השיר של נעם: הסרטון של נעם כהן מהמיגונית (שזכתה כבר לכינוי "מיגונית המוות") מחוץ לפסטיבל נובה היה אחד מהסרטונים הוויראליים ביותר מאירועי 7 באוקטובר. האימה על הפנים שלו אמרה הכל ואין צורך להתעמק בזה שוב, כי כהן העביר את החוויה הנוראית למילים שהפכו לשיר, יחד עם חברו הראפר מאור אשכנזי.

הסרטון שעלה באינסטגרם ובטיקטוק של השניים כבר צבר למעלה ממיליון צפיות ואלפי תגובות של ישראלים שלא הצליחו לא להתפרק מהמילים: "נוסעים בתוך המכונית, אנל'א אשכח את זה אף פעם, נכנסים למיגונית, מחייג לאבא מקווה שהוא כבר קם…אני לא אשכח שאני מתכסה גופות, בשביל למנוע מהרסיסים לחדור לי אל הגוף".

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Maor Ashkenazi | מאור אשכנזי‎‏ (@‏‎maorashkenazi_‎‏)‎‏

איכשהו, למרות שכבר ראינו עשרות סרטוני זוועות ועדויות מאנשי זק"א או ניצולים שאיבדו את הקרובים אליהם, כמעט שום דבר לא הצליח לפגוע ישירות בבטן כמו החלק בשיר שבו נועם מתאר את שביב התקווה שניצת ביושבי המיגונית כשהיו בטוחים שצה"ל בא להציל אותם, אבל בפועל "הגיעו מחבלים על טנדר".

בין סרטוני ההסברה, העדויות המזוויעות והנאומים של אנשי הצבא, השיר, שמתאר בגסות מאוד את אותן שעות קשות של נועם כשהיה בטוח שכבר לא יחזור משם בחיים, הצליח להפוך לוויראלי ולהדגים שוב כמה כוח יש למוזיקה ברגעים כאלה. 

בני אדם הם סתגלנים, בהסתכלות רחבה וגם בטווח הקצר. אנחנו מתרגלים מהר מאוד למציאות ושגרה, וזה מסביר איך קרה שבשבוע האחרון כל אמן עם גישה לאינטרנט הוציא שיר או קאבר שמתייחס למצב. אבל שום דבר לא מתחרה ברגש אמיתי, בחוויה של לחימה או אובדן. "כאב של לוחמים" נכתב על ידי עידן עמדי ששירת (בסדיר לפחות) בהנדסה קרבית, "ירושלים של ברזל" נכתב כביקורת על השיר המיתולוגי של נעמי שמר, על ידי מאיר אריאל כשהיה צנחן. גם "מיליון כוכבים" שעמית פרקש ביצעה בהלווית אחיה סרן תום פרקש, נכתב במיוחד על ידי יפתי (יפתח קרזר) לזכרו של חברו הקרוב ואחיה של עמית.

אומרים שהברק לא מכה פעמיים באותו המקום. אז אומרים. כחלק מאלבום הבכורה שלו, שיצא ב-2022, אשכנזי הקדיש את אחד מהשירים לחברו הטוב וקרא לו "השיר של נועם". המעריצים של אשכנזי, הפכו אוטומטית למעריצים של חברו, שבשגרה עוסק בעריכת וידאו, והפעם הגיבו: "כל מה שעברת, זה לא נקלט בראש".

השיר של נעם 2 // מילים

נוסעים בתוך המכונית יורים עלינו מחבלים אני לא אשכח אף פעם
נכנס לתוך המיגונית ומתקשר לאבא שלי מקווה שהוא כבר קם
אין לאן לרוץ אני שומע את הפיצוץ ואני מתמלא בדם
יצאתי במזל ורוב הגוף שלי ניצל, אבל הראש שלי עוד שם

כבר שבועיים וחצי אני לא נרדם
אנ'לא אשכח את לאזר באוטו מלא בדם
וכבר בא לי לשחרר מזה ולהרגיש אחרת
אבל ברגל שלי עדיין יש קליע למזכרת

פתאום כולם מרחמים עליי נמאס לי
באים כדי לשמוע סיפורים אבל בראסמי
אין לי חשק לדבר על זה יותר
אבל אם אתם באמת רוצים לשמוע מה עברתי

אני לא אשכח שאני מתכסה גופות
בשביל למנוע מהרסיסים לחדור לי אל הגוף
אני לא אשכח את הבחור שהתפלל לאלוהים
וכל הדם שלו עף לי על הפרצוף
אני לא אשכח את הריח השרוף
של האנשים ות׳עשן שממלא את כל החדר
אני לא אשכח שמעתי אנשים שצועקים
צהל בא ואז הגיעו מחבלים על טנדר

נוסעים בתוך המכונית יורים עלינו מחבלים אני לא אשכח אף פעם
נכנס לתוך המיגונית ומתקשר לאבא שלי מקווה שהוא כבר קם
אין לאן לרוץ אני שומע את הפיצוץ ואני מתמלא בדם
יצאתי במזל ורוב הגוף שלי ניצל, אבל הראש שלי עוד שם