"המחשבות הכי יפות תמיד נמצאות לצד האפלות ביותר /
היום, חשבתי ברצינות על להרוג אותך /
הרהרתי, רצח בכוונה תחילה /
אני חושב על להרוג את עצמי /
ואני אוהב את עצמי הרבה יותר משאני אוהב אותך, אז…"
מתוך I Thought About Killing You של קניה ווסט
כשנטלי דדון הודיעה שהיא מחרימה את קניה ווסט, כלומר לא מוכנה לקבל מוצרים בחינם (לכאורה) מחברות יח"צ כי "ערכים לפני אופנה", העיניים שלי פגשו את העורף מרוב שהתגלגלו. בדבר אחד דדון צודקת - ערכים באמת מגיעים לפני אופנה, וסביב כל השערוריה עם קניה ווסט יש ערך אחד שקצת חסר לי: חמלה.
מאז האמירות בעלות האופי האנטישמי של קניה הוא איבד את כל הקשרים העסקיים וכנראה גם האישיים שהיו לו: אחרי תחנונים רבים מצידו והאמירה "אני יכול להגיד דברים אנטישמיים ואדידס לא יכולים לזרוק אותי" - אדידס, ובכן, זרקו אותו, גאפ חיסלו את השת"פ המוצלח ששבר שיאי מכירות, בלנסיאגה (שמנוהלת על ידי מי שנחשב לחברו הקרוב, דמנה גבסליה) הודיעה שהם לא משתפים איתו יותר פעולה, וג'יי פי מורגן היו הראשונים להודיע שהם לא מוכנים לנהל את הכסף של המוזיקאי ומעצב האופנה.
לאחרונה עלו גם קולות שקוראים להוריד את המוזיקה שלו משירותי הסטרימינג. מנכ"ל ספוטיפיי אמנם הודה שהאמירות שלו מזוויעות, אבל המוזיקה שלו לא עוברת על חוקי הפלטפורמה: "זה תלוי בלייבל שלו, אם הם רוצים לעשות משהו בנידון או לא". באפל מיוזיק עשו חצי צעד: פלייליסט "השירים החיוניים" שהם עורכים עבור כל אמן גדול הוסר מהעמוד שלו. בינתיים טורי ליינז, הראפר והזמר שבימים אלה מתנהל נגדו משפט על ירי בכוכבת ההיפ הופ מייגן די סטליון, עדיין רשאי לפלייליסט כזה.
עכשיו זה הזמן להגיד את מה שאמור היה להיות ברור מאליו: קניה ווסט הוא אדם לא שפוי. הוא מאובחן כלוקה בהפרעה דו קוטבית וחשף את זה כבר לפני כמה שנים. ב-2018 קניה עשה שני אלבומים שעוסקים בהתמודדות הנפשית שלו KIDS SEE GHOSTS ו-YE. השורות למעלה הן אלה שפותחות את האלבום הכי חשוף של קניה (אדם שלא בדיוק מזוהה עם דיסקרטיות גם ככה). אחרי יציאת האלבום, קניה התראיין בספיישל של דיוויד לטרמן בנטפליקס ודיבר על הנושא באריכות כשאשתו דאז, קים קרדשיאן, תומכת בו מהקהל.
הוא סיפר על תקופה שבה היה "סופר-פרנואיד" ואותה סיים בבית החולים, כשהוא ככל הנראה מתייחס למשבר שלו מ-2016 בזמן סיבוב ההופעות של The Life Of Pablo: "אתה מרגיש שכולם רוצים להרוג אותך, אתה פשוט לא בוטח באף אחד, ויש את הרגע הזה שהם אוזקים אותך, מסממים אותך ומרחיקים אותך מכל האנשים שקרובים אליך".
"אני לא יכול להסביר בדיוק, כי אני לא רופא", ענה קניה כשלטרמן ביקש ממנו לתאר עם מה הוא מתמודד, ואז בכל זאת סיפק עוד אחד מהציטוטים שלו שנצרבים במוח: "אני יכול רק להגיד מה אני מרגיש באותו רגע - אני מרגיש קשר חזק יותר ליקום כשאני במצב 'מוגבר'. זה עניין בריאותי. זה כמו נקע במוח. ואם למישהו יש נקע בקרסול, אתה הרי לא תעמיס עליו עוד. אבל במקרה שלנו, ברגע שהמוח שלנו מגיע למצב הזה, אנשים עושים הכל כדי להחמיר אותו".
זו תהיה משימה קשה למצוא מילים שיתארו את המצב יותר טוב ממנו (בכל זאת אחד מאמני ההיפ הופ המשפיעים בהיסטוריה) אבל אגיד ככה: כן, האמירות של קניה הן בעלות אופי אנטישמי. האם אני חושב שקניה ווסט הוא אנטישמי? לחלוטין לא. אין לי פיתרון למצב כי זו סיטואציה מורכבת - וכן אני "לא אובייקטיבי", קניה הוא האמן שהכי השפיע על החיים שלי - אבל איך אפשר לצפות מאדם לקחת אחריות על המעשים שלו כשהוא בבירור לא מחובר למציאות שבה כולנו חיים?
אפשר לכעוס, אפשר לבקר, אפשר גם לצחוק מהסיטואציה (זה מה שקרה לי השבוע, כשצפיתי בקטעי ראיון מדרינק צ'אמפ, תוכנית היפ הופ הארדקור, במהדורה המרכזית בישראל), אבל איפה החמלה? לקבל שעתיים מקניה ווסט זה בהחלט הישג מבוקש ונדיר, ואני גם יכול להבין איך כל אחד רוצה לצאת דיוויד לטרמן, להביא את קניה לדבר בצורה רגועה ושקולה ולהיות זה שיצליח לתקן אותו, אבל בפועל מה שקורה זה שהוא ממשיך לחזור על האמירות שמתודלקות מתוך הפרנויה שלו. במקום להניח לו, רק דוחפים אותו עוד יותר לקצה כשהוא עם נקע בקרסול.
התקשורת שמדווחת באובססיביות, "עיתונאי" האינסטגרם שחותמים את הפוסטים ב"מה דעתכם?", בעלי פודקאסטים שנחשבים לרציניים יותר מתקשורת המיינסטרים וחברות מסחריות, שבמקום להבין את הסיטואציה ולנסות להגיד 'רגע, מדובר באדם שזקוק לעזרה' ולעזור לו, מעדיפים להרוויח את ההון הציבורי ולהפסיד את ההון הכלכלי (אדידס דיווחו שהניתוק מקניה יגרום להם להפסד של 2 מיליארד דולר בשנה).
לכן אין לי עניין לצמצם את הדיון ל"קניה ווסט אנטישמי: כן או לא". אז נטלי דדון יכולה לקרוא לחרם על העיצובים שלו, אייליסטים מהוליווד יכולים להמשיך לגנות אותו, אבל כרגע הם רק מתחזקים את תחושת הקורבן שנוצרה אצלו בעקבות התקף המאניה הפרנואידי הנוכחי. בפועל, מי שרוצה לפעול נגדו (וגם לטובתו) צריך פשוט להתעלם ממנו בשביל שיוכל לעבור את הסערה הנפשית הזאת בפרטיות ובאחריות.