אני זוכר את הפעם הראשונה ששמעתי את השיר "Sowing the Seeds of Love" והעולם עצר לגמרי. הייתי בסוף כיתה י"ב, וטירס פור פירז היו אחת הלהקות הכי אהובות עלי, כשמאחוריהם שני אלבומי מופת מושלמים. כשהר הגעש המוזיקלי בדמות השיר הזה, הושמע לראשונה ברדיו הוא היה הדבר הכי קרוב לביטלס ששמעתי בחיי, עם השפעה ברורה ומודעת לעצמה ל-"I Am The Walrus" של ג'ון לנון.
וזה לא הקשר היחיד של הצמד הזה ללנון, כי שם הלהקה, טירז פור פירז (או "דמעות לפחדים" כפי שקראו להם ברדיו הישראלי) - קשור בדרך עקיפה אליו. בתחילת שנות השבעים ג'ון לנון הכיר את הפסיכיאטר ארתור יאנוב שכתב ספר על שיטת טיפול ייחודית להתמודדות עם פחדים וכאבים מודחקים, שיטה שנקראת "הצעקה הראשונית". יאנוב האמין שכל הכאבים שלנו כמבוגרים כלואים בתוך הגוף ורק אם נבכה אותם החוצה, כמו הצעקה הראשונית של תינוק, נרפא את עצמנו, ולכן התרגום "דמעות לפחדים" דווקא מדויק בהקשר הזה.
הצמד רולנד אורזבל וקורט סמית הכירו בעיר באת' באנגליה ולשניהם הייתה ילדות לא פשוטה. האלבום הראשון שלהם ,"The Hurting", הוא אלבום קונספט שכל הטקסטים בו עוסקים במורשת של יאנוב, יחד עם עיבודים מלודיים אך אפלים, ברוח השפעת הניו וייב בבריטניה. שני האלבומים הבאים שהוציאו באייטיז הפכו אותם להצלחה עולמית אדירה, אבל בעקבות מתחים אישיים (שכללו גם ביקורת על הפרפקציוניזם הבלתי מתפשר של רולנד) קורט עזב את הלהקה, ורולנד נשאר עם השם המקורי של טירז פור פירז והוציא שני אלבומים בלעדיו. אחד מהם נפלא בעיני, השני זניח יחסית.
לפני כ-15 שנה הם חזרו להקליט אלבום חדש כצמד, ולאחרונה דווח שבקרוב מאוד הם יוציאו אלבום חדש עליו הם עמלים כבר כמה שנים. מכל הופעות הקיץ המרשימות שמגיעות אלינו, אין עוד הופעה שאני כל כך מחכה לה, הופעה שאני כל כך נרגש לקראתה כמו ההופעה שלהם. בשבילי לראות את טירז פור פירז היה חלום שלא חשבתי שבאמת יקרה, גם מהסיבה שהם כמעט ולא הופיעו יחד בעשרים שנים האחרונות. הנה כמה מהשירים הכי טובים שלהם, חלקם לא להיטים גדולים אבל הלוואי והם ינגנו אותם.
Break It Down Again
אם קודם השוויתי את טירז פור פירז להר געש, השיר הזה מתוך האלבום הראשון של אורזבל בלי קורט הוא דוגמה. ההוק המוזיקלי המעולה לאורכו נשמע כמו פטיש שהולם בכל מחסום אפשרי בדרך לפזמון המלודי ומתאים בדיוק לשם השיר. עיבוד גאוני של בס תופים, בעזרתה של הבסיסטית האהובה עלי ביותר, גייל אן דורסי, שליוותה את דיוויד בואי בעשרים שנה האחרונות.
Goodnight Song
מכירים את ההרגשה שיש שיר שאפשר לשמוע אותו בלופ אינספור פעמים והוא גורם לנו להרגיש כאילו הוא פסקול של איזה סרט סוחף שאנחנו הגיבורים שלו? אז השיר הזה. מת עליו. ולמרות שמו, הוא הפך להיות אחד משירי הבוקר האהובים עלי. גם מתוך האלבום "Elemental", כמו השיר הקודם.
Pale Shelter
נלך אחורה לאלבום הראשון. "Change" ו-"Mad World" היו להיטים גדולים יותר, אבל זה השיר שהכי אהבתי והוא זורק אותי במנהרת הזמן אל ראשית שנות השמונים בחיפה, כשהתאהבתי בהם בזכות השיר הזה. השירה המלנכולית והמעודנת של קורט מאד מרגשת כקונטרה לעיבוד האייטיזי המופק בגדול, והפריטה החוזרת של הגיטרה האקוסטית (מוכן להישבע שבהקלטה זה אקוסטית ובקליפ הם חיפפו והביאו קלאסית) היא המצאה אדירה. כשרק התחלתי לנגן בתור נער, ישבתי מול התקליט שלהם עם הגיטרה וניסיתי לחקות את האקורד שהוא מנגן.
Woman in Chains
השיר המרגש הזה שפותח את אלבומם השלישי הוא דואט של אורזבל עם אולטה אדאמס בעלת הקול מרסק הלבבות. פיל קולינס מנגן פה על התופים ואי אפשר לטעות בסאונד הסנייר הייחודי לו, ועל הבס אחד הבסיסטים הטובים של שנות השמונים, פינו פאלאדינו, שהכניסה הראשונה שלו בהקדמה מפעימה אותי תמיד. השיר הוא אחד הטקסטים הנוקבים שלהם על דיכוי האשה השחורה, ובפזמון כשהוא שר "World Gone Crazy, Women In Chains" זה תמיד מרגש.
Everybody Wants To Rule The World
בואו נדבר רגע על סולו הגיטרה בלהיט הזה. לדעתי מדובר באחד הסולואים הכי יפים וסוחפים מתקופת האייטיז, ובכלל, כמה סולואים כאלה היו בהפקות הניו וויב של אותה תקופה? השיר הזה נשאר מאסטרפיס עד היום, לא משנה כמה יטחנו לו את הצורה ברדיו, הוא לעולם לא יפסיק ללפות לי את הנשמה. לא מזמן דיברתי עם חבר על שירים שיש להם סי פארט מושלם (סי פארט הוא החלק בשיר שהוא לא הבתים או הפזמון, והוא מופיע בדרך כלל אחרי שניים שלושה פזמונים) - לשיר הזה יש אחד הסי פארטים הטובים אי פעם. בדוק. פופ מושלם.
טירז פור פירז יגיעו לארץ ב-5.7. הופעתם תתקיים בהיכל מנורה תל אביב ותכלול את כל הקלאסיקות הבלתי נשכחות שלהם. כרטיסים יעלו בין 290 - 799 ש״ח, וניתן לרכוש אותם בקופות תל אביב *2207 או באתר.