מיי פיינגולד היא זמרת ופרפורמרית מצויינת, שיכולה לייצג את ישראל בכבוד באירוויזיון הקרוב, וגם העובדה ששוחררה כחוק מצה"ל, לא אמורה לעמוד בדרכה, אבל הליך הבחירה בה בועדת האירוויזיון של רשות השידור מוטל בספק.
לפני שעה קלה פרסמה רשות השידור "קול קורא" לציבור לשלוח שירים עבור מיי פיינגולד, שאחד מהם, אולי, ייבחר על ידה ויבוצע באירוויזיון, אבל במקביל, בשעות אלה, כבר מכונסים להתייעצות דחופה אנשי הלשכה המשפטית של רשות השידור, כדי לבחון את התנהלות ועדת האירוויזיון, אם אנשי הלשכה המשפטית של הרשות ינהגו לפי כללי המנהל התקין - לא יהיה מנוס בידיהם אלא לבטל את ההחלטה של ועדת האירוויזיון ולהתחיל את הליך הבחירה מחדש.
ועדת האירוויזיון לא עמדה בתקנון רשות השידור
הסיבות לכך הן אי עמידה של ועדת האירוויזיון בתקנון שיצרה רשות השידור עצמה לבחירת הנציג והשיר לאירוויזיון 2014, תקנון שפורסם רק אתמול, רק אחרי ההכרזה הרשמית על הזוכה. כלומר - אנשי הרשות גם שמרו את התקנון בסוד, וגם לא פעלו לפיו.
סעיף 6 בתקנון קובע: "בראש הועדה יעמוד שופט בדימוס". משיחה עם כבוד השופטת בדימוס ברכה אופיר תום, עולה שהיא לא עמדה בראשות הועדה, אלא הוזמנה לדיון אחד בלבד, כדי לפקח על ההצבעה וספירת הקולות, זאת כאשר שמות 16 הזמרים שסיננה הועדה כבר היו מוחלטים. "לא עמדתי בראש הועדה, הוזמנתי לדיון אחד בלבד, שבו הכל היה כבר מן המוכן", אומרת השופטת אופיר, וממשיכה: "תפקידי היה לפקח. הגעתי ברגע האחרון. לא ליוויתי את ההליך מתחילתו".
אנשי רשות השידור הגיבו אתמול פעמיים לפניית mako אליהם בנושא. בפעם הראשונה טענו שהשופטת עמדה בראש הועדה, ובפעם השנייה טענו שהיא רק פיקחה על עבודתה. כלומר הודו בעצמם שהם עצמם עברו על התקנון. הנה נוסח התגובה שנשלח אתמול מלשכת לינדה בר, דוברת רשות השידור: "יצחק זוננשיין, ראש המשלחת לאירוויזיון מטעם הרשות מוסר כי השופטת בדימוס, הגב' ברכה אופיר מפקחת על עבודת הועדה לבחירת הזמר והשיר לאירוויזיון 2014 בתוקף תפקידה זה ישבה בראש הישיבה וניהלה את ההצבעה ופיקחה על מהלכה".
השופטת אופיר: "חיפשתי נציג של הלשכה המשפטית ולא מצאתי"
בנוסף, טוענת השופטת בדימוס ברכה אופיר, שלכל דיוני הועדה היה אמור להתלוות נציג מטעם הלשכה המשפטית של רשות השידור, בדרגת פרקליט-עורך דין. בשיחה עם mako היא אומרת: "כשהגעתי לישיבה חיפשתי את נציג הלשכה המשפטית ולא מצאתי. שאלתי, ואמרו לי שאין בו צורך ושהוא ליווה אותם בשלבים הקודמים של התהליך, עד שאני הגעתי".
עצוב לומר, אבל נראה שכבוד השופטת המכובדת היוותה מעין "חותמת גומי" בלבד - היא לא היתה מעורבת בשום החלטה לפני הישיבה הבודדת בה השתתפה, ולא זכתה לקבל את מלוא התמונה. היא בטח ובטח שלא עמדה בפועל בראש הועדה ולא היתה שם, כשכל אחד מחברי הועדה הציע שמות של זמרים, כאשר נעשו אליהם הפניות והתקבלו שמות של זמרים חיצוניים שביקשו להתקבל - כמו מיי פיינגולד ואלה דורון, שהגיעו למקומות הראשון והשלישי בהצבעה.
שיבוץ תמוה בועדה: על איזה קריטריון עונה אודי בצלאל?
בנוסף, מתברר שהתקנון של רשות השידור לאירוויזיון מלא ב"חורים", ועולות ממנו מספר שאלות חשובות:
1. בתקנון לא מצויין מספר חברי הועדה - כתוב רק אופי חבריה ולא מספרם הסופי. כמו שהיו 8 חברים - כך יכלו להיות 7, 10 או 50. לא מצוין גם על סמך אילו קריטריונים הם נבחרו לועדה ומי אישר את הקריטריונים. האם כל אלה עברו את אישור הועד המנהל ו/או המליאה של רשות השידור.
2. בתקנון כתוב שבועדה יישבו ראש המשלחת (יצחק זוננשיין), עורכים ומפיקי מוזיקה מערוץ 1, ותחנות הרדיו 88 ורשת ג' ונציג פורום חובבי האירוויזיון (ליאון קיכלר). אם כך - על איזה קריטריון עונה חבר הוועדה אודי בצלאל שמונה לסגן ראש המשלחת? מי הוא בכלל אודי בצלאל ומה תפקידו? בצלאל הוא לא עורך מוזיקה ולא איש מוזיקה. בצלאל הוא במקור תחקירן, ובמקרה הטוב גם במאי כתבות טלוויזיה. השיבוץ שלו בועדה תמוה מאוד, לא כל שכן כסגן ראש המשלחת, שבידיו הופקדו סמכויות נרחבות - לפנות לאמנים ולבדוק אם ירצו לנסוע לאירוויזיון, לקבל מהם תשובות ולהביא את השמות לועדה. בהמשך הוא גם בחר את הקליפים של האמנים שהוקרנו בפני הועדה.
