הרעיון לאלבום השני של זהר וגנר והמסריחים נולד במקום לא צפוי: בדיקה במכונת MRI. "בתוך המכונה נולד הרעיון לאלבום החדש", מספרת וגנר. "הצלילים המתכתיים הכבדים של המכונה ברקע חדרו לאלבום והיו להשראה בזמן הלחנתו". האלבום הזה, "ברולה", הגיע 8 שנים אחרי האלבום הראשון של להקת האינדי הקטנה, שמורכבת מוגנר, ימי ויסלר ("הבילויים") וטל הפטר.

וגנר מעידה על עצמה: "אני לא באמת זמרת, אני לא באמת מוזיקאית. אני פרפורמרית וזה סוג של פרפורמנס מבחינתי. אני כותבת וזו במה לשירים שלי". ובאמת, מרכז העשייה של וגנר הוא כבמאית דוקומנטרית מוערכת, חושפנית ופרובוקטיבית שסרטיה עוסקים בעיקר בנושאים של נשיות, מיניות ודימוי גוף. האלבום החדש הוא גם פסקול סרטה החדש, "מעשה בשני בלונים", שצילמה וגנר בתקופה בה התמודדה עם סרטן השד. הערב ב-22:30 זהר וגנר והמסריחים יופיעו באברקסס, במה שהם מגדירים כהופעה אחרונה.

למה הופעה אחרונה?

"סיימנו לעת עתה את הסיבוב הופעות של האלבום החדש ונצא לאיזושהי הפסקה עד שיהיו לנו חומרים חדשים. אנחנו בדרך כלל מתעייפים מלעשות את אותו הדבר, אז צריך מנוחה וליצור חומרים חדשים. אנחנו מופיעים הערב בחילוף תפקידים - טל ניגן עד עכשיו בס ועכשיו הוא ינגן על תופים, ימי נשאר בגיטרה חשמלית, ואנחנו מביאים אורחת חד פעמית שתבוא לנגן על בס. זה נחמד ומרענן מאוד, כבר די נמאסנו אחד על השני, ובעיקר להם נמאס שאני האישה היחידה. לי זה תמיד נחמד לשמר את היתרון הזה, אבל הם לא שאלו אותי והגעתי לחזרה והייתה שם בחורה בשם ליה, צעירה ממני בשני עשורים. היא תנגן איתנו הערב".

למה לקח לכם כל כך הרבה זמן להוציא אלבום שני?

"באמת צריך שיעבור זמן ויקרו דברים כדי שהחומרים יוכלו באמת להיות אחרים וחדשים ומעניינים. בגלל שכולנו עושים עוד דברים אז החיים לקחו אותנו לכל מיני מקומות. הלהקה הזאת היא לא הדבר העיקרי בשביל כולנו וזה לא פרנסה אז צריך שתהיה תשוקה אמיתית וחשק ואנחנו לא עושים את זה אם לא באמת בא לנו. עכשיו אנחנו כבר מעל שנתיים פעילים מחדש וזה מאוד שוחק. להיות להקת אינדי בישראל זה דבר שוחק כי את פועלת בלי תקציב. אין טעם לעשות את זה אם זה לא מאוד בכיף. ברגע שאנחנו מתחילים להעייף זה מאבד את זה. עכשיו זה השלב שטיפה נמאס".  

אז מאיפה התשוקה?

"משהו מאוד נעים שקרה בשמונה שנים האלו בין האלבומים, זה שצברנו המון מעריצים. הם גילו מפה לאוזן את האלבום הראשון ואת ההופעות ואת הסרטים שלי שיש בתוכם הרבה מהשירים וכל מיני קליפים ביוטיוב. כשאתה ביצירה אז חלק מהיצירה זה גם השיווק, וזה החלק השוחק. זה נראה שאי אפשר ליצור בלי להתעסק אחר כף בצורה מאוד אינטנסטיבית בקידום, ויש משהו נחמד לדעת שדווקא כשאתה לוקח צעד אחורה ועושה דברים אחרים אז החומרים מוצאים את הקהל שלהם מעצמם".

מה הקשר הסרט שלך "מעשה בשני בלונים" לבין האלבום "ברולה"?

"אלו שתי יצירות שנולדו במקביל. בתקופה שהייתי חולה צילמתי את הסרט וכתבתי את השירים ואז השירים מטבע הדברים הפכו לפסקול הסרט. זה אלבום שמתעסק בנשיות, בדברים שמסמלים את הנשיות או שהם מהווים חלק בלתי נפרד מהנשיות כמו החזה, בפרידה מהנשיות. אבל לא בהכרח את צריכה להיות חולה בשביל להיפרד מהנעורים או ממראה מסוים שהיה לך ואיננו, הציצים שלך נופלים. זה לא על סרטן שד, אלא על מה זה להיות אישה מבחינתי בתקופה שאני נמצאת בה שאני כבר בת 40 פלוס ויש לי ילדה. הרבה דברים השתנו מאז האלבום הראשון, אז זו הייתה תקופה מאוד פרועה, הייתי רווקה מאוד הוללת. עכשיו כבר לא".