"מוזיקאים למען הדמוקרטיה", צעקה הכרזה שפורסמה אמש (חמישי) והתקשורת מיהרה להפיץ. אלא ששכחו להגיד שזו כנראה מוזיקה מאוד מאוד ספציפית. כשמחתימים מחאה או גילוי דעת עם כותרת כזו בומבסטית אפשר להניח שמדובר באנשים המובילים בתעשיית המוזיקה, בחוד החנית עם אמנים כמו נועה קירל, עדן בן זקן או עומר אדם. אלא שרפרוף זריז על הרשימה מגלה שכרגיל מדובר באותם אנשים, מאותה תרבות עם אותו קהל.
אפילו את שתי אחיות הכרקוקלי מארגני המחאה לא הצליחו להשיג, אלא רק אחת מהן. אה, ויובל סמו - גם הוא ברשימת המוזיקאים. אין ספק, עולם המוזיקה ממש התגייס. מי בכל זאת שם? יאיר ניצני, אתניקס ואחינועם ניני, כמובן, יזהר אשדות, כמובן, מוקי, ריטה, שלום חנוך, אורן לוטנברג ואלון לוטרינגר (זה לא אותו בן אדם, בדקנו), ואיתי כפיר. מי זה, אתם שואלים? אין לנו שמץ ובגלל זה יצאנו לבדוק למה אין ברשימה הזו מספיק אנשים שבאמת רלוונטיים לתרבות הישראלית היום.
אחד מהיוצרים האהובים והמוצלחים בישראל, אבי אוחיון, סיפר לנו שמירי מסיקה פנתה אליו והוא מעדיף לא להיכנס לזה. מסיקה אינה ממארגני המחאה, אגב, אבל כן התעצבנה כשגילתה שבקבוצת הוואטסאפ של המחאה נמצאים עשרות אנשים ואף לא זמר או יוצרת מהז׳אנר הים תיכוני הפופולרי, ופנתה לאוחיון עצמאית. כותב הלהיטים רון ביטון סיפר שזאב נחמה ויאיר ניצני שלחו לו הודעה בסביבות 6 בערב.
כשפנינו לזמרים מובילים כמו עדן בן זקן או עדן חסון, אנשיהם השיבו שאף אחד לא טרח אפילו לפנות אליהם. קטע, כי אתניקס מיוצגים באותה חברה עם חסון ובן זקן. מעניין מה מנע מנחמה לפנות אליהם. גם ליאור נרקיס או דודו אהרון לא קיבלו פניה, לפי אנשיהם. אמני ארומה מיוזיק, הלייבל שמנהל שמות חמים כמו אודיה או יוצרים מוערכים כמו עידן עמדי ויובל דיין - גם הם לא קיבלו אף פניה. טוב, בכל זאת, אסף אור חתם ברשימת "מוזיקאים למען דמוקרטיה". זה חייב להיות שווה משהו.
חברת הכנסת ממפלגת העבודה, נעמה לזימי, שביום-יום שלה מקדמת את ערכי הקומוניזם בישראל, צייצה שהיא מתרגשת כל כך מרשימה ש"כוללת מנעד מעופר לוי ועד יזהר אשדות, מרונה קינן ועד נינט טייב". כן, רק שעופר לוי לא באמת חתם על שום עצומה. "אתם שמתם את השם שלי, לא אני", הוא מספר בשיחה עם mako. "אתם העיתונאים עושים מה שאתם רוצים. משקרים, לא משקרים - לא חתמתי. אני חתום על זה שיבוא המשיח. רק דעת תורה ורק תורה". קצת פוגע במנעד, אבל הציוץ של לזימי עדיין באוויר. אולי מדובר בסאונדמן שאנחנו לא מכירים בכלל.
עכשיו, נניח והדעה של האמנים בישראל רלוונטית, או שווה יותר מזו של שאר האזרחים שחתמו על גילוי הדעת המשמעותי באמת ב-1 בנובמבר ושמו את הפתק שלהם בקלפי. אולי לפחות כדאי שאלה יהיו שמות שאנחנו מכירים, ולא מחזור של אותם אנשי שמאל? ואולי רק לשמאלנים מותר להיקרא זמרים, יוצרים או מוזיקאים? תנו צ׳אנס, לכו תדעו, אולי עוד תמצאו רחמנא ליצלן זמר ים תיכוני שמאלן. אז מוזיקה למען הדמוקרטיה? יותר כמו שמאלנים נגד הממשלה, כמה מרענן.