הרכב הג'אז-רוק-פיוז'ן האגדי Return to Forever, המונה את צ'יק קוריאה בקלידים, סטנלי קלארק בבס, לני וייט בתופים, ז'אן-לוק פונטי בכינור ופרנק גמבלה בגיטרה, יקיים הופעה אחת בישראל במסגרת סיבוב הופעות עולמי, ב-1 באוגוסט 2011 יום שני בשעה 20:45 באמפי קיסריה. רכישת כרטיסים בהדרן: טל' 2274*. מחירי הכרטיסים 299-549 ₪.
ה"סופר-גרופ" פורץ הדרך, שהחל דרכו בשנות ה-70' והשפיע על דורות של מוזיקאים ומעריצים, חוזר בגלגול רביעי, בהרכב שרבים טוענים שעשוי להיות הגלגול הטוב ביותר שלו. במסע ההופעות הנוכחי, שהחל באוסטרליה וניו זילנד בפברואר השנה, מבצע ההרכב את היצירות הקלאסיות של RTF, כ- Hymn of the Seventh Galaxy ("המנון לגלקסיה השביעית"), לצד יצירות מקריירות הסולו של המוסיקאים ויצירות שנכתבו במיוחד להרכב הנוכחי. בחודשי הקיץ יקיימו הופעות בארה"ב, קנדה, צרפת, גרמניה, הולנד, בלגיה, איטליה, ספרד – והופעה אחת בישראל.
למרות לוח הזמנים העמוס שלו, מצפה צ'יק קוריאה מצפה בקוצר רוח לסיבוב ההופעות של 2011: "בגרסה הנוכחית של ההרכב, נרצה לנגן יותר מהמוסיקה, אבל עם טוויסט חדש. כבר יש לי כמה רעיונות לגבי עיבוד מחודש של היצירה. וכמובן, נוכחותו של ז'אן לוק תעניק לו סאונד אחר לגמרי." גם וייט וקלארק, שכל אחד מהם כתב מוסיקה ל- RTF IV, מתלהבים. עבור וייט, ההרכב החדש מספק הזדמנות להגשים את שאיפתו "להחזיר את הרוק לג'אז-רוק". קלארק מסכים ואומר: "זה לגמרי מעודכן, וזה יהיה כיף גדול".
ארבעה גלגולים, חמישה חברים
הגלגול הראשון של הלהקה, אותה הקים צ'יק קוריאה בשנת 1972, כלל את בני הזוג הפרקשניסט איירטו מורירה והזמרת פלורה פורים, עם סאונד מאוד ברזילאי. באמצע שנות ה- 70 ביצע ההרכב קפיצה דרמטית ומוצלחת מאוד לצלילים החשמליים הטעונים של ג'אז-רוק ופיוז'ן, וחטיבת הקצב של קלארק ו-ווייט סיפקה את המתח הגבוה לקלידים של קוריאה ולגיטרה של ביל קונורס. בשנת 1974 החליף אל דימיולה את קונורס, וההרכב יצא במופע הפופולארי וזוכה הגראמי של 1965 No Mystery, שהכיל את הקטע כובש המצעדים "לוחם רומנטי". לגרסה השלישית של RTF בסוף שנות ה- 70 היתה זווית שונה, בשל נוכחותם של הסקסופוניסט והחלילן ג'ו פארל, חטיבת שישה נשפנים והזמרת גייל מורן (שנישאה לקוריאה).
צ'יק קוריאה
פסנתרן ומלחין, זוכה 16 פרסי גראמי ובעל מעמד של אגדה אחרי ארבעה עשורים של יצירתיות ותפוקה מוסיקלית מדהימים. מג'אז מסורתי לאוונגרד, מביבופ לפיוז'ן, משירי ילדים ועד מוסיקה קאמרית ויצירות סימפוניות, קוריאה התנסה במגוון עצום של סגנונות מוסיקליים בקריירה שלו, תוך הקפדה על סטנדרט של מצוינות מעוררת כבוד ותוך שהוא ממשיך להתקדם ולהמציא את עצמו מחדש.
מאז שיצא לקריירת סולו בשנת 1966, נכח קוריאה בקדמת סצינת הג'אז הן כפסנתרן פורץ דרך עם להקות הג'אז האקוסטי שלו, והן כקלידן אלקטרוני חדשן עם ההרכבים "Return to Forever" ו"אלקטריק בנד". הדיסקוגרפיה האדירה שלו כוללת אבני דרך כדוגמת התקליט הראשון משנת 1968 שהפך לקלאסיקה, Now He Sings, Now He Sobs.
