נגה ארז לא נשמעת כאילו היא הגיעה מישראל, לטוב ולרע. אי אפשר לקשר לסאונד שלה אפילו טיפה של תרבות מקומית - אולי חוץ מהגישה הג'דעית והמלמולים בעברית שהיא שותלת פה ושם בשירים. אתמול בהופעה שלה בבארבי זה עבד לטובתה. "חזרנו מסיבוב הופעות, אנחנו בסיבובי הופעות מחודש מאי. היום, מאז שהוצאנו את KIDS - זו הופעה 129 שלנו", סיפרה ארז על החודשים האחרונים מעבר לים שלה ושל בן זוגה והמפיק הצמוד שלה אורי רוסו. "חזרתי מהטור ואמרתי לעצמי 'אני בבית, למה אני צריכה לנסוע שוב? אני נוסעת שוב עוד שבוע מעכשיו. אמרתי איך אני אעשה את זה? מאיפה אני אביא את האנרגיה? ואז אמרנו... בוא נפתח בארבי".

במשך שעה ועשרים ארז ביצעה את כל השירים שעזרו לה לבנות את הקהל פה בישראל ולשכנע את אטלנטיק רקורדס להחתים אותה על חוזה הקלטות. היא מכנה את הקהל שלה בסטיז, אבל מהצד זה נראה יותר כמו צבא האמת של נגה ארז. כל מילה, כל תו או רבע צעקה שיצאה מהפה שלה, הקהל כבר דיקלם לפניה, תוך כדי שכל המקום רוקד. הרבה פעמים במהלך הערב זה הרגיש יותר כמו מסיבה מאשר הופעה. 

נגה ארז בבארבי (צילום: ליאור כתר)
נגה ארז בבארבי | צילום: ליאור כתר
נגה ארז בבארבי (צילום: ליאור כתר)
אורי רוסו | צילום: ליאור כתר

אולי זה הזמן להתוודות: אני לא מהמעריצים הגדולים של נגה ארז. כשכולם בארץ השתפכו וחנקו אותה במחמאות, קצת עמדתי בצד ולא הבנתי על מה המהומה. זה לא שיש לי משהו נגד המוזיקה שלה, פשוט אף פעם לא הצלחתי להתחבר. היא כל כך בינלאומית עד שחסר לי קצת לכלוך, אבל זה לא אומר שאני לא מתרשם.

אי אפשר שלא להתרשם מההערצה של הצבא שגייסה, וזה גיוס של ממש. ארז מוציאה מוזיקה כבר שנים, ולקח לה זמן עד שהגיעה הפריצה המיוחלת. היא אספה את המעריצים לאט לאט - האזנתי ללא מעט שיחות בין אנשים שהיו בקהל (סליחה על זה) וכולן כללו את המשפט: "איזו מדהימה היא, איזו מדהימה". מי שלא ריכל כנראה היה עסוק בלגרוף את המוח שלו שהתפוצץ על רצפת הבארבי.

נגה ארז בבארבי (צילום: ליאור כתר)
נגה ארז בבארבי | צילום: ליאור כתר

ההופעה של ארז, הפעם ללא אף רקדן (אבל כן עם החליפה), הייתה טובה, אפילו מדי. בשלב מסוים, חיכיתי כבר לאיזו פדיחה, טעות, אבל כלום. כמו המוזיקה שלה, הכל מלוטש ורץ חלק. גם כשכבר נוגן הפלייבק של השיר הלא נכון או שהגיטרה של רוסו לא הייתה מחוברת, זה לא הורגש ועבר חלק.

אני עדיין חושב שארז היא לא בהכרח החומר שמצליח בדרך כלל בארץ, וזה מה שהופך את הסיפור שלה לעוד יותר מעניין. היא שרה באנגלית, עם הפקה שלא נשמעת מפה, וכנראה שאם הייתה אמנית אמריקאית היא לא הייתה מצליחה למלא את היכל מנורה. אז מזל שב-2022 יש מקום לכולם בתעשייה הישראלית - מה שהקהל אוהב זה מה שהקהל יקבל. עכשיו השאלה היא עד כמה זה יתפוצץ באמת בשוק שלא דובר עברית. את קייטי פרי, בילי אייליש ואפילו בריטני ספירס היא גייסה לטובתה. כבר התחלה טובה לצבא בינלאומי.