3. בתקנון לא מצויינת דרך ההצבעה של חברי הוועדה - האם דיון והצבעה? איך ינקדו את האמנים הנבחרים? והאם ההצבעה תהיה חשאית או לא חשאית?
"לא אצביע למאיה בוסקילה כי אני לא סובלת אותה"
4. כתוב בתקנון שהחלטות הועדה תתקבלנה ברוב קולות - בפועל ההחלטה התקבלה ברוב נקודות לפי שיטת ניקוד, וזה ממש לא אותו דבר. לפי שיטת ניקוד בה השתמשו - כל אחד מחברי הועדה מעניק ניקוד לשלושה זמרים בלבד - 8 נקודות, 10 נקודות ו-12 נקודות. נוצר מצב שלאו דווקא האמן שזוכה לרוב קולות בין חברי הועדה הוא זה שנבחר, אלא זה שרוב חברי הוועדה נתנו לו ניקוד בינוני.
5. חברי הועדה הצביעו, כל אחד מהם, עבור שלושה אמנים בלבד, ולא הצביעו ודירגו את כל 16 המועמדים ששמותיהם עלו לדיון. האפשרות "לאפס" 13 אמנים ולנקד רק שלושה, נותנת למי שיש לו משהו אישי (או מקצועי) נגד אמן מסוים, את האפשרות להתנגח בו ו"לאפס" אותו. לפחות שניים מחברי הועדה אמרו בדיון: "לא אצביע למאיה בוסקילה כי אני לא סובל/ת אותה". מכאן שלמאיה בוסקילה מראש לא היה סיכוי, כי היו חברי ועדה שפסלו אותה מראש ולא דירגו אותה בכלל.
למה לא נתנו אפשרות לכל אמני ישראל להגיש מועמדות?
6. בתקנון לא מצויינים קריטריונים לבחירת האמן שייצג את ישראל: האם ראוי שיהיה לו ותק מסויים, ניסיון בימתי, הופעות מול קהל רב, הופעות חיות בטלוויזיה, חברת הפקה או תקציב גדול מאחוריו, האם הוציא סינגלים? אלבומים? האם גם מי שמופיע בקפה ביאליק בהופעות ל-50 איש ראוי, והאם מי שמופיע במועדונים לקהלים קטנים ראוי? האם כל מי שעונה על קריטריונים כאלה ואחרים יכול להציע את עצמו? או שרק הוועדה רשאית לפנות אליו?
7. מדוע רשות השידור לא הוציאה "קול קורא" לכל אמני ישראל אשר עונים על הקריטריונים המתאימים (אשר כאמור לא גובשו או לא פורסמו)? למה בחירת האמנים נעשתה במחשכים, בשיטת חבר-מביא-חבר וחבר-ממליץ על-חבר?
8. האם התקנון עומד במבחן השקיפות הציבורית ומאפשר גם לכל זמר או זמרת לגשת לתחרות? האם הם ידעו על האפשרות שהם יכולים הציע את עצמם, כמו שעשו אלה דורון ומיי פיינגולד?
מי מפקח על אודי בצלאל מבחינה מקצועית?
9. לא פורסמה רשימת 16 האמנים עליהם דנה הועדה, וגם לא פורסם איך בדקו מי האמנים שהביעו נכונות להשתתף - מי אלה שהסכימו ומי האמנים שסירבו?. אם סגן ראש המשלחת אודי בצלאל הרים טלפונים לאמנים ומנהלים (כפי שהעיד בעצמו בשיחה עם mako) מי ערב לנו שהוא כלל ברשימה את כל אלה שהסכימו? אולי בטעות נשמט לו שם? אולי אחד האמנים הרגיז אותו, והוא החליט לוותר עליו? מי פיקח על עבודתו של אודי בצלאל, שריכז לידיו כוח עצום? למה הרשימות הללו, של האמנים שפנו אליהם, האמנים שאמרו כן והאמנים שסירבו, לא עברו תחת ידיה של השופטת בדימוס ברכה אופיר, שאומרת: "באתי כשכבר הכל היה מן המוכן"? ואיפה היה יצחק זוננשיין יו"ר המשלחת?
10. בפני הוועדה הוצגו קטעי וידאו שנבחרו על ידי אודי בצלאל, סגן ראש המשלחת שבחר אותם לפי שיקול דעתו. למשל, בצלאל בחר להקרין קטע של הזמר ולדי בלייברג כשהוא מחופש לדמות מלפני מאות שנים - בהפקה של ערוץ 9 הרוסי. התגובות בועדה היו שולדי בלייברג נראה כמו ליצן. מדוע לא ביקשו מכל האמנים לשלוח את הקליפ או ההופעה הכי טובים לדעתם, כדי שייצג אותם בצורה הטובה ביותר? למה להפקיד את העניין הזה בידיו הלא מקצועיות של אודי בצלאל, שכאמור אינו איש מוזיקה בהכשרתו או במאי של הפקות מוזיקליות על במה, אלא תחקירן וכתב-במאי של כתבות טלוויזיה?.
