סוג של תיקון היסטורי קטן התקיים אתמול באקספו תל אביב. אלפים הגיעו למסיבה של שנות התשעים כדי לשמוע את ד"ר אלבן, פייב, סוניק, טו אנלימיטד ואקווה. כן, שאף אחד לא יתבלבל - זה הפסקול של שנות ה-90 בישראל.
רשימת האומנים הזאת יחד עם שמות כמו איסט 17, קאלצ'ר ביט, קורונה, סנאפ, דיג'י בובו, סקטמן ג'ון, האדאווי וכמובן אייס אוף בייס (שזכו לשאגות שמחה מהקהל כשהדיג'יי בסך הכל ניגן את Beautiful Life) היא זאת שבאותם הימים נוגנה בלי סוף ברדיו הישראלי. רדיו בהובלתה של רשת ג' ז"ל (לא בגרסתה חסרת המשמעות כיום) – תחנה שלא שנאה פופ ולא התייחסה לדאנס בהתנשאות כמו המתחרה מיפו, שהיום מדי פעם מתענגת על העבר אותו כל כך אהבה לשנוא.
הערב התחיל עם פייב, שמהם נותרו רק שלושה. בזמן אמת פייב הייתה אחת מהלהקות הבנים האהובות ביותר בישראל. כזאת שהצליחה למלא את פארק הירקון. היום היא מאותן להקות המכונות "וואלה, זה שלהם?". כלומר, לא כולם יודעים לשייך אליהם את אין ספור הלהיטים שלהם, אבל כאלה שכולם יודעים לזמזם. וכך בדיוק היה - כל שיר שהשלושה שרו זוהה מיד על ידי הקהל ששר יחד איתם.
אחריהם עלתה סוניק. בדומה לפייב, גם עבור הזמרת הבריטית זאת לא הפעם הראשונה בישראל ונראה שהביקור ההוא השאיר בה חותם לא קטן. היא הודתה לקהל על התמיכה בתחילת הדרך ולכן לא הייתה לה בכלל התלבטות אם להגיע פעם נוספת (רמז לקמפיין הבלתי נגמר של ה-BDS נגד כל אומן שמגיע לישראל). סוניק, נתנה את ההופעה המרגשת מכולן וכמו כל מי שהופיע אמש ידעה בדיוק בשביל מה הקהל הגיע כששרה בדיוק את 3 הלהיטים הגדולים שלה (Sky, Feel So good, I Put a Spell On You). בסיומם, כשהיא חנוקה מדמעות, הודתה לקהל ופינתה את הבמה לטו אנלימיטד.
מהצמד המקורי נשאר רק הראפר ריי. אחרי לא מעט ניסיונות איחוד עם הזמרת המקורית אניטה, השניים הבינו שזה לא זה, ריי לקח את המותג טו אנלימיטד ומאז מופיע ברחבי העולם כשלצידו בכל כמה שנים זמרת אחרת. כיום זאת מישל קרמט, שהציגה את ההופעה הווקאלית המרשימה ביותר של הערב.
במובן מסוים היה מעניין לראות מה שרד מההרכב המפואר הזה. בשיאם מ-1991 עד 1994 כל סינגל שלהם הצליח לחדור אל עשרת הגדולים של ישראל וב-1993 עשרות אלפים הגיעו לראות אותם בפארק הירקון בחגיגות יום העצמאות. בפועל, רבים מהקהל אמש שבא לראות את אקווה מסוף שנות ה-90, פתח ויקיפדיה כדי להבין מי שלט במצעדים בתחילת שנות ה-90. הם עלו לבמה עם Control Your Body, שיר שהיום רק המעריצים המושבעים שקנו את Top Pop 94 יודעים לזמזם. משם המשיכו ללהיט פורץ הדרך שלהם Twilight Zone שהביא את הטכנו לראשונה למיינסטרים של הרדיו בישראל ובעולם.
עברו עוד שני שירים עד שהגיעה המנה העיקרית – No Limit מאותם להיטי על מושלמים שיכולים לפרנס אומן כל חייו. וכמו השיר גם הביצוע היה מושלם. ריי ומישל של 2022 לא נופלים מריי ואניטה של 1993. לסיום הגיע Get Ready For This - להיט ה"וואלה, זה שלהם?" שחתם את ההופעה המוצלחת ביותר של המסיבה.
החלק מכמיר הלב של הערב הגיע בהופעה שלאחר מכן והנפילה הייתה קשה. אם ריי בגיל 51 נשמע כמו ריי של גיל 21 בלי טיפת פלייבק, במקרה של אלבן בן ה-65 היה עדיף פלייבק. גם לאלבן יש רפרטואר מפואר, אך גם הוא מודע היטב לעובדה שהקהל הגיע לשמוע שני שירים. הוא פחות מודע לעובדה שכבר אין לו קול. לצידו עלתה דוגמנית עם מיקרופון ששיחקה בתפקיד הזמרת עם פלייבק מלא וזה בדיוק מה שהוא היה צריך לעשות. זה התחיל עם Let The Beat Go On (השיר הטוב ביותר שלו מלבד מה שנגיע אליו מיד), ואז הגענו למנה העיקרית: It's My Life, אותו אלבן ביצע פעמיים, בגרסה הרגילה וברמיקס. לאחר מכן סינג הללויה. כל זאת בזמן שהוא מזייף להחריד. סביר להניח שאם הקהל לא היה מחכה לאקווה, מתחם האקספו היה מתרוקן בשלב הזה וחבל כי אלבן הוא עדיין אחד מאמני הדאנס הגדולים שהיו כאן.
ואז הגיעו אקווה. בניגוד לאבירי היורודאנס טו אנילימיטד ואלבן, אקוואה התחפשו ללהקת רוק. Rose Are Red, איתו הם פתחו את ההופעה, הוא להיט יורודאנס מעולה. אמש היו שם הרבה תופים וגיטרות שהרסו אותו לחלוטין. למרות זאת, יחד עם טו אנלימיטד הם נתנו הופעה מרשימה. מההרכב המקורי נשארו שלושה – הסולנית לני, בעלה לשעבר ואבי שני ילדיה סורן על הקלידים והסולן רנה, שבין השניים קיימת כימיה מדהימה על הבמה. "בפעם הקודמת כשהיינו בישראל שרנו שיר אחד, היום נשיר 8!", צחק רנה כשכולם חושבים כמובן שברבי גירל יגיע אי שם בשיר השמיני. להפתעת כולם זה היה השיר השביעי כשעד אליו כל שיר ושיר עובר היטב את מבחן הזמן (במיוחד ד"ר ג'ונס). מה עוד אפשר להגיד על בארבי גירל שלא נאמר? בית ספר לאיך עושים להיט פופ שחוגג בימים אלה 25 שנה. זה גם היה השיר האחרון שהתנגן במצעד הלועזי של רשת ג' כשנבחר לשיר השנה של 1997, רגע לפני שקברניטי קול ישראל נתנו מכת מוות לדאנס בישראל. תודה אקווה, אלבן, טו אנלימיטד, פייב וסוניק על מסיבה מושלמת. רשת ג', אוי כמה שאת חסרה.