קוריאה המשיך להשפיע על סצינת הג'אז בתקליט זוכה הגראמי משנת 2007, The Enchantment, הכולל דואטים עם וירטואוז הבנג'ו בלה פלק, האלבום The New Crystal Silence משנת 2008, שבו דואטים עם גארי ברטון שמשתף איתו פעולה שנים רבות, Returns שמתעד את סיבוב ההופעות של ההרכב המחודש RTF משנת 2008, והתקליט זוכה הגראמי משנת 2009, Five Peace Band Live עם ג'ון מקלפלין, כריסטיאן מקברייד, קני גארט ו-ויני קוליוטה.
סטנלי קלארק
סטנלי קלארק האגדי 'שחרר' את גיטרת הבס כמו שלואי ארמסטרונג וצ'רלי פרקר 'שחררו' את הכלים שלהם כמה עשורים קודם לכן. הוא נולד בפילדלפיה ונסע לניו יורק אחרי הקולג' כנגן בס וירטואוזי עם הכשרה קלאסית. הוא טבע את חותמו במהירות על סצנת הג'אז הניו יורקי וניגן עם סטן גץ, ג'ו הנדרסון והוראס סילבר לפני שהצטרף לפסנתרן של גץ, צ'יק קוריאה, ויחד איתו הקים את ההרכב זוכה הגראמי RTF בשנת 1972. כשהלהקה תפסה כיוון חשמלי יותר (עם ביל קונורס, לני וייט ומאוחר יותר אל דימיולה), קלארק ניגן בקונטרבס ובס חשמלי.
קלארק התנגד לראייה הצרה של הבס ככלי מלווה, התייחס אליו ככלי סולו והוציא סדרה של אלבומי סולו. הוא גם הרחיב את הטווח הטונלי של גיטרת הבס כלפי מעלה והמציא את בס הפיקולו והטנור כדי לנגן בטווח של הגיבור המוסיקלי שלו, ג'ון קולטריין.
אחרי שגיבש את קריירת הסולו שלו, הוא השתתף בכמה פרויקטים שזכו לשבחי הביקורות, כולל פרוייקט קלארק/דיוק עם הקלידן ג'ורג' דיוק, "הברברים החדשים" (עם קית' ריצ'רדס ורון ווד) והשתתף בשני תקליטים של פול מקרטני. בסוף שנות ה- 80 הוא הלחין את המוסיקה שליוותה את סדרת הטלוויזיה Pee Wee’s Playhouse. לאחר מכן הלחין את פס הקול של הסרט Boyz ‘N’ the Hood, והלחנת פסי קול לסרטים הפכה לקריירה השנייה שלו. באוגוסט 2008, הצטרף קלארק לענקי הבס מרקוס מילר ו-ויקטור ווטן שהוציאו את התקליט "רעם". בשנת 2008 השתתף באיחוד של RTF.
לני ווייט
לני וייט, אחד מהאבות המייסדים של ה"פיוז'ן", זכה למוניטין בינלאומי כמתופף באמצע שנות ה- 70 בהרכב RTF. אך כמו אצל מתופפים רבים שנמצאים בצילם של הנגנים "המובילים", נגינתו האגדתית של וייט בהרכב, למרות חשיבותה בהיסטוריה של הג'אז, אינה מייצגת את תרומתו המוסיקלית בשלמותה.
הוא התפרסם לראשונה כשהיה בשנות העשרה לחייו בשנת 1967, כשג'קי מקלין ביקש מהנגן השמאלי והגבוה להצטרף ללהקה שלו. תוך שנה הוא ניגן בשני תקליטי הפיוז'ן החשובים ביותר אי פעם: Bitches Brew של מיילס דייויס ו- Red Clay של פרדי האבארד. בשנת 1972, לפני שהצטרף ל- RTF, ביסס את מעמדו בעולם הרוקנרול כחבר בלהקת הרוק הלטיני "אצטקה" של האחים אסקובדו. אחרי ש- RTF התפרקו בשנת 1977, וייט הקליט לבדו שלושה תקליטי ג'אז רוק עטורי שבחים ותרם משמעותית לסגנון חדש של מוסיקת ג'אז-פאנק רקידה, אותה תיאר כ"פרוגרסיב-פופ". הורסטיליות של וייט משכה אליו כמה ממוסיקאי הג'אז הטובים ביותר, והובילה לשיתופי פעולה עם ג'ו הנדרסון, וודי שו, גאטו ברביירי, גיל אוונס, סטן גץ, ג'קו פסטוריוס, קרלוס סנטנה, ועם חבריו מ- RTF סטנלי קלארק, אל דמיולה וצ'יק קוריאה. בקיץ 2008 השתתף וייט באיחוד של RTF עם קוריאה, קלארק ודימיולה. במאי 2010 הוציא את תקליטו ה-13, Anomoly.
ז'אן-לוק פונטי
כנר אמן וחלוץ בתחום הג'אז-רוק, פונטי נחשב כחדשן שיישם את החזון הייחודי שלו על מנת להרחיב את 'אוצר המילים' של המוסיקה המודרנית. הוא נולד בצרפת ב- 1942 למשפחה של מוסיקאים קלאסיים. ביוני 1964, בגיל 21 הקליט את אלבום הבכורה שלו. בשנת 1967, ג'ון לואיס מהמודרן ג'אז קוורטט הזמין את פונטי להופיע בפסטיבל הג'אז במונטריי. בסוף שנות ה- 60 ותחילת שנות ה-70, זכה פונטי לשבחי הביקורת ולפופולאריות ברחבי אירופה. מיטב האמנים בעולם נהנו מכישוריו של הכנר. ב- 1969 הלחין פרנק זאפה מוסיקה לאלבום הסולו של פונטי, קינג קונג. ב- 1972, הזמין אלטון ג'ון את פונטי לנגן באלבום שלו Honky Chateau. פונטי היגר לארה"ב עם אשתו ובתו והשתקע בלוס אנג'לס. הוא המשיך לעבוד על מגוון פרויקטים בשנות ה- 70, כולל תקליטים של ג'ון מקלפלין ומהאווישנו אורקסטרה וסיבובי ההופעות בעקבותיהם.
בשנת 1975 חתם חוזה אמן סולו עם אטלנטיק רקורדס. בשנת 1976 הזמין צ'יק קוריאה את פונטי להשתתף בהקלטה של My Spanish Heart. במהלך שנות ה- 70 וה- 80 סייר פונטי ברחבי העולם והקליט 12 תקליטים בחברת אטלנטיק. מלבד הקלטות והופעות עם להקתו, ניגן פונטי את יצירותיו עם תזמורות סימפוניות ברחבי העולם. ב- 1994 הצטרף פונטי לגיטריסט אל דימיולה ולבסיסט סטנלי קלארק לסיבוב הופעות תחת השם The Rite of Strings, והם הוציאו אלבום בשם זה בשנת 1995.
בשנת 2005 הופיע בצפון אמריקה ואירופה במסגרת פרויקט חדש עם סטנלי קלארק בקונטרבס ובלה פלק בבנג'ו. ב- 2006 הופיעו פונטי ולהקתו ברחבי העולם והוציאו אלבום אולפן שזכה ב- 4 כוכבים ב-Down Beat ולביקורות נלהבות ברחבי העולם. ב- 2009 התארח פונטי במופע הטריו של צ'יק קוריאה, סטנלי קלארק ולני וייט ביחד עם צ'קה קאן, בערב מיוחד בהוליווד בול. סטיבי וונדר הגיע בהפתעה 'לג'מגם' איתם בסוף ההופעה.
פרנק גמבלה
גמבלה הוא אחד מהגיטריסטים המובילים בג'אז המודרני והוא ממשיך להעלות את הרף עבור נגני גיטרה בזריזות ידיים שאין כמותה. מימיו הראשונים עם האלקטריק בנד של צ'יק קוריאה באמצע שנות ה-80 ועד לנגינתו לאחרונה עם Vital Information, בילי קובהאם והטריו GHS (עם הבסיסט סטו האם והמתופף סטיב סמית'), הגיטריסט האוסטרלי הציב סטנדרט חדש של מצויינות, והוא משלב טכניקה מסחררת, מלודיות ודרכי ביטוי מלאי נשמה.
גמבלה נולד בקנברה אוסטרליה והחל לנגן בגיל 7. ב-1983, בגיל 23 הוא הגיע לארה"ב ללמוד במכון לטכנולוגיית גיטרה (GIT) בהוליווד. בקיץ 1986 ניגן גמבלה במשך חודש עם הכנר וחלוץ הפיוז'ן ז'אן-לוק פונטי. מיד לאחר מכן הוא השתתף באודישן לאלקטריק בנד של צ'יק קוריאה. את ההקלטה הראשונה עם הלהקה ביצע בשנת 1987. הוא היה חבר בהרכב עד 1992, וחזר אליו כעבור יותר מעשור כדי לנגן בשני תקליטים שנכתבו בהשראת פרדי האבארד.
מאז שניגן עם האלקטריק בנד שמר גמבלה על קשר הדוק עם קוריאה, השתתף בשתי הקלטות שלו ובהופעות האיחוד של האלקטריק בנד עם המתופף דייב ווקל, הסקסופוניסט אריק מרינת'ל והבסיסט ג'ון פטיטוצ'י. הוא גם השתתף במסע ההופעות של Leprechaun Band של קוריאה.
גמבלה היה חבר בהרכב Vital Information במשך 16 שנה והשתתף ב- 8 הקלטות של להקת הפיוז'ן הידועה.
בסיבוב הופעות עם המתופף בילי קובהאם ברחבי אוסטרליה בשנת 2008, ניגנו גרסאות מתוזמרות של מוסיקה של המהאווישנו אורקסטרה ביחד עם התזמורת הסימפונית של אדלייד.