אחרי 6 שבועות: "לאהוב אותך כל יום" של עדן חסון במקום הראשון
וגם: "אהבה" של אושר כהן נמצא בכל מקום, מקום ראשון במצעד הבינלאומי מאכזב, אותו שיר צועד פעמיים באותו מצעד, הטיל נפץ של הטיקטוק. סיכום שבועי ומסקנות מהיטליסט - מצעד המוזיקה הרשמי של ישראל
זה היה ברור כבר בשבוע שעבר שזה עניין של זמן, אבל "לאהוב אותך כל יום" של עדן חסון עם דולי ופן תפס השבוע את המקום הראשון בהיטליסט - מצעד המוזיקה של ישראל. זו הפעם הראשונה ששיר של חסון מגיע למקום הראשון והוא ייזכר כשיר שהצליח לעצור את הריצה המדהימה של "תיק קטן" שהיה שישה שבועות רצופים במקום הראשון (7 סך הכל) ומחזיק כרגע בשיא במצעד הרשמי של ישראל.
"לאהוב אותך כל יום" אמנם במקום הראשון, אבל חייבים להודות שאין לו "אופי" של להיט מדינה. זה לא יפתיע אם עוד שבועיים (או כבר בשבוע הבא) נקבל מקום ראשון חדש. ואולי זה אפילו מדגיש עוד יותר את ההישג של השיר הזה, שנכתב כשיר החופה של המפיק "דולי" (דולב רם) מהצמד דולי ופן.
אם אנחנו צריכים להמר על המקום הראשון הבא, אז החשוד העיקרי שלנו הוא "אהבה" של אושר כהן. לפני ההופעה של כהן בהיכל מנורה, "ככה וככה" היה השיר שקיבל את כל תשומת הלב מהאיפי החדש שלו, אבל מרגע אותה הופעה משהו השתחרר. "אהבה" מסוג השירים שאפשר להרגיש בכל מקום: מכוניות, קיוסקים, וכמובן, בטיקטוק. ישראליות מעלות את השיר וכותבות "מתה לדעת מי שברה את הלב לאושר" או "הלוואי וזו הייתי אני". להיט המדינה הבא? סיכוי גדול מאוד שכן.
אבל למה דווקא השיר הזה מהאיפי של כהן תפס כל כך? קלידי השלמה ארצי שפותחים את "אהבה" אוטומטית נתפסים כמשהו מאוד מוכר לקהל הישראלי. גם לדור הזי שבטוח שהוא לא מכיר אף שיר של ארצי. השאר זה פשוט הכישרון של כהן לכתוב ולהלחין בצורה נגישה כל כך. "כשאת בוכה שם לבד, זה מעדכן לי את הלב". מי עוד יכול לכתוב ככה היום?
בישראל אפשר להתווכח על איכות המוזיקה, אבל אי אפשר להגיד שמשעמם. לעומת זאת, בעולם חסר להיט גדול כבר תקופה ארוכה. לראיה, Sprinter של הראפרים הבריטים, דייב וסנטרל סי, במקום הראשון במצעד הבינלאומי של ישראל ובמדינות נוספות כמו בריטניה. שיר דריל מעולה וכיפי, אבל מפה ועד להיט עולמי? נהנים בעיקר מההפקר. אף אמן גדול לא הוציא רליס גדול יותר מדי זמן, וכנראה שהבאה בתור שתתפוס את המקום הראשון תהיה אוליביה רודריגו עם Vampire.
התעשייה הישראלית היא ג'ונגל - נאמר, נכתב ונטען עשרות פעמים. דוגמה יפה אפשר לראות השבוע, כשאותו שיר "עטלף עיוור" צועד פעמיים: בגרסה המקורית של חנן בן ארי ובגרסת הקאבר שאייל גולן הוציא כחודש אחרי שיצאה המקורית. הגרסה של בן ארי השבוע במקום 12 וגולן במקום 16, אבל סביר שבשבוע הבא המיקומים יתהפכו.
"לחגוג ומגוג" של שחר סאול עם אלה לי (ועמוד הפייסבוק "הפשוטע") מטפס למקום 56. עדיין לא מספיק גבוה ביחס להשקעה שנעשתה בשיר.
"טיל נפץ" של אייל לוי קורה בטיקטוק כבר קרוב לחודש עם טרנד מתבקש מדי. השבוע הוא נכנס לראשונה למצעד למקום 64.
מה צריך להכיר?
"מי לימדה אותך" של ענבל רז הוא כנראה השיר הכי מוצלח שהזמרת והטיקטוקרית הוציאה עד כה. "שלוותה" היה ויראלי במהות שלו, "ננה בננה" היה ילדותי מדי, אבל הפעם אין אף תלונה. כן, זה מאוד מזכיר את אוליביה רודריגו וגייל (GAYLE) באווירה ואסתטיקה - אבל יותר מהכל, הפעם הביצוע מהודק ומדויק.
אף אחד מכוכבות הפופ הקיימות לא לוקחת את מושכות של שירי הנקמה ה"רוקיסטיים". ובהנחה ששירה מרגלית לא מצליחה בינתיים לשחזר את ההצלחה של "אחותי כבר לא סובלת אותך", רז כנראה עונה בול על הקטגורייה.
עדן חסון שחרר שלושה שירים בשבוע שעבר והשבוע עוד שניים, אבל השיר שבולט מעל כולם הוא ללא ספק "לא תראה אותי בוכה". מעניין לראות איזה מהם יתפוס, אם בכלל, כשאתה משחרר כמות גדולה הקהל יכול ללכת לאיבוד.
דודא שחרר השבוע את "שוטים" יחד עם בן חסותו, ליעד מאיר. מאיר עד לא מזמן כיכב במצעד עם "פלואו של טמבל 2", שהגיע למקום 21 בשיא שלו. מבחן אמיתי לקהילת ההיפ הופ בארץ, או לפחות לשטח.