ל"ראשון בבוקר" של עדן בן זקן, אנה זק ונונו היה את כל הנתונים להיות השיר הגדול הבא של ישראל. לפני שיצא, נזכרתי איך הרגשתי בפעם הראשונה ששמעתי את "דובשנייה", שגם היה מגה שת"פ ועוד עם שמות יותר קטנים, ופיזית פחדתי ללחוץ פליי אתמול כי חשבתי שאני הולך לשמוע את הלהיט של 2023, אבל במקום דובשנייה, קיבלנו ופל לימון.
קודם כל, מתי בעשור האחרון מישהי מהשלישייה הזו פגשה בדיי ג'וב מקרוב ולא דרך סרטונים של עובדים ממורמרים בטיקטוק? איך אפשר להתחבר - או מינימום להאמין - לבן זקן כשהיא שרה "אם היה לי כסף אז הייתי טסה"? למה להוריד? עד ששלוש כוכבות ישראליות מתאחדות לשיר משותף, הן מנסות להידמות לנשים רגילות, כשכולנו יודעים שאף אחת מהשלישייה הנ"ל לא אישה רגילה לחלוטין, וזה בסדר, אחרת לא היינו מאזינים להן.
בן זקן עושה את שלה עם פזמון מזרחי קליט, אבל בלטה *מאוד* בחסרונה החוצפה המוכרת שלה מ"מועבט", "WTF" ו"ממתק". ונונו, טוב, נונו עומדת באמצע האופן-ספייס מקפיצה חביתה על מחבת. לא יודע מי אחראי על חלוקת השורות, ואני בטוח שהיא תרמה לשורות של האחרות, אבל דווקא הבית הראשון של נונו נשמע קצת כמו פרודיה של עצמה עם השורות "עבודה בוקר טוב יום טוב". אגב, לא הכל משביז ב"ראשון בבוקר", ההפקה של סתיו בגר פאן ומשלבת את כל מה שיכול להיות כיף בפופ ישראלי: שריקות כינורות וחפלה.
בפתיח של הקליפ שומעים שורות מלהיטים קודמים של כל אחת מהן: "בוא תראה מה פספסת" ו"שמתי חליפה של גוצ'י". איך עברנו מזה לשיר על כריך חביתה בקפיטריה? בזמן שנועה שרה שהיא פנתרה ואגם "מאיימת" שתזרוק אלפייה על הבחור שמזלזל בה במועדון, עדן אנה ונונו תקועות בתור לקפיטריה.
בסוף, מי שיוצאת הכי טוב מ"ראשון בבוקר" היא דווקא זו שהתחילה את הקריירה שלה כדוגמנית ועובדת קשה מאוד לשנות את התדמית שלה. אחרי שאנה זק התקשתה לבצע בלייב את הלהיט הראשון האמיתי שלה "לך לישון", היא כבר לא מאותגרת עם קטעי שירה והיא ממשיכה למתג את עצמה ככוכבת פופ.
ואי אפשר שלא לדבר על הפיל העצום שבחדר: החסות מחברת ההיי טק שהשיקה מתחם עובדים חדש. אני לא יודע מה הגיע קודם, הפניה מהחברה או הרעיון לכתוב שיר על שביזות יום א', אבל קצת מבאס שבמקום להכריח את החברה לצאת מאזור הנוחות, קיבלנו קמפיין תדמית וגיוס עובדים. נו, טוב. מאחורי כל פזמון פופ בישראל, יושבת נועה קירל אחת, אומרת שהם רגילים.