לרשימת המקורות לגאווה ישראלית אפשר להוסיף, לצד העגבניה הננסית וגל גדות, את טל בן עזרי, שבעולם מכירים אותה כ-TAL - זמרת פופ צרפתייה שנמצאת בשיא הצלחתה עם קהל מעריצים ענק, עשרות מיליוני צפיות ביוטיוב והשוואות לריהאנה. המעריצים שלה אולי לא יודעים את זה, אבל הזמרת בת ה-26 נולדה בכלל בחדרה, לאמא תימניה ואבא מרוקאי.
"בגיל שנה עזבתי עם משפחתי את ישראל והקשר נשאר מאוד חזק", היא מספרת. "לפחות פעמיים בשנה אני ומשפחתי באים לביקור. את כל החגים וחופשות הקיץ עברתי בישראל, ובבית בפריז דיברנו כל הזמן עברית עם הוריי. הקשר לישראל נשאר גם בזכות הוריי שעסקו במוזיקה - אמי הייתה זמרת של הקהילה היהודית בצרפת ושרה רק בעברית, לכן כל זה משאיר אותי מאוד מחוברת לישראל".
היא הוציאה כבר 3 אלבומים, וכעת היא מוציאה את השיר הבינלאומי הראשון שלה - "Slow Down The Flow", שעוסק בצורך שלנו להאט את קצב החיים המשוגע. "התעוררתי פתאום והבנתי שאני כל הזמן בריצה סביב השעון", היא מסבירה את החיבור שלה לשיר. "לא לוקחת לעצמי פסק זמן להירגע ואפילו להוריד מהזמן שאני נמצאת עם המכשיר שצמוד לגופנו 24 שעות - הפלאפון. הרגשתי שזה יותר מידי, ושאין שום קשר אמיתי במבט או מגע עם האנשים סביבך. גם כשאני עם חבריי סביב שולחן לארוחה כולם עם המכשירים והרגשתי שאני מדברת לאוויר. זה לצערי המראה היום יומי של הדור שאנו חיים בו היום".
איך הפכת להיות זמרת מצליחה בצרפת?
"זה התחיל עם חברת תקליטים קטנה שחיפשה זמרת צעירה בסגנון פופ-ארנ'בי, חבר טוב יצר את הקשר שלי איתם. אחר כך המנהל המוזיקלי של חברת התקליטים הגדולה וורנר בא לשמוע אותי באחד המועדונים כששרתי וניגנתי בגיטרה שלי, ויום למחרת כבר הייתי מוזמנת לפגישה עם המנהל הגדול של החברה. כמובן שהבאתי איתי את הגיטרה שלי, שאני לא נפרדת ממנה, והוא ביקש ממני שאשיר ואנגן לפניו במשרדו ושבוע לאחר מכן הוחתמתי ומכאן התחיל המסע להצלחה מהר מאוד. ההצלחה נבעה מהעבודה הרבה שהשקעתי ולא הפסקתי לרגע, וזה הניב פירות. גם החיוביות שאני מקרינה, הפשטות, הקשר החזק עם המעריצים שעד היום אני נאמנה להם ומשתדלת לענות לכולם".
את מקבלת תגובות מיוחדות בצרפת בגלל הישראליות/היהדות שלך?
"ממש לא, מפני שאני פשוט משתדלת לא לערבב את חיי הפרטיים עם הקריירה. אני מדברת אל כולם ומציגה את עצמי כאזרחית העולם, מציגה חיוביות, שלום, אהבה והבנה אחד לשני בלי שום הבדלי דת או גזע. כך גם הטקסטים בשירים נכתבים, בצורה כזו שזה מדבר אל כולם בלי יוצא מהכלל".
איך העובדה שאבא שלך מרוקאי ואמא שלך תימניה משפיעה עלייך אישית ועל המוזיקה שלך?
"אישית אני מאוד גאה בשורשים שלי זה מה שמעשיר את המוזיקה שאני יוצרת. גדלתי בבית ששמענו בו את כל סוגי המוזיקה, וכמובן שהוריי שמרו תמיד על שורשי המוזיקה שהם קיבלו מהוריהם".
באיזה סוג של בית גדלת?
"גדלתי בסוג של בית מאוד רוחני,וחופשי ופתוח לעולם. בית ששמר מאוד על השורשים והמסורת - הוריי מאז הגעתם לצרפת לא שינו כלום במנהגים שנהגו לעשות בישראל. בבית היינו כישראלים ומחוץ לבית היינו כאזרחים צרפתיים. חייתי בבית של כל מיני תרבויות, בית פתוח שקיבל וכיבד אורחים מכל מגזר, וכמובן בית שהיה מוצף בשמחה ובאהבת המוזיקה כל הזמן גם בגלל העובדה שהוריי עסקו בכך".
מה התהליך היצירתי שלך? ומה נותן לך השראה?
"תהליך היצירה שלי מתחיל בזה שקודם כל בניתי לי סטודיו אצלי בבית ואני יושבת שעות עם עצמי ומקשיבה לכל מיני סוגי מוזיקה, ועם המחשב שלי אני בונה ומחברת כל מיני צלילים מוזיקליים שמדברים אלי, משהו שתמיד הקסים אותי. את ההשראה קיבלתי אחרי שלקחתי לי פסק זמן בשביל לצאת לעולם, לאזורים שחיים שונה מאיתנו, תרבויות שונות שחיות בפשטות שגרמו לי להבין מהי משמעות החיים. אני מקבלת גם השראה מחיי היום יום שלנו ומשתדלת להיות מעודכנת מכל מה שקורה סביבנו, ומכיון שאני מאוד אוהבת את הטבע ואת החיות אני מקבלת השראה ממה שקורה לטבע שלנו היום ומנסה להעביר מסר לשמר זאת".
איך את מרגישה עם ההשוואה לריהאנה?
"ההשוואה לריאהנה מאוד מחמיאה לי, לדעתי היא אמנית ענקית. כמובן שאני מאוד מעריצה אותה באותה הערצה שיש לי למייקל ג׳קסון, לסטיבי וונדר, בוב מארלי. משווים אותי אליה גם בגלל המשיכה שלי למוזיקת הרגאיי והדאנס הול שזה המשותף בנינו, במיוחד שהאליל שלה הוא בוב מארלי וגם אני רואה אותו כאליל וברוב שיריי אני מוסיפה את הרגאיי".
מה השאיפות הלאה?
"בשורה הראשונה זה להיות כל חיי על הבמה, שזה כרגע הכי חשוב לי ואני מרגישה שהבמה היא ביתי. וכמובן שתהיה לי תמיד השראה לכתוב ולעשות מוזיקה. השאיפות הלאה הן לדרך טובה ובטוחה, להיות על כל במות העולם ולהעביר את המסר שלי לכל היקום".
