יורם טהרלב ז"ל, שהלך הלילה לעולמו, נחשב לאחד מהיוצרים שאחראים על עיצוב התרבות במדינה בשנים הראשונות שלה, ולפי ההערכות הוא אחראי על כ-800 פזמונים, וכתב קלאסיקות תרבותיות כמו "הבלדה על יואל משה סלומון", שירים ללהקות הצבאיות כמו "תמיד עולה המנגינה" ובלדות מרגשות כמו "את חרותי" לחוה אלברשטיין.
הוא נולד ב-24 בינואר 1938, וגדל בקיבוץ יגור לסופר והמשורר חיים טהרלב (טרלובסקי), יליד ליטא, שזיהה את הכישרון של בנו והעביר לו את האהבה לשפה העברית הכתובה. בעת שירותו הצבאי שימש כתב בעיתון "במחנה גדנ"ע" ולאחר מכן שימש כעורך עיתון זה ו-"במחנה נח"ל", ולאורך השנים כתב מספר רב של שירים ופזמונים, רבים מהם לפסטיבלים ולתחרויות שונות, כולל לפסטיבלי הזמר ולאירוויזיון.
בין יצירותיו הבולטות: "גבעת התחמושת", "הבלדה על יואל משה סלומון", "היה לי חבר היה לי אח", "בפרדס ליד השוקת", "ישנן בנות", "אינך יכולה", "הדרך אל הכפר", "קום והתהלך בארץ", "על כפיו יביא", "הורה", "חסקה", "ההר הירוק תמיד", "ברבאבא", "אתה לי ארץ", "שהשמש תעבור עלי" ועוד.
טהרלב היה נשוי למשוררת נורית זרחי, ולשניים נולדו שתי בנות, רוני ואראלה. ב-1980 נישא בשנית ללינדה, והשניים הביאו לעולם את דניאל ומיכל. לינדה הלכה לעולמה ב-2011, ושלוש שנים לאחר מכן הוא התחתן בשלישית עם בתיה קינן.
מוקדם יותר השנה התפרסם האלבום "יעלה ויבוא", מיזם מוזיקלי שנועד להנציח ולכבד את יצירותיהם של גיבורי תרבות ישראלים, משוררים ופזמונאים שעיצבו את פס הקול של מדינת ישראל. "יעלה ויבוא" היה הפרויקט הראשון במסגרת "צאן ברזל", ונוצר כולו סביב היצירה של של טהרלב.
ארונו יוצב מחר (שישי, 7.1), בשעה עשר בבוקר באולם מסקין בתל אביב, שם הקהל יוכל לעבור על פני הארון, וטקס האשכבה יחל בשעה 11. ביום שישי הבא יקיים בהבימה אירוע לזכרו בהשתתפות אמנים רבים בהם: ירדנה ארזי, אילנית, הגבעטרון ועוד.