מתי בפעם האחרונה שמעתם מוזיקאים מתבטאים בחריפות על פוליטיקה? זה כמעט ולא קורה. יותר מכך, בשנים האחרונות בכל פעם שאמן צייץ את דעתו בפומבי, הוא גם הותקף על כך. הבחירות לכנסת ה-20 ולראשות הממשלה הסתיימו ללא מהפך שלטוני, אך כן עם צורך עז של מוזיקאים ואמנים לדבר על התוצאות וגם לבקר אותן. אי אפשר להתחמק מתחושותיו של עמיר בניון באשר למערכה הזו (ובכלל), אבל מה בנוגע לשאר המוזיקאים המקומיים? הנה הם מדברים על זה בגלוי, בלי להסתתר או לפחד, ולעיתים עם הרבה תובנות.

קוואמי: "למרות הכל אני לא זוכר מתי התאגדות של כוחות שרצו מהפך ודחפו לקדם אותו היתה כזו חזקה ומאומצת. זו היתה התאגדות מפולגת, אבל הרבה אנשים רצו, באמת רצו, שזה יקרה. בכל קבוצה פוליטית יש לפחות כמה אנשים חברתיים טובים ממש. אני לא יודע אם האינדיבידואלים החברתיים שיש גם במרצ, גם בש"ס, גם בעבודה, גם במשותפת, ויודעים מה? גם בליכוד, יהיו מוכנים לוותר על שם הקבוצה שלהם כדי להקים גוף חדש שישנה את חוקי המשחק פה. עד כמה זה מדע בדיוני שהם יהיו מסוגלים לסלוח על קרעים היסטוריים לטובת העתיד כדי לייצר זהות חדשה ומאוחדת שתשנה את הדבר הזה שהם כולם שונאים. ועד כמה זה ריאלי שהם יהיו מוכנים להתחיל לעשות את זה asap ולא חמש דקות לפני הבחירות. אבל אם כן, זה יהיה גיימצ'יינג'ר. ואם לא, זו תהיה רק עוד סיבה שבגינה ביבי ימשיך להיות ביבי ואנחנו נמשיך לבכות בפייסבוק".

עמית ארז: "וכפי שאמר כבודו מאיר אריאל 'מי שנדפק פעם אחת, כבר לא יכול להגמל מזה'".

יהלי סובול: "עצוב על התוצאה. שמח מאד שתמכתי במרצ ושהם עברו את אחוז החסימה. לעזוב את המדינה? ממש לא. לעזוב את פייסבוק? זה כבר רעיון לא רע. ועכשיו למוזיקה. this is how it feels to be שמאל":

יענק'לה רוטבליט: "פעם, לפני עשור כמעט, הייתי יוש"ר אקו'ם. באותה עת עבדה הכנסת על חוק זכויות היוצרים החדש. חוק כלכלי מורכב שענינו זכויות יוצרים ביצירה וזכויות בעלי ענין שונים בקניין רוחני. החוק נדון בועדה בראשה ישב ח'כ משה כחלון. ראיתי את האיש בעבודתו ואהבתי את מה שראיתי. תמיד חייכן, הוגן, סבלני וקשוב. צנוע ומאיר פנים לכל. בלב מהומת בעלי הענין הגדולים והקטנים הוא נשאר תמיד עניני ורגוע. תענוג. לימים, כזכור נעשה שר התקשורת והביא לנו את רפורמת הסלולר.
בבחירות הללו, של אמש, לא הלכתי לבחור ראש ממשלה. הלכתי לבחור שר אוצר. בחרתי בכחלון. האיש הנכון למשרד הנכון. לפחות זה. בהצלחה משה".

עלמה זהר: "'יש עניין שנתהפך הכל לטובה' (ר' נחמן מברסלב). אאוץ' כואב. מאכזב. אין ספק. רק אופטימיים חסרי תקנה כמוני ממשיכים לחשוב שאולי עוד יקרה איזה נס. וגם אם לא, אמשיך להאמין בכל יום ויום שיכול וצריך להיות כאן טוב יותר. זה יבוא, אם לא מחר אז מחרתיים. ייאוש? אין כזה דבר בעולם".

דן תורן הפנה לשיר של הסאבוויי סאקרס "חרא מדינה", וכתב: "או בשתי מילים אחרות: מהפך אל הפחת". 

קובי פרחי, סולן Orphaned Land: "לתפיסתי, מנהיגים התחלפו לאורך כל ההיסטוריה. דהיינו מאות פעמים ניתנה הזדמנות לכל כך הרבה "מנהיגים" לשנות משהו. מהפכות הפכו את העולם הלוך ושוב כמו סטייק שלא ירד מהגריל אף פעם. אני עובד מול סטטיסטיקה פשוטה של תוצאות ועלות/תועלת, הם התחלפו הרי אינספור פעמים לא רק פה, אלא בכל מקום, ועדיין אני רואה שהמדע והטכנולוגיה מתקדמים כל הזמן אך אני לא מצליח לראות ירידה במלחמות, בייצור נשק, בעוני, בפשע, ברעב, או בכל דבר אחר. להיפך, זה נהיה גרוע יותר. מאז ימי מצרים העתיקה האימפריות השתכללו רק בדבר אחד: אנחנו, העבדים, קיבלנו קצת זכויות ומעט "חופש" שבו נוכל ליצור, לכתוב ואף לבחור. למה להגיד לאדם שהוא עבד? נמכור לו חופש ואשליה שהכח בידיו. בשורה התחתונה, אמר עלינו ג'ים מוריסון וצדק: .'you're all a bunch of slaves'. השדרוג היחידי מימי ממצרים ועד היום היא שהיום יש לנו 'זכות' להחליט מי יהיה פרעה הבא. אני בספק אם תוכלו לרדת לסוף דעתי בשלב זה אבל, סורי...I'm out....".

שי נובלמן: "מדינה של מזוכיסטים. ב-2017 הולכים לבחירות נוספות". 

אלון עדר: "ההמנון מבחינתי זה עדיין השיר של ימי ויסלר, שיר התעוררות. וגם ג'ון לנון לא היה עובר את אחוז החסימה"

מיכאל כהן: "הימין הוכיח שבשעת חירום הוא מסוגל לנטוש את המפלגות הקטנות ולהתאחד מאחורי המפלגה הגדולה והמנהיג שלה. השמאל הוכיח שבשעת חירום הוא מסוגל לעשות בדיוק ההיפך. מה שבטוח, לא צריך להחליף פה שום עם ולא לברוח מהארץ. רק להבין דבר אחד - עד כמה שהנושאים הכלכליים חברתיים בוערים, עד שלא תיפתר הסוגייה היהודית-ערבית בישראל (או לפחות תתקדם לאנשהו) כלום לא יקרה כאן". 

עידו מימון: "אמסטרדם, תתכונני בובה, אנחנו באים לגור אצלך".

טל גורדון: "טוב, תתכוננו, הבחירות הנוכחיות מסמנות בבירור את המצב שיהיה פה בעוד עשרים, שלושים שנה: מיעוט חילוני יהודי, שנדחק חזק חזק בין רוב דתי, יהודי וערבי. איזה כיף." 

יובל הרינג: "אני חושב שאנחנו בנקודה הזו בסרטי אסונות, שבה ירינו את כל הטילים וכל מה שהיה לנו על האסטרואיד, והוא פשוט ממשיך להקדם לעבר כדוה"א". סולן ועדת חריגים כתב בהמשך "בוקר טוב ישראל" והפנה לקטע הזה:

הילה רוח: "היה ערב מאוד מיוחד בלבונטין ואני הכי שמחה עלכל מה שהיה ומי שהיה והמסך הלבן והיינו במקלט והרגשנו במקלט, ועכשיו כובד גדול בלב". 

שלומי שבן הגיב לתוצאות עם פרסום המדגמים הראשוניים, בביצוע שנתן במשדר המרכזי ל"תמונה משפחתית עם ראש הממשלה":