בשמו של אלבומה החדש של קרולינה, "שלוש", מסתתרת משמעות נוספת וברורה פחות מהעובדה שזהו אלבום הסולו השלישי של הזמרת - זהו האלבום הראשון שהיא יצרה מאז שלחייה הצטרפו שתי נפשות נוספות, בן זוגה ובנה, ויחד הם שלוש. כמי שהכתיבה שלה תמיד הייתה מאוד אישית וקרובה ללב, כמובן שהשינוי הגדול בחיים ניכר גם ביצירה. "אני פתאום מבינה שהתוספת המדהימה והעצומה הזו לחיי מאוד ניכרת באלבום", היא מספרת. "אין הרבה רגעים כבדים באלבום, כדי שהילד שלי שהוא קטן וצעיר יקבל תדר רך ומרגיע ומלטף ובאיזשהו מקום הוא קצת מטייל בתוך האלבום וגם בן הזוג שלי".

היא איתנו כבר שנים ארוכות, בהם לאט לאט הצליחה, בזכות עבודה קשה, גרוב אינסופי וקול חד פעמי לחדור את גבולות המיינסטריים ולהפוך לאחד האמניות האהובות במוזיקה הישראלית. הכרנו אותה כסולנית ההרכב הפ'אנקי פאנסט, ולאחר מכן כצלע בשלישיית "הבנות נחמה". מאז היא הוציאה שני אלבומי סולו שסיפקו להיטים אהובים רבים וביניהם "אף אחד לא בא לי", "מול הים", "צר לי צ'רלי" ועוד.

"זו תקופה טובה", היא אומרת, ונראה שבהחלט כך. מעבר לחייה הפרטיים, אלבומה החדש שהפיק רונן סאבו ויצא לא מזמן מתקבל באהבה גדולה, והסינגל הראשון מתוכו "ענן" כבר מושמע בתחנות הרדיו ללא הפסקה. במקביל, היא משתפת פעולה עם אדריאן יאנג, מהמפיקים המעניינים ביותר בעולמות הסול-פ'אנק-היפ הופ בארה"ב. לכבוד האלבום החדש ולכבוד הופעה חגיגית שלה בסוף השבוע הקרוב (ה-16-18 לפברואר) במסגרת "סוף שבוע עברי" במלון ישרוטל אגמים, זכינו לשוחח איתה.

עטיפת האלבום עיצבה דניאל ווינברג המופלאה ❤️#newalbum#musicisrullingmyworld #love#heart#danielle_weinberg

A photo posted by Karolina Avratz (@karolinamusica) on

איך הייתה העבודה על האלבום החדש?

"זה אלבום שלקח לי הרבה זמן ליצור אותו, גם כי רציתי לדייק וגם כי יצאתי לחיפושים ולא וויתרתי כדי להגיע עם כל שיר למקום שאני שלמה איתו. לא באתי עם איזוהי אמירה חדשנית, אבל כן רציתי שהסאונד יהיה מאוד עכשווי ופרש ובהיר".

אמנים נוטים לומר שבתקופות קשות יותר קשה ליצור. הרגשת את זה?

"בגלל שאני כותבת את חיי דרך המוזיקה ולרוב אני לא כותבת על דברים שלא קיימים בתוכי אז להפוך לאמא זה דבר מאוד מאתגר ועוצמתי וגם להפוך לבת זוג זה סוג של אתגר שהוא מאוד מותח את הגבולות שלי כאישה. באיזשהו אופן האלבום הזה נכתב גם ממקומות של המון פחד מהדבר החדש הזה. העוצמה של החיים כשאישה יולדת היא מטורפת. להחזיק תינוק ולהניק תינוק וללכת איתו ולהתמודד עם זה כשיש הופעה, להתמודד עם עייפות שמשפיעה מאוד על הנפש ועל המצב רוח ועל מי שאתה. האלבום נכתב גם מתוך שמחה וגם מהכיפכוף הזה של החיים".

הסתירות האלו תמיד היו חלק מהמוזיקה שלך.

"אני אדם קצת חצוי, 50-50, שחור ולבן. אני חווה את החיים כמו איזו דיכוטומיה של אמת. גם כשאני בלבן וגם כשאני בחושך, וגם אם הם מתקיימים בו זמנית, אני מרגישה ששניהם אמיתיים ומשפיעים עליי בעוצמה, גם הטוב וגם הרע. זה יוצא קצת במוזיקה, מצד אחד היא שמחה ומצד שני תמיד יש עצב ופחד קיומי".

איך נוצר החיבור שלך עם אדריאן יאנג?

"הוא היה בהופעה של קותימאן בארץ, ראה אותי ונאמר לי שהוא התלהב כשהוא שמע אותי. נורא שמחתי כי מאוד הערצתי אותו וכתבתי לו תגובה על תמונה באינסטגרם ומיד הוא אמר לי - 'את רצינית? תעשי מהר סקייפ כי אני חייב לדבר איתך'. ואז דיברנו, אמרתי לו שהקול שלי מוקדש לו, אני כל כך אוהבת את מה שהוא עושה. טסתי ללוס אנג'לס, הקלטנו מספר שירים ואחרי כמה חודשים גם הופעתי שם. גם עכשיו הוא עוקב אחרי כל העשייה שלי ואנחנו מתכתבים המון ובטח גם ניפגש בקרוב".

איך הייתה העבודה בארה"ב?

"זו חוויה מדהימה. היה פה מהלך, הרגשתי אמיצה כשנסעתי. זה לא היה פשוט בשבילי, אני לא אוהבת להתרחק מהבית, ומסתבר שזה היה נכון. אדריאן יאנג הוא מאוד מיוחד, הוא מאוד טהור בתפיסה המוזיקלית שלו, בכלים שהוא משתמש בהם. יש לי משהו כבד לגבי טיסות ולצאת מהבית, אבל כשמדובר בכאלה שיתופי פעולה אני מתאמצת ואני מאמינה שאטוס שוב, אבל הפעם עם המשפחה".

ההצלחה שלך לא קרתה בן לילה. יוצא לך לפעמים לחשוב על הדרך שעשית?

"אני לא מפסיקה להודות על זה. זה קסם. אני מודה לכל מאזין ומאזינה ומי שבא להופעות ורוכש את הדיסקים. זה חלום. אני לא מאמינה בקיצורי דרך, זה נשמע כמו קלישאה אבל אני באמת לא מאמינה בזה. מראש ידעתי שהדרך שלי תהיה קשה ומאתגרת. אני לא הטייפקאסט שנפתחות לו דלתות, אצלי זה נובע מעבודה קשה וסיזיפית. אני לא טאלנט, אין לי דרך של כוכבנית, וכשאתה מביא את הנשמה שלך אז הדרך היא יותר מורכבת ולא מתפשרת. יש לי ויז'ן ורצון ואני הולכת איתו ומשתדלת להשאיר את הכל קרוב אליי - אי אפשר להגיד לי מה לשיר ואיפה".

אפרופו קיצורי דרך, מה דעתך על ריבוי תכניות הריאליטי המוזיקליות בארץ?

"אני לא צופה כמעט בטלוויזיה, אבל מדי פעם ראיתי שקורה שם משהו נחמד, יש שופטים טובים, יש אווירה שכל העם משתתף בה. אין לי ביקורת על המקום הזה, אבל אני כן חושבת שהצלחה מהירה של זמר צעיר ורך בשנים היא מסוכנת. אני חושבת שאמן צריך להתבשל. הייתי ממליצה לאנשים צעירים לא לחשוב שרק דרך ריאליטי אתה יכול להתפתח - להפך. ככל שאתה מתבשל יותר עם עצמך אתה תגיע למקומות יצירה גבוהים יותר. מה שחסר פה, לדעתי, זה באמת תכניות מוזיקה טהורות. אם אני רוצה להופיע היום בטלוויזיה אין אף תכנית שתכיל אותי, וזה עצוב. הטלוויזיה והערוצים המסחריים לא עוזרים לנו לחשוף את החומרים שאנחנו עובדים עליהם. תכניות הריאליטי לא מפריעות, אבל היה נחמד אם היה גם תכניות תרבות שמאפשרות לנו המוזיקאים לחשוף את היצירות החדשות שלנו".

כאמור, קרולינה תופיע כחלק מ"סוף שבוע עברי" במלון ישרוטל אגמים באילת. מדובר בסופ"ש מושקע ובמרכזו הופעה של אמן אורח - בסוף השבוע הקרוב זו תהיה קרולינה שתפתח ביום חמישי את סוף השבוע במופע אקוסטי. "נולדתי ביפו אבל גדלתי באילת, חצי אילתית", היא אומרת, "אז אני חושבת שההופעה תהיה מלאה באהבה ויהיו קצת שירים חדשים וגם את השירים שמכירים. יהיה כיף ואפשר יהיה גם לזוז וגם לשבת. אני מתכוננת". חוץ ממנה יהיו שם גם סדנאות שף, מסיבות צ'יל אאוט ונגיעות ספא. כרטיסים ופרטים על סוף השבוע הזה ואחרים אפשר למצוא באתר ישרוטל.