האמנים לא אשמים שזורקים עליהם חפצים, אבל גם קצת כן
מישהו חשב שיהיו מעריצים אמיתיים של עדן חסון באירוע של ביטוח לאומי? וגם: בניה ברבי עם הלהיט של תקופת החגים, סם סמית' עם הלהיט העולמי המסתמן, עמוד הטיקטוק הכי מספק שראינו בתקופה האחרונה. והראיון המדהים של אייקון, האיש שחתום על להיטים די מטונפים אבל גם על ליידי גאגא
התופעה הזו כבר הפכה למוכרת: בחודשים האחרונים לא מעט אמנים חוטפים על הראש, ליטרלי, בהופעות. ישראלים, לרוב צעירים, שמגיעים להופעות, זורקים חפצים על הבמה. החל מבקבוקי מים, שרשרת (?), כומתות, ועד לאפה שווארמה אחת - חוץ מהמיקס הודו-עגל, שרביד פלוטניק קיבל די באהבה - ברוב המקרים זה לא ממש נגמר טוב. עדן חסון היה זה שעצר הופעה לפני כשבועיים, לפני שבוע זו הייתה אגם בוחבוט שהופיעה במסגרת השירות הצבאי שלה - אבל כבר ביוני היא התריעה שזה יהפוך לטרנד.
מה משותף לכל המקרים האלה? שלא מדובר בהופעות שנקנו אליהן כרטיסים. כלומר, לא מדובר במעריצים אמיתיים של הזמרים. זה קורה בפסטיבלים שנסגרו מול עיריות, חברות גדולות וביטוח לאומי (איך שלא תגדירו אותם). קשה להאמין שבן אדם שהשקיע מהכיס שלו וקנה כרטיס, התארגן על חניה והגיע להופעה של זמר שהוא אוהב - יזרוק ויעשה משהו שיוכל לפגוע באירוע.
האשמת הקורבן היא לא דבר מקובל, אבל אולי בכל זאת כדאי לאמנים הישראליים לסנן קצת "הופעות מכורות", כאלה שכל הכרטיסים שלהן נמכרים מראש לארגון כלשהו והקהל מגיע בחינם. למרגי, איתי לוי, יסמין מועלם או טונה, נניח, זה כנראה לא יקרה לעולם. מי שנמצא בעסקי המוזיקה רק בשביל להרוויח כסף צריך לדעת שיש עמלת המרה.
"קרן שמש", בניה ברבי. איכשהו, הקול המחוספס של בניה ברבי גורם לשיר מתוק כמו "קרן שמש" לעבוד, בלי טיפת צרבת. מה שמפתיע ב"קרן שמש" זה שאבי אוחיון ומתן דרור - דווקא אלה שהפכו את המדינה עם להיטי הטכנו-ים תיכוני - מצליחים להביא להיט ישראלי שגובל בקאנטרי לתקופת החגים.
סם סמית'. אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל השיר החדש של סם סמית' מעולה. Unholy שהוציא יחד עם קים פטריס, זמרת פופ (סמי הייפר-פופ) טרנסג'נדרית מגרמניה מתפוצץ בכל מצעד אפשרי (מקום שלישי במצעד הישראלי של ספוטיפיי, נכון לכתיבת שורות אלה), ובצדק. כל מה שצריך משיר פופ בתקופה של ימינו, ולאו דווקא עם אלמנטים חדשניים למדי. שירת המקהלה בשיר שכולו זימה וניאוף גורמת להזיע. באופן לא מפתיע כבר, על ההפקה חתום יחד עם איליה סלמנזדה ובלייק סלטקין - עומר פדי הישראלי, שהפך לאחד השמות הלוהטים של תעשיית מוזיקה בשנים האחרונות.
המלצת מעקב: עמוד הטיקטוק של jarredjermaine@. ג'רמיין מפרק באופן קבוע להיטים עכשוויים (לפעמים גם ישנים) ומסביר למה השיר הספציפי הזה מוכר לכם, בין אם כי מדובר באינטרפטציה או סימפול. כיף בעיקר לחנונים של מוזיקה וגם סתם כאלה שאוהבים להשוויץ בפני חברים שלהם שהם יודעים דברים.
המחשבות על מאה. בקיץ האחרון היו לא מעט שירים שנלחמו על תשומת הלב, ואיכשהו דווקא "המחשבות על מאה" של קותימן לא משחרר מהפלייליסט שלי כבר כמה חודשים טובים. השיר בכלל יצא בחודש מאי, אבל הודות לאלגוריתם של ספוטיפיי הוא צץ מולי בשיא הקיץ. בזמן שזמרי המיינסטרים באמת חצו גבולות עם גימיקים שנעים בין מגפיים למספרי טלפון, דווקא ההפקה של קותימן, שמשלבת חליל בסגנון קצת ימי-ביניימי יחד עם שורות כמו "מרגיש שרק חסר לי / כל הזמן, לא נרדם / סופר את מה שאין לי / לכולם הכל מושלם / אבל למה זה כואב לי / אני צריך לזכור / שאני לא מה שיש לי" - הופכת את השיר לכדור הרגעה מולחן.
המלצת צפייה: הראיון של אייקון אצל סוואי. ההחתמה של ליידי גאגא, הגילוי של טי-פיין, האימוץ המוקדם של אפרו-ביטס (כולל ספציפית וויז קיד לפני עשור כשהיה בן 14 והיום מתפוצץ בארצות הברית), קניה ווסט: אייקון הגיע לתוכנית הרדיו של סוואי לכבוד הסינגל החדש שהוציא, Enjoy That וחוזר אחורה לתקופת השיא שלו כראפר, כותב, מפיק ומנהל אמנותי. חוץ מ-Smack That עם אמינם ו-I Wanna Fuck You עם סנופ דוג, אתם באמת תופתעו לגלות כמה האיש הזה עשה בשביל תעשיית המוזיקה ומאחורי כמה להיטים הוא עומד. האיש גילה את ליידי גאגא, אומרים לכם.