול'. כי כמו שכבר נכתב בעבר - מאז אריק איינשטיין מאור כהן הוא סמל ה'קוליות' הישראלי.
*מאור כהן ישק את האלבום החדש בהופעה שתתקיים במועדון זאפה בתל אביב ב-20 במרץ, ובה יארח את דני סנדרסון.
"מנגינה"
"תגידו לפעמים את כל האמת, תגידו בפנים מבלי לאותת / תנו סימן ואני מוכן, לצאת לדרך בלי למדוד לי זמן
תנו לפעמים להיות אמיתי, תנו לי לפעמים לצאת מעצמי / לא מדויק אני על חבל דק, תנו לרגע קט לצאת מהמשחק
פזמון: יש לי מנגינה, שכל מי שישמע יאמר היא דומה למנגינה, שליוותה אותי, שמשהו קרה, ארוכה הדרך אל בית השמש העולה
תנו לפעמים לראות את הסוף, תנו לי להבין שיש בזה טוב / מחושב אני לא נשאב, נשאר באותו מקום אך על הסף
פזמון: יש לי מנגינה, שכל מי שישמע יאמר היא דומה למנגינה, שליוותה אותי, שמשהו קרה, ארוכה הדרך אל בית השמש העולה".