אנחנו עדיין מתקשים לעכל את לכתו של אמיר פרישר גוטמן, ולצד העצב והגעגוע עלה גם פרץ נוסטלגיה שגרם לנו להיזכר בכמה מרגעיו המוזיקליים בקריירה. בין הקליפים של היי פייב, הביצועים בפסטיגלים השונים ושירי הסולו, לא יכולנו להתעלם מאותו קליפ לשיר "יום אחרון", שמופיע באלבומו "דבש בכוורות" שיצא ב-2007. במהלך הוידאו גוטמן הולך על החוף ולקראת הסוף נכנס למים ונעלם בתוכם.

העובדה שאותו קליפ מלפני עשור מציג סצנה בה אמיר צולל ולא עולה בחזרה, השאירה אותנו בהלם. זה נראה כמו נבואה שהגשימה את עצמה ועולם המוזיקה כולל לא מעט רגעים כאלה. את המילים לשיר המרגש, שכולל שורות כמו "כשהערב מלטף את היום והעצב מתחלף לחלום", כתבה קרן פלס, בעוד על הלחן היה אחראי מיקיאגי. קרן ספדה אמש לחברה הטוב:

זכרון. כשהייתי בת עשרים ושש, השתתפתי במחזמר ״הלהקה״ בהבימה, וחבר שלי בדיוק עזב אותי. אחרי שלוש שנים ביחד, הוא ביקש שאצא מהדירה שגרנו בה ביחד, ובכיתי בלי הפסקה. בכיתי בבוקר, כשקמתי לעוד יום בלעדיו, ובלילה, כשהלכתי שוב לישון לבד. דרמות מטופשות של נעורים. היו בקאסט שלנו בהבימה הרבה אנשים נפלאים, מוקי, שירי, אדיר, יעל, אבל רק אחד מהם ראה את השבר מתחת לחיוך שלי. אמיר, שלא הכרתי עד אותו רגע, מלבד חיוכים מהפוסטר, לקח אותי הצידה וממש נזף בי - ״את בדיכאון קרן. תקשיבי לי, זה נגמר כל הפרצוף אבל לאומי הזה! מרגע זה אסור לך להיות יותר לבד, ואת עושה מה שאני אומר לך.״ הוא שכפל לי מפתח, פינה לי מיטה בדירה הלא גדולה שלו, ואפילו קנה לי פיג׳מה. גרתי אצלו חודשיים. עד שמצא לי בעצמו דירה חדשה. באותם ימים לבשתי לו את התחתונים ובכיתי על כתפיו. הייתי זרה לו, אבל הוא בין רגע הפך לאדם הכי קרוב אלי. בעיר מנוכרת כזאת, במיוחד במקצוע תובעני כמו שלנו, פשוט לא רואים אותך. אמיר תמיד תמיד ראה. אי אפשר היה לעבוד עליו. הוא ידע בדיוק מתי אני סתם עושה את עצמי שמחה, ומתי באמת הצליח להצחיק אותי. היה לו אכפת. כאב לו לראות כאב, בעיקר מיותר, בעיקר כשהחיים יפים כל כך. לא הייתי היחידה. הוא פשוט כל חייו, כל הזמן, תמיד, דאג לאחרים. היה לו לב כזה גדול, שכל אחד מאיתנו חשב שרק לו יש שם חדר. היום חדרים רבים כל כך חשוכים ועצובים. אמרנו שגיבורים תמיד מנצחים. נשבעת שהטוב גובר בסוף על כל ציר רשע. ים, שמיים, אדמה, אתה שייך עכשיו לעולם. רוח מנשבת. אור בקצה מנהרות. אמיר שלנו. אני כל כך אוהבת אותך. אנשים כמוך פוגשים רק באגדות, לא כשבאמת. ואנחנו נפרדים היום מצדיק. חשוב לי שידעו כולם שאמיר היה צדיק! מלאך שליח שמיים, שעזר לכל כך הרבה אנשים פה, על פני הכדור המסובב הזה, ודאג לעשות את זה תמיד בסתר. כמנהג צדיקים אמיתיים. איש של חסד. שולחת אור לחברים ולמשפחה, שנלקח מהם היום האור הנדיר הזה, בקצה מנהרת היומיום. זאת פרידה מגוף. הנפש של אמיר תישאר איתנו תמיד. אני לעולם לא אוכל לשכוח. זה שהיה לי חבר, שהיה לי אח, שהושיט לי יד בעת צרה. שראה. ששכפל מפתח ופתח את הלב, בלי לבקש בעצם כלום. וזה, באותם רגעים, היה הכל. נוח על משכבך בשלום. אין קץ לדמעות. @amirfguttman

A post shared by Keren peles (@kerenpeles